מכונת קריאה - סף המדבר, קו העימות

בבל , , 11/12/2023

איל ויצמן סף המדבר, קו העימות: יישוב ופינוי כשינוי אקלים בנגב

מתוך מפת NDVI / ג׳מון ואן דן–הק

© (Eyal Weizman (First published by Steidl in association with Cabinet Books, Brooklyn, 2015
© בבל, 2016
דאנאקוד: 978-965-512-264-0
שם מקורי: The Conflict Shoreline: Colonization as Climate Change in the Negev Desert
מס' עמודים: 116
מחיר קטלוגי: 72 ₪
עריכת טקסט: עמית רוטברד
תרגום מאנגלית: עמי אשר
סדר ועטיפה: סטודיו דרום , דוד בן הרא"ש
הספר רואה אור בשיתוף: עמותת זוכרות
עריכה מדעית: דבי פרבר

ארץ חלולה

בחצי המאה שחלפה מאז כבשה ישראל ב- 1967 את הגדה המערבית, את חצי האי סיני ורצועת עזה ואת רמת הגולן, כיסו דורות של אנשי צבא, מתיישבים, אדריכלים, מתכננים, פוליטיקאים ומשפטנים את מפות השטחים הכבושים בנקודות, בקווים ובשטחים. >>>

ארכיטקטורה של סְפָר

כיוון שגיאוגרפיות גמישות מגיבות לכוח מבוזר ולא לכוח ממוקד ואחדותי, אין להבין את הארכיטקטורה שלהן כהגשמה חומרית של רצון פוליטי מאוחד או כתוצר של אידאולוגיה לכידה. >>>

בספר סף המדבר, קו העימות בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית. בניגוד לגבולות אחרים שמקיפים את ישראל/פלסטין ומשסעים אותה, סף המדבר אינו מסומן בחומות וגדרות, אלא מתקדם ונסוג בתגובה לשינויי אקלים, ולמדיניות עיבוד קרקעות, עיור וייעור, נישול ויישוב הנובעת מהם.
בעוד שמקובל לראות בשינויי האקלים תוצר לוואי של הפיתוח המודרני, ויצמן טוען שאידיאולוגיית “הפרחת השממה“ היתה מאז ומתמיד מטרה מוצהרת, שחרצה את גורל הבדואים שחיו לאורך סף המדבר עשרות ואף מאות שנים.
ויצמן ממפה את סף המדבר מהתקופה העות‘מאנית ועד ימינו, ומראה כיצד כובשי הנגב השונים התאמצו להדוף לאחור את קצהו הצפוני כדי להרחיב את שטחי העיבוד ולהכפיף למרותם את תושבי המדבר. לשם כך הם ניהלו מתקפה מתואמת נגד סף המדבר ויושביו. אך בעוד הבדואים נסוגים מפני כוחה העדיף של המדינה, המדבר משיב בשנים האחרונות מלחמה שערה.
הספר מהווה מזיגה מרתקת של סיפור בלשי, תיאור היסטורי וניתוח מדעי. בעזרת תצלומי אוויר, מסמכים, מפות ועדויות משפטיות הוא משרטט קו שלאורכו ניטש עימות מתמיד בין כובש לנכבש, בין כוח הזרוע לאיתני הטבע.

הספר נבחר על ידי אתר Marginal Revolution לספר העיון הטוב ביותר בשנת 2015.

הקדמה

בשעות הבוקר המוקדמות ב-12 ביוני 2014, זמן קצר לאחר שהשיגו צו הריסה מבית המשפט המחוזי של באר–שבע, נכנסו כמה מאות שוטרים בליווי משאיות ובולדוזרים אל תוך בית הקברות המגודר של משפחת אל–טורי בכפר אל–עראקיב השוכן לא רחוק מהעיר והחלו להרוס את הבתים והמבנים >>>

נחיה על האדמה הזו בכבוד או שניקבר בה בכבוד

אתר "העוקץ" מביא קטעים מן הספר החדש ״סף המדבר, קו העימות״, בו בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית ומראה כי אידיאולוגיית ״הפרחת השממה״ היתה מאז ומתמיד מטרה מוצהרת, שחרצה את גורל הבדואים שחיו לאורך סף המדבר. >>>

כך מנהלת המדינה סכסוך עם הבדואים על המרחב

"'סף המדבר, קו העימות' עוסק במאבק על רקע התנאים הפיזיים שיוצר המדבר, שמנוצלים לטובת עמעום הקשר של הבדואים לאזור ודחיקתם."
צפריר רינת על ספרו של איל ויצמן "סף המדבר, קו העימות", הארץ >>>

נישול הבדווים הוא לא רק עניין של טריטוריה

"ספרו היפהפה והעצוב של איל ויצמן, 'סף המדבר, קו העימות', מתמקד במאבקם רב השנים של הבדווים מאל עראקיב לשוב לאדמותיהם, ובהקשרו."
יצחק לאור על ספרו של איל ויצמן "סף המדבר קו העימות", הארץ >>>

פינוי בינוי

"איל ויצמן הוא חלום הבלהות של נפתלי בנט. אדריכל ישראלי שחי בלונדון, תומך בתנועת החרם, נשוי לגרמנייה, עוזר לתכנן יישובים פלסטיניים, מבקר את צה"ל ומפרסם מאמרים בגנות הכיבוש. גם הספר החדש שלו, על האלימות שמפעילה המדינה כלפי הבדואים בנגב, לא יהיה מועמד כנראה לפרס היצירה הציונית."
שי זמיר משוחח עם איל ויצמן על ספרו "סף המדבר, קו העימות", ידיעות אחרונות >>>

לא רק נישול: גירוש הבדואים תורם למדבור הנגב

"צילומי אוויר ומסמכים מהתקופה העות'מאנית חושפים מציאות אחרת בנגב: טרסות, סכרים, תעלות מים וחקלאות של התושבים הבדואים. להתחממות וליובש גורמים דווקא יערות קק"ל שניטעו במקום הכפרים ההרוסים."
תום פסח על ספרו של איל ויצמן "סף העימות, קו המדבר", שיחה מקומית >>>

אדמון ז'אבס הקשבת המִדבר היא הזכרון

"להחזיר כל ענין בשאלה חמישים אלף פעם, לכן יש ליהודי חשיבות מכרעת בעולם שהטכניקה הכריעה, עולם שניתן לעשות ממנו כל דבר", שיחה עם ברכה ליכטנברג >>>

דליה אמוץ הדרך לדביר

גירסה להדפסה