דיוקן דמיוני של ארנון גרונברג כחתן בר מצווה. בתצלום: וינסנט ון גוך בגיל 13. / צילום: ב. שוורץ, בריסל 1866

יש לי עדיין עשרים סוסים בברלין

אבא שלי סחר בבולים. בכל אופן זה מה שאמא שלי ואני חשבנו. אמא שלי סיפרה לי שלאבא שלו היה בית מרקחת. בית מרקחת על עגלה. האיש הסתובב כל היום ברחבי ברלין עם העגלה הזאת. >>>

על ימי שני כחולים

״אם קראתם את ׳מה מעיק על פורטנוי׳ של פיליפ רות', אין לכם מה לחפש ב׳ימי שני כחולים׳. כנ"ל אם קראתם כל דבר מאת ארט ספיגלמן, אלן גינזברג וצ'רלס בוקובסקי. והיה ומעולם לא נחשפתם לכתיבתם, ייתכן ותמצאו עניין מסוים בתעלוליו של ארנון גרונברג.״
נועה אסטרייכר על ספרו של ארנון גרינברג ״ימי שני כחולים״, תרבות מעריב >>>

חניך מצטיין

״אין בספר "ימי שני כחולים" דרמות גדולות. יש פה יצירה גבישית שמפכפכת מים מתוקים עצובים, כמו מבט ספוג אלכוהול באחד הגשרים הציוריים של אמסטרדם, אבל בנגטיב שלו.״
עמיחי שלו על ספר הביכורים של ארנון גרונברג ״ימי שני כחולים״, הארץ ספרים >>>

יום ראשון דיכאון, יום שני עצבני

"ספר הביכורים של הסופר היהודי-הולנדי ארנון גרונברג, הוא רומן חריף, הרווי בהומור עצמי ובאירוניה, שעומד על החרדה קהת החושים של בני גיל הנעורים. אך מתוך הכתיבה הצעירה והתוססת עולה בעיה: כבר אמרו את זה קודם, טוב יותר."
יותם שווימר על ספר הביכורים הראשון של ארנון גרונברג ״ימי שני כחולים״, YNET >>>

ההולנדי המעופף

"גרונברג מספר איך הצליח לזכות פעמיים בפרס לספר ביכורים, ומגלה מי חשף לבסוף את התרמית הקטנה שלו."
נטע אחיטוב משוחחת עם ארנון גרונברג על ספר הביכורים שלו "ימי שני כחולים", הארץ, גלריה >>>

ז'ורז' פרק עם רובר בובר סיפורים מאליס איילנד

"מה שאני, ז'ורז' פרק, באתי לחקור כאן
זה את הנדודים, את הפזורה, את הגלות,
אליס איילנד בשבילי הוא המקום של הגלות, כלומר
המקום של העדר המקום, הלא מקום,
השום מקום. >>>

מארק ון דר יאכט הסיפור של הקרחת שלי

מארק ואן דר יאכט הוא סטודנט וינאי לפילוסופיה, השקוע בכתיבת שירה חיפוש נואש אחר L'amour fou, אידיאל האהבה המשוגעת של המשוררים הסוריאליסטים.

סיפורו של מארק מתחיל בבר מפוקפק שבו הוא מקבל מזוודה המכילה בגדים של אימו המנוחה. >>>

יוסף אליהו שלוש אל הערביים

"הלא אחים אנו, לא רק לגזע ולמולדת כי אם גם אחים לצרה: כמונו כמוכם הננו עמים של עבר מזהיר, של תרבות ומסורת עתיקה ושל שאיפות לאומיות נעלות, וגורלנו אינו ניתן בידינו אנו. >>>

מרטין בובר 'אחרונה הגיעה לפרקה האמנות התמונתית'

הקדמה לספר "אמנים יהודים", וינה 1903 >>>

גירסה להדפסה