בית

בבל , , 21/4/2018

                           

 

הוֹרַסיוֹ קַסטיינוס מוֹיָא איוולת
ivelet front cover4.jpg

 

© © Horacio Castellanos Moya, 2004
© בבל ומשכל, 2012
דאנאקוד: 462-399
שם מקורי: INSENSATEZ
מס' עמודים: 136
מחיר קטלוגי: 88
הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד
סדר ועטיפה: Unknown contrib "1292748164"
תרגום מספרדית: יורם מלצר

 

בעקבות מאמר עיתונאי מעורר מחלוקת שכתב, נאלץ המחבר להימלט מארצו לגלות בגואטמלה.
הוא מקבל לידיו משימת עריכה רחבת היקף – התקנת דין וחשבון מפורט בן אלף עמודים שנושאו רצח ילידים בידי המשטר הצבאי. במהלך עבודתו, פורצת אל עולמו הציני והצר, הרצוף שתייה כפייתית ומין מזדמן, מקהלת קולות הניצולים, ובעוד העדויות שאליהן הוא נחשף הולכות ומשתלטות על המרחב הלשוני והנפשי שלו, גובר בו החשד שמא הוא עצמו נרדף על ידי הצבא והכנסייה.

זהו ספרו הראשון של מויא המתורגם לעברית.

 

פרק ראשון

אני לא שלם בראש, זה היה המשפט שמתחתי תחתיו קו בעט הסימון הצהוב, משפט שאפילו העתקתי לפנקסי האישי, שכן לא היה מדובר בסתם משפט, ובוודאי לא בדבר שעלה כך פתאום על הדעת, בשום פנים ואופן לא, אלא במשפט שהדהים אותי יותר מכול במהלך הקריאה ביום העבודה הראשון שלי, >>>

 

דמות מראה

"מויא, בלי לדעת זאת, יצר דמות ישראלית בעליל. גיבורו בלתי קורקטי ובוטה במידה שנתפשת בעיניו כהתנהגות כנה ומעשית; עקרונות מתייפייפים (צמחונות, למשל) מעצבנים אותו, והוא להוט לקרוע מפניהם של הצבועים והמתחסדים את מסיכותיהם, כלומר הוא להוט להיות צודק; ומה שהכי מטריף אותו, זה לצאת פראייר. ועדיין, הגיבור אינו הופך לפארודיה משום שמויא מקפיד לא להגחיכו או להקצין בפשטנות את תכונותיו.

זו הסיבה לכך שהמעבר של הגיבור בין קהות רגשית לבין החלחלה שהוא חש בעת קריאת הדוח נראה אמין כל כך. זו הסיבה לכך שהניגוד בין תחושת החמלה כלפי הקורבנות שעליהם הוא קורא, לבין הימנעותו ממגע עם ניצולה העובדת אתו (תוך שהוא מנציח את הסטטוס שלה כקורבן ללא פנים) נראה אנושי וטבעי כל כך. וכך גם מעוררת הזדהות דאגתו מפני אלימות השלטון בעוד שהוא בעיקר נותר עסוק בטרדות היום-יום שלו. וכאן הישגו העיקרי של הרומן הזה, שאינו מנסה להוכיח את הקוראים או לזעזעם, אלא מצליח, ביתר אפקטיביות, לחדור מתחת לעורם. כן, אפשר בקלות להזדהות עם גיבור "איוולת", אך האירוניה הדקה שמויא שותל במראה שהוא מציב מול הקוראים הופכת אותה, לטורדת מנוחה, יותר ויותר."
בר חיון על ספרו של הורסיו קסטיינוס מויא "איוולת", הארץ מוסף ספרים >>>

שפה זרה

"משנודע לקורא במה הדברים אמורים – וזאת מן המילים הראשונות, 'אני לא שלם בראש', שמסר איש שהיה עד לטבח משפחתו – משנודע זאת לקורא, עליו להכין את עצמו לבאות: רובנו לא נכנסים למיטה ביום גשום עם טקסט שמכריז על כוונתו לגולל בפנינו זוועות כגון אונס ורצח תינוקות. אך המספר, האמון על עריכת העדויות, מייד שם עצמו בקדמת הבמה, כמו עולה מבין הגופות המבותרות, ומסביר לנו שגם הוא, שקיבל על עצמו את מלאכת העריכה, שהחליט להיות הקורא של העדויות הללו, גם הוא, מן הסתם, 'לא שלם בראש'. כי הרי מי עוד יסכים לקחת על עצמו את המלאכה הזו? הוא אינו איש דת, ואף אינו אדם מאמין. הוא אמנם עיתונאי שנאלץ לגלות מארצו, אך עבודת העריכה הזו אינה עונה לו על שום צורך אידיאולוגי או אישי. זו חלטורה."
מיכל קאופמן על ספרו של הורסיו קסטיינוס מויא "איוולת", מגאפון >>>

 

וירז'יני דפנט בֶּז-מוּאָה (זיין אותי)

נדין ומנו, שתי צעירות מהפריפריה הצרפתית, נפגשות במקרה ומגלות שיש להן הרבה במשותף: שתיהן פליטות של החברה התעשייתית, ניצולות של העיר המנוכרת, ובעיקר פצועות מהאלימות הגברית. לשתיהן צמאון אינסופי לוויסקי ולבירה, לזרע ולדם. >>>

לוקאס ברפוס מאה ימים

אפריל 1994. ההמון משתולל בקיגאלי, והאזרחים הזרים מפונים בבהלה מרואנדה.
דויד, עובד הארגון השווייצרי לסיוע ולפיתוח, מאוהב באגָת, בתו של פקיד ממשלתי גבוה, ואינו מתייצב בזמן לטיסה האחרונה.
במשך מאה ימים הוא מסתתר בביתו. >>>

רועי קופר רועי קופר-ללא כותרת 1

רועי קופר מתוך התערוכה "לפני שבוע, ביום שני, אתמול" תערוכה בנושא אלימות נגד נשים. >>>

יגאל שם טוב מוצג מספר 1

יגאל שם טוב מתוך התערוכה "לפני שבוע ביום שני אתמול" בנושא אלימות נגד נשים. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית