בית

בבל , , 13/12/2017

                           

 

גליה אורי נעורים בספרטה: תערוכת יחיד בגלריה הקיבוץ
גליה אורי / נערה תולה כביסה

נערה תולה כביסה / גליה אורי

"המהלך הציורי נובע מן הכמיהה לגלות אפשרויות של חיים במקום שבו החיים מתאבנים והמוות מושל. הנעורים בתערוכה חוצי זמנים ומקומות: נעורים במושב עובדים ספרטני, נעורים בסוריה העכשווית, נעורים בספרטה. קו נמתח בין חברות ים-תיכוניות קיצוניות אלה."


"נעורים בספרטה" הינה תערוכת ציור בגלריה "הקיבוץ", בה יוצגו כ- 30 ציורים בגדלים שונים ובמגוון טכניקות: שמן על בד, או דיו, עיפרון, גואש, אקריליק ופנדה על נייר, בגדלים הנעים בין 15 על 30 ס"מ עד 120 על 100 ס"מ.

אוצרת: יעל קיני
23.10.14-22.11.14
*באופן מיוחד בתערוכה זו הגלריה תהיה פתוחה גם בשבתות בין השעות 11:00-14:00

לפרטים נוספים: גלריה הקיבוץ... 03-5232533
דב הוז 25, תל-אביב kgallery@actcom.net.il

 

נעורים בספרטה

"ספרטה, כדימוי של מקום וכמקום ממשי, תמיד נראתה לי המודל לחברה שגדלתי בה. מושב עובדים בעמק, כפר יהושע, אליו היגרו הורי מנהלל באמצע שנות השישים. חברה אידאולוגית, מסוגפת, מסוגרת, שיתופית בדברים מסוימים ותחרותית ודורסנית בדברים אחרים. >>>

נערה תולה כביסה

ציור מתוך "נעורים בספרטה", תערוכה בגלריה הקיבוץ >>>

אבי המשפחה

"הציור צמח בימי השבעה למותו של אבי. הוא מרמז על מצב דו-ערכי: פריקת עול כנגד משיכה בעול, חדוות חופש מול חרדת כובדו של הלא-נודע. הציור משלב בין הנחות צבע חופשיות, צבעוניות קודרת וצורניות מוגדרת. >>>

נערה וגבר

אגוז ושתי אמהות

ארבע אחיות מול השמש

ארבעתנו בשבת בבוקר, עם הפיג'מות, מסנוורות מהשמש. יודעות שאנחנו מצחיקות. לפנינו הצלם – זה חייב להיות אבא כי אימא אף-פעם לא החזיקה מצלמה. אבא בקושי ראה אבל היה לו חוש טוב לקומפוזיציה ולאור-צל. בציור זה אני חוזרת לרגע אחד בנעורים שהוא רגע של אחווה. >>>

אחרי השבעה

 

לורי מור ציפורים באמריקה

שחקנית פורנו מזדקנת נקלעת לרומן עם מוסכניק בוגדני, אב אלכוהליסט וגרוש נגרר למערכת יחסים עם עיוור הומו ועוד סיפורים. עם הקריאה ב"ציפורים באמריקה מתגבשת בצלילות בבואה משעשעת, מלאת חיים ונוגעת ללב של אמריקה. >>>

ענת הררי הולדת סבתא

רותי, מרגלית, קלודין, אנה ונשים נוספות הן כולן אמהות לנשים בהיריון או סבתות טריות. השינויים המורכבים שחלים ביחסיהן עם בנותיהן בצומת זה בחייהן, והמעבר הטעון אל הסבתאות שהן חוות, מפגישים אותן בקבוצת "מעברים". >>>

סמי ברדוגו שוק

כל יום שישי, בין ארבע לחמש אחר הצהריים, אני פותח לאמא שלי את החזייה. מרגע הפתיחה אני והיא נכנסים אל שבת המנוחה. בכל פעם שאני פותח לאמא שלי את החזייה אני יודע שאפשר להירגע. מרגע זה מפסיקים לעבוד, מפסיקים לנקות, מפסיקים לבשל ומקבלים את המלכה. >>>

הדס תמיר תחת כחול בשחור לבן

הדס תמיר-"תחת כחול בשחור לבן" 6 ציורים אקריליק על בד מתוך התערוכה "המצב בטטה" בגלריה לימבוס 2001 >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית