בית

בבל , , 27/7/2017

                           

 

דניס ג'ונסון הבן של ישו
Jesus_Covers_single_21.2.13.jpg

On the road 50 years late / Gettyimages: Spencer Platt, 2007‬

 

© Denis Johnson, Published by arrangement with Farrar, Straus and Giroux1992
© בבל ומשכל, 2013
דאנאקוד: 462-404
שם מקורי: Jesus' Son
מס' עמודים: 152
מחיר קטלוגי: 98
הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד
עריכת תרגום: רוני מאירשטיין
תרגום מאנגלית: ארז שוייצר
סדר ועטיפה: סטודיו דרום , דוד בן הרא"ש

 

לא לזוז

ג׳ימי לונץ הוא איש תמים (פחות או יותר).
כשהוא יוצא מתחרות חבורות זמר בסגנון ברברשופ שבה השתתף בבייקרספילד שבקליפורניה, יש לו הרגשה שהמזל לצדו. פתאום בא לו להמר. בשתים–עשרה וחצי הסוסים מתחילים לרוץ. >>>

עץ עשן

"היה היתה פעם מלחמה.
היה היתה פעם מלחמה באסיה, ועם הטרגדיות שלה נמנתה העובדה שהיא באה בעקבות מלחמת העולם השנייה, מלחמה מודרנית שהצליחה איכשהו לשמר או להחיות חלק מהריגושים והמעללים של מלחמות קודמות. >>>

השם של העולם

"דבר לא נדרש ממני. היה עלי להניח רגל, ועוד רגל, ולצפות שבאחד הימים אתרחק מספיק מן השמש השחורה והקרה שלי כדי לחמוק בעדינות מן המסלול. >>>

 

1963

לילה קודם לכן, בשלוש לפנות בוקר, נרצח הנשיא קנדי. טוראי יוסטון ושני הטירונים האחרים ישנו כשהדיווחים הראשונים עשו את דרכם סביב העולם. >>>

 

עם אקדחים זולים שעשויים להתפוצץ לך ביד כשאתה לוחץ על ההדק, במכוניות של שישים דולר שאפשר להתנגש בהן בעמוד טלפון בלי שיקרה שום דבר, צעיר אמריקאי חסר שם וחבריו המסוממים והשיכורים חולפים על פני נופים של חורבן אנושי וסביבתי, נוסעים בכבישים ישרים וארוכים על אדמה שנראית כעשויה נייר תחת שמים בלי אוויר ועננים דמויי מוחות ענק אפורים, תועים בין מסכי שלג, על פני שדות יבשים וערי שדה נידחות, ישנים בחוץ, מתים והורגים בטעות, חיים שעות של אושר ורגעים שבהם אתה עשוי לחשוב שהיום הוא אתמול ואתמול הוא מחר וכן הלאה.

מאז צאתו ב- 1992 הפך קובץ הסיפורים "הבן של ישו" לאחד מספרי הפולחן הגדולים של הספרות האמריקאית. הספר תורגם לשפות רבות ואף זכה ב- 1999 לעיבוד קולנועי.

"האלוהים שהייתי רוצה להאמין בו, יש לו הקול וההומור של דניס ג'ונסון." (ג'ונתן פרנזן)

 

חירום

עבדתי בחדר מיון במשך שלושה שבועות, אם אני לא טועה. זה היה ב–1973, לפני סוף הקיץ. מכיוון שלא היה לי מה לעשות במשמרות הלילה, חוץ מלקבץ את דו"חות הביטוח, התחלתי פשוט לשוטט מטיפול נמרץ לב לקפטריה וכו', לחפש את ג'ורג'י, הסניטר, חבר די טוב שלי. >>>

 

Lou Reed / Heroin

When I'm rushing on my run / And I feel just like Jesus' Son... >>>

"חירום" - סצינה מתוך הסרט "הבן של ישו"

סצינה מתוך "הבן של ישו", סירטה של אליסון מקניל מ- 1999 בכיכובו של בילי קרודופ. בסצינה משתתף דניס ג'ונסון עצמו. >>>

הצעה לספר

"אחד עשר סיפורים קצרים של הסופר שהתפרסם בעיקר בעקבות "עץ עשן" שעסק במלחמת וייטנאם והיה לאחד הרומנים המלחמתיים המדוברים. קובץ הסיפורים פורסם בארה"ב בשנת 1992 ונחשב לאחד מקבצי הסיפורים הטובים שיצאו שם. עם חלוף השנים הפך לספר פולחן ובשנת 1999 אף זכה לעיבוד קולנועי. הסיפורים כולם מסופרים בגוף ראשון על ידי בחור צעיר שהקורא אינו יודע את שמו. האירועים המתוארים חורגים לעתים מהמסגרת הראליסטית, ועל אף שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, נדמה כי הם חלקים בשרשרת ארוכה של התרחשויות. ייתכן שבעריכה אחרת ניתן היה להפוך את אוסף המילים הנהדר הזה לרומן."
טל גולדשטיין על ספרו של דניס ג'ונסון "הבן של ישו", מגפון >>>

חגיגה פרועה של סיפורים שאיש אינו יודע איך יסתיימו (לעתים גם לא ממש ברור איך הם מתחילים) שמריחים למרחוק כמו הדבר הכי אמיתי והכי מגניב בסביבה

"מאחר שג'ונסון עצמו היה אלכוהוליסט ונרקומן, לא מפתיע לגלות עד כמה הסיפורים שלו פרועים. מה שכן מפתיע זה עד כמה, למרות הערפל הכימיקלי, הם עדיין חדים, זורחים ופוצעים כמו יהלומים קצת לא משויפים. הרוח הזאת לא תדבר לכל אחד, אבל מי שמוכן לצאת למסע בתוך הראש של ג'ונסון ירגיש בסופו מתוגמל היטב."
כלכליסט ממליץ על ספרו של דניס ג'ונסון "הבן של ישו" >>>

ספרי השנה של טיים אאוט

מבקרי הספרות של טיים אאוט יובל אביבי ומוטי פוגל בוחרים את עשרת הספרים של 2013, ביניהם "לימונוב" של עמנואל קארר, "הבן של ישו" של דניס ג'ונסון ו"כישוף למתחילים" של קלי לינק. >>>

 

סטאדס טרקל ענקי הג'אז

סטאדס טרקל גילה את מוזיקת הג'אז כילד בשיקגו של תחילת המאה העשרים.
המוזיקה הזאת, ששילבה מנגינות שמוצאן מאירופה וקצבים שמוצאם ממערב אפריקה, מעולם לא נשמעה לפני כן. היא היתה משוחררת, חופשייה וקלה. >>>

ג'. פ. דונליווי הגברת שאהבה בתי שימוש נקיים

ג'וסלין ג'ונס היא בת 43 וחיה בשולי הכרך הניו-יורקי. בעלה עזב אותה. ילדיה וחבריה מתנכרים לה. הבית המפואר והכסף יורדים לטמיון. אכזבה רודפת אכזבה. לגברת גו'נס לא נשאר כלום, חוץ מחינוך טוב, אהבה לאמנות וקצת כבוד עצמי: אם לעשות פיפי, אז רק בבתי שימוש נקיים. >>>

אלן גינזברג דברי ברכה לפרננדו פסואה

בכל פעם שאני קורא פּסואה אני חושב
שאני טוב ממנו אני עושה את אותו הדבר
רק יותר בגדול - הוא בסך הכל מפורטוגל,
אני אמריקאי הארץ הגדולה בעולם >>>

מתן קמינר היסטוריה עממית כאן ועכשיו – ראיון עם הווארד זין

ראיון מיוחד עם הווארד זין עם צאת המהדורה העברית של "היסטוריה עממית של ארצות הברית". הראיון נערך באמצעות דואר אלקטרוני בספטמבר ואוקטובר 2006. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית