אוקטובר/יומן מלחמה

בשנת 1973, אחרי חודשים בודדים בצבא הסדיר, יורם קופרמינץ מצא את עצמו בלב מלחמה. טוראי קופרמינץ, בן שמונה-עשרה ועשרה חודשים, קשר ביחידת הנדסה, לא ידע לאן נוסעים או למה, ונקלע ל"חצר המוות" שעל גדות התעלה. סביבו נהרגו, נשרפו ונפצעו עשרות אנשים. >>>

דיוקנאות עצמיים מהבלוג "מצב נפשי"

שיעמום

קטע מתוך "ספר הרגשות המלא" של יורם קופרמינץ >>>

מרפסת

צילום מרפסת של יורם קופרמינץ מתוך הסדרה "שקיעות וזריחות". >>>

אוקטובר - 1

אוקטובר - 2

אוקטובר - 3

אוקטובר - 4

גליה יהב בסדר

"קוד הבסדריות ותיק, הוא מופיע כהכרזה 'המשפט שאני הכי שונא לשמוע הוא "יהיה בסדר"', בסיום ספרו של קופרמינץ 'אוקטובר. יומן מלחמה' (הוצאת בבל, 2000), כרוניקת זוועה אנטי-מלחמתית מפורטת. כך נמתחת הזיקה בין שכחה לתקינות, לפיה מי שלא מצליח לשכוח הוא לא בסדר. >>>

אוקטובר - 5

אוקטובר - 6

אוקטובר - 7

אוקטובר האדום מדם של יורם קופרמינץ

"תערוכתו של יורם קופרמינץ, שתוצג בסדנאות האמנים בתל אביב, חוזרת אל הטראומה של מלחמת יום כיפור, שבה שירת ונפצע."
איתן בוגנים על "אוקטובר", תערוכתו של יורם קופרמינץ באצירת גליה יהב, סדנאות האמנים בתל אביב >>>

איל ויצמן ארץ חלולה

בחצי המאה שחלפה מאז כבשה ישראל ב- 1967 את הגדה המערבית, את חצי האי סיני ורצועת עזה ואת רמת הגולן, כיסו דורות של אנשי צבא, מתיישבים, אדריכלים, מתכננים, פוליטיקאים ומשפטנים את מפות השטחים הכבושים בנקודות, בקווים ובשטחים. >>>

חגית גור (עריכה) מיליטריזם בחינוך

ילדי גן מבקרים בתערוכות צה"ל; קצינים מרצים בבתי ספר; תלמידי תיכון מוזמנים לצפות בתרגילי אש חיה; קבוצות נוער מסיירות במחנות צבא; סמלים ומסרים מיליטריסטיים מוטמעים בילדים דרך מקצועות הלימוד בבית הספר: היסטוריה, תנ"ך, ספרות וכדומה. >>>

שרה חינסקי הלילה השלישי

ישבתי בחדר העבודה שלי בתחתונים ונעלי ספורט, אני כמו עובדת, כמו חיה. אחד גר אצלי כבר שנה בתוך המחשב. לא רוצה ממני כלום, אבל ממש כלום, רק אוכל ממני שותה ממני, נושם ממני . טכנאי נאנו במקור. >>>

עתיק רחימי עפר ואפר, ההתחלה

"אני רעב." אתה מוציא תפוח מצרור גוֹלֶה סִיבּ אדום, ומתכוון לנקות אותו בכנף הכותונת המאובקת שלך. התפוח מתלכלך יותר. אתה מחזיר אותו אל הצרור ומוציא תפוח אחר, נקי יותר, ונותן אותו ליאסין נכדך היושב לידך, ראשו שעון על זרועך העייפה. >>>

גירסה להדפסה