בית לוין, שדרות רוטשילד 46, תל אביב 1996 / איתמר גרינברג
כיצד מתמודדים עם זיכרון של מקום? איך מטמיעים את הזמן ההיסטורי בפנים העכשוויות של הסביבה? בספר ראשון מסוגו בעברית פותח האדריכל אמנון בר אור צוהר לתחום השימור האדריכלי תוך התמקדות בהקשר המקומי הטעון. בעיניו של בר אור, תפקידו של אדריכל השימור הוא להעביר לדורות הבאים "חבילת תרבות" המורכבת מחומריה של הסביבה הבנויה. עליו לדעת לקרוא ולפענח את הסיפורים שמאחורי המבנים וחלקי העיר שהוא פועל בהם ולוודא שהערכים המתגלמים בהם לא יחדלו להיות חלק מתבנית הנוף המשותפת של כל בני הארץ. בר אור מדגים את הדברים דרך ניתוח מגוון רחב של פרויקטים שבהם היה מעורב בשלושת העשורים האחרונים, על ההתלבטויות, האתגרים, ההצלחות והכישלונות שהיו כרוכים בהם.
השימור, טוען בר אור, הוא פעולה שדורשת היכרות עמוקה עם גווניה השונים של המורשת הבנויה ועם התרבויות שהולידו אותה, ומטרתה לכבד ולהציל ממחיקה את הסימנים שהותירו הדורות הקודמים בפני השטח. אין להתפלא, אם כן, שרעיונות השימור מתקשים להכות שורש בסביבה הישראלית, שקידשה מאז ומתמיד את הריסת הישן, השכחתו והעלמתו לטובת חידוש מתמיד של פניה של ארץ ישראל. משום כך, סיפורו של תחום השימור בישראל הוא סיפור של מאבק מתמשך שלמרות ההישגים שצבר בשני העשורים האחרונים, מלווה בנסיגות במעמדו ובערעור על זכות קיומו כתפיסה לגיטימית לתכנון המרחב ולעיצובו.
הסביבה הישראלית, כפי שתיארה, הסבירה ופירשה אותה אסתר זנדברג לאורך השנים, היא גיבורת הספר הזה. זוהי סביבה שתשתיתה כמעט תמיד מחושבת, מהונדסת ונשלטת, אך למשתמשים בה נדמה לא פעם שאינה אלא גזרת גורל מרפת ידיים, ממש כמו חום יולי-אוגוסט-ספטמבר.
>>>
מנהטן של ה"מנהטניזם" היא אוסף של אוטופיות מוגשמות, של חיים ממשיים בתוך פנטזיה רבת-פנים, תוצר של נסיבות היסטוריות וגיאוגרפיות שהמציאו את אורח החיים המטרופוליני כמגרש משחקים דחוס של הזיות שמתקיימות זו לצד זו ועוד יותר מכך - זו מעל זו.
>>>
"יכולתו של האדריכל רם קולהאס להאניש בניינים, הפכה את 'הזיית ניו יורק' שלו לספר פולחן."
זיוה שטרנהל על ספרו של רם קולהאס "הזיית ניו יורק", הארץ ספרים
>>>
"הספר הטוב שקראתי בשנה החולפת היה 'הזיית ניו יורק' של רם קולהאס (בבל, מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ'). זהו דיוקן של עיר, פסיכואנליזה פואטית מבריקה של הרחוב, של גורד השחקים, של הבלוק. מלון וולדורף-אסטוריה נהפך ל'סלון קולקטיבי עצום להצגה לראווה של מנהגים עירוניים חדשים'; 'גורד השחקים מעניק לעסקים מערב פרוע של שטחים נרחבים מעשה ידי אדם'; 'גורד השחקים כמכשיר אוטופי לייצור מספר בלתי מוגבל של אתרים בתוליים בנקודה מטרופולינית אחת', בעזרת המעלית, 'המשחררת הגדולה של כל המשטחים האופקיים שמעל קומת הקרקע'.
זהו ספר שמלמד לחיות בעיר. מכיוון שתל אביב, כלשונו של דוד אבידן, היא 'נמר קטן' ביחס למנהטן, הספר הזה, שעברו 33 שנה מאז הופעתו במקור, יכול להיקרא גם כמדריך לעתידה של תל אביב."
דרור בורשטיין על ספרו של רם קולהאס "הזיית ניו יורק", מוסף הספרים של הארץ, הגיליון השנתי
>>>
"רדידותו של השיח האדריכלי בנוגע לנושאים של סביבה מביא ליצירתה של ארכיטקטורה בזבזנית ומשוללת תבונה. ההיסטוריון השנוי במחלוקת ריינר בנהאם הצביע מזמן על הפער ההולך וגדל בין האדריכלות לטכנולוגיה. מדוע לא הקשבנו לו?"
אור אלכסנדרוביץ' על ריינר בנהאם וספרו "ארכיטקטורת הסביבה המתכווננת", אלכסון
>>>
הסביבה הישראלית, כפי שתיארה, הסבירה ופירשה אותה אסתר זנדברג לאורך השנים, היא גיבורת הספר הזה. זוהי סביבה שתשתיתה כמעט תמיד מחושבת, מהונדסת ונשלטת, אך למשתמשים בה נדמה לא פעם שאינה אלא גזרת גורל מרפת ידיים, ממש כמו חום יולי-אוגוסט-ספטמבר.
>>>
מנהטן של ה"מנהטניזם" היא אוסף של אוטופיות מוגשמות, של חיים ממשיים בתוך פנטזיה רבת-פנים, תוצר של נסיבות היסטוריות וגיאוגרפיות שהמציאו את אורח החיים המטרופוליני כמגרש משחקים דחוס של הזיות שמתקיימות זו לצד זו ועוד יותר מכך - זו מעל זו.
>>>
"יכולתו של האדריכל רם קולהאס להאניש בניינים, הפכה את 'הזיית ניו יורק' שלו לספר פולחן."
זיוה שטרנהל על ספרו של רם קולהאס "הזיית ניו יורק", הארץ ספרים
>>>
"הספר הטוב שקראתי בשנה החולפת היה 'הזיית ניו יורק' של רם קולהאס (בבל, מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ'). זהו דיוקן של עיר, פסיכואנליזה פואטית מבריקה של הרחוב, של גורד השחקים, של הבלוק. מלון וולדורף-אסטוריה נהפך ל'סלון קולקטיבי עצום להצגה לראווה של מנהגים עירוניים חדשים'; 'גורד השחקים מעניק לעסקים מערב פרוע של שטחים נרחבים מעשה ידי אדם'; 'גורד השחקים כמכשיר אוטופי לייצור מספר בלתי מוגבל של אתרים בתוליים בנקודה מטרופולינית אחת', בעזרת המעלית, 'המשחררת הגדולה של כל המשטחים האופקיים שמעל קומת הקרקע'.
זהו ספר שמלמד לחיות בעיר. מכיוון שתל אביב, כלשונו של דוד אבידן, היא 'נמר קטן' ביחס למנהטן, הספר הזה, שעברו 33 שנה מאז הופעתו במקור, יכול להיקרא גם כמדריך לעתידה של תל אביב."
דרור בורשטיין על ספרו של רם קולהאס "הזיית ניו יורק", מוסף הספרים של הארץ, הגיליון השנתי
>>>
"רדידותו של השיח האדריכלי בנוגע לנושאים של סביבה מביא ליצירתה של ארכיטקטורה בזבזנית ומשוללת תבונה. ההיסטוריון השנוי במחלוקת ריינר בנהאם הצביע מזמן על הפער ההולך וגדל בין האדריכלות לטכנולוגיה. מדוע לא הקשבנו לו?"
אור אלכסנדרוביץ' על ריינר בנהאם וספרו "ארכיטקטורת הסביבה המתכווננת", אלכסון
>>>
"הנוסח העברי של דרור בורשטיין וההערות של יואל הופמן ל'ספר הזן של ג'ושו' מוצלחים לא פחות מהטקסט עצמו."
מיקי אנגל על ספרו של יואל הופמן "ספר הזן של ג'ושו", Time Out תל אביב
>>>
