בית

בבל , , 20/11/2018

                           

 

אמנון בר אור זמן שימור
A-time-for-conservation-cover.jpg

בית לוין, שדרות רוטשילד 46, תל אביב 1996 / איתמר גרינברג

 

© בבל ומשכל, 2013
דאנאקוד: 462-427
שם מקורי: שA Time for Conservation
מס' עמודים: 303
מחיר קטלוגי: 198
סריקות, עיבוד תמונה וביצוע גרפי: עמרי אדר, תום קוריס - סטודיו מיכאל גורדון
ארכיטקטורות - עורך הסדרה: אור אלכסנדרוביץ'
עורך: אור אלכסנדרוביץ'
עיצוב גרפי ועריכת דימויים: מיכאל גורדון
ניהול, תיאום, שרטוט והדמיות: יונתן לצטר

 

כיצד מתמודדים עם זיכרון של מקום? איך מטמיעים את הזמן ההיסטורי בפנים העכשוויות של הסביבה? בספר ראשון מסוגו בעברית פותח האדריכל אמנון בר אור צוהר לתחום השימור האדריכלי תוך התמקדות בהקשר המקומי הטעון. בעיניו של בר אור, תפקידו של אדריכל השימור הוא להעביר לדורות הבאים "חבילת תרבות" המורכבת מחומריה של הסביבה הבנויה. עליו לדעת לקרוא ולפענח את הסיפורים שמאחורי המבנים וחלקי העיר שהוא פועל בהם ולוודא שהערכים המתגלמים בהם לא יחדלו להיות חלק מתבנית הנוף המשותפת של כל בני הארץ. בר אור מדגים את הדברים דרך ניתוח מגוון רחב של פרויקטים שבהם היה מעורב בשלושת העשורים האחרונים, על ההתלבטויות, האתגרים, ההצלחות והכישלונות שהיו כרוכים בהם.
השימור, טוען בר אור, הוא פעולה שדורשת היכרות עמוקה עם גווניה השונים של המורשת הבנויה ועם התרבויות שהולידו אותה, ומטרתה לכבד ולהציל ממחיקה את הסימנים שהותירו הדורות הקודמים בפני השטח. אין להתפלא, אם כן, שרעיונות השימור מתקשים להכות שורש בסביבה הישראלית, שקידשה מאז ומתמיד את הריסת הישן, השכחתו והעלמתו לטובת חידוש מתמיד של פניה של ארץ ישראל. משום כך, סיפורו של תחום השימור בישראל הוא סיפור של מאבק מתמשך שלמרות ההישגים שצבר בשני העשורים האחרונים, מלווה בנסיגות במעמדו ובערעור על זכות קיומו כתפיסה לגיטימית לתכנון המרחב ולעיצובו.

 

פתח דבר - נפש של בניין

אני‭ ‬אוהב‭ ‬לגעת‭ ‬בבניינים‭: ‬להעביר‭ ‬יד‭ ‬על‭ ‬הקירות‭ ,‬למשש‭ ‬את‭ ‬הטיח‭ ,‬לגרד‭ ‬בקצות‭ ‬האצבעות‭ ‬את‭ ‬הצבע‭ ‬המתקלף‭ .‬הנגיעה‭ ‬בבניין‭ ‬היא‭ ‬עוד‭ ‬דרך‭ ‬לזכור‭ ‬אותו‭ ,‬עוד‭ ‬דרך‭ ‬להזכיר‭ ‬אותו‭ ‬לעצמי. >>>

מהרסיך‭ ‬ומחריביך

אריך מנדלסון היה אולי אדריכל–העל המודרני הראשון שתכנן בארץ ישראל ,אבל בהחלט לא האחרון . >>>

 

רוברט ונטורי, דניז סקוט בראון, סטיבן אייזנאוור ללמוד מלאס וגאס

ב־1968 יצאו רוברט ונטורי, דניז סקוט בראון וסטיבן אייזנאוור, שלושה מרצים מאוניברסיטת ייל, מלווים ב־13 סטודנטים, לסיור לימודי בלאס וגאס. >>>

מיכאל חיוטין מגילת ירושלים מקומראן

פרסום ראשון בעברית של "מגילת ירושלים" מקומראן. נוסח המגילה, שלשונה ארמית, מוצג כאן לראשונה בתרגום עברי. התיאור הספרותי של העיר האידיאלית המופיע במגילה הוא המסמך הראשון מסוג זה בתרבות האנושית. >>>

אלי שי זכרונותיו של בנאי

ספרו האוטוביוגרפי של אליהו שלוש התפרסם לראשונה בראשית שנות השלושים, כשלוש שנים לפני מותו. הוא שב וראה אור בתחילת שנות השבעים, אך נותר ספון בהוצאה פרטית בלא שיגיע לתודעת הציבור הרחב. זהו חיבור מרגש. >>>

אברהם יסקי בעיות צורה בארכיטקטורה

(דברים בכנס "הארכיטקטורה הישראלית לאן?", אמצע שנות ה- 70)

במסגרת הנושא הכללי "הארכיטקטורה הישראלית לאן?", בחרתי להעלות את עניין הצורה בארכיטקטורה לוויכוח. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית