דודי בן הרא"ש

עירן דורפמן הקדמה למהדורה העברית של "היסטוריה של החרא"

חרא. לא צואה, הפרשה, גללים, צרכים. אפילו לא קקה. חרא: המילה הבוטה ביותר האפשרית. >>>

זְהב השפה, בוהק הגללים

"מה קרה למטען המשוחרר? מה נגזל מאיתנו ולאיזו מטרה, עם האותיות שנשרו, עם הרפש שבוּער? מן החרא נולד אוצר: אוצר השפה, המלך, המדינה. >>>

חרא הוא עניין פוליטי — אמנות של חיים מחורבנים

"חגיגות הצנזורה בישראל מנסות לנקות את האמנות מביטויים אלימים לכאורה, 
אבל זה מאבק אבוד מראש. האלימות האמיתית תמשיך לבעבע."
תהל פרוש על המאבק העקשני לטהר את המרחב, הארץ >>>

למה "היסטוריה של החרא" הוא ספר שמדבר עלינו

"דומיניק לפורט מתפלש בחרא כדי לבחון באמצעותו את התמורות שהתחוללו בכלכלה, בפוליטיקה, באמנות ובטעם ובריח התרבותיים של כולנו."
שירה סתיו על ספרו של דומיניק לפורט "היסטוריה של החרא", הארץ ספרים >>>

" לאחרונה התבשרנו על הרחבה משמעותית ברפואה של תחום השתלות הצואה, סליחה, החרא, ועל סגולותיו הרפואיות ויחד עם הופעתו בעברית של הספר הזה, נדמה שמצבו של החרא מעולם לא היה טוב יותר."

טל גולדשטיין על ספרו של דומיניק לפורט "הוסטוריה של החרא", 'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 9.1.2015, אתר מגפון >>>

מדוע האנושות נרתעת מלדבר על ההפרשות שלה?

"מסעו של הפילוסוף הצרפתי דומיניק לפורט בעקבות סירי הלילה, בורות השופכין, חדרי הנוחיות ותעלות הביוב של האנושות חשף את הקשרים הנסתרים בין הצואה לבין הקפיטליזם. כעת, עם צאת ספרו "היסטוריה של החרא" בעברית, מתברר שאותם גללים שמהם בני האדם ממהרים להיפטר שימשו גם לכינון מוסדות כמו המשפחה הבורגנית ומדינת הלאום."
אבנר שפירא על ספרו של דומיניק לפורט "היסטוריה של החרא", גלריה שישי, הארץ >>>

פרננדו פסואה ספר האי-נחת

מהדורה מחודשת של "ספר האי-נחת", גולת הכותרת של יצירת הפרוזה של פרננדו פסואה, אחד היוצרים הגדולים בספרות העולמית של המאה העשרים. >>>

יואל הופמן (תרגום, מבוא והערות) ספר הזן של ג'ושו

בספר זה מכונסות אמרותיו של מורה הזן הסיני שנודע ביפן בשם ג'ושו. הוא היה חכם וחד לשון, שנון ומצחיק יותר מכל מורה אחר בהיסטוריה של הזן.
ג'ושו נולד בשנת 778 בצפון סין וחי מאה ועשרים שנה.

הספר מלווה במבוא ובהערות מאת יואל הופמן. >>>

פרננדו פסואה מתוך "ספר האי-נחת" אשר חובר על-ידי "ברנרדו סוארש"

אני מקנא‎‎ אך אינני יודע אם אני מקנא באלה שעליהם אפשר לכתוב ביוגרפיה, או שמסוגלים לכתוב את הביוגרפיה שלהם. ברשמים אלו נטולי הקשר, ואינני מעוניין בקשר ביניהם, אני מגולל באדישות את האוטוביוגרפיה שלי נטולת העובדות, את ההיסטוריה שלי נטולת החיים. >>>

גדעון עפרת ההחטאה הפילוסופית והסיכוי הרליגיוזי

על האמנות - מסה לסוף מילניום וראשיתו. >>>

גירסה להדפסה