בית

בבל , , 23/5/2017

                           

 

אילנה ברנשטיין ימי ראשית
ilans.jpg

אביה של הסופרת ובִתהּ / גדי דגון, 1988

 

© בבל ומשכל, 2016
דאנאקוד: 462-479
שם מקורי: Early Days
מס' עמודים: 156
מחיר קטלוגי: 68
סדר ועטיפה: Unknown contrib "1292748164"

 

עכשיו זה כתוב

"נשכבתי ליד הגופה, שעד לפני רגע היתה בעלי, ולא ידעתי מה להרגיש. הייתי די רגועה, אפילו עייפה קצת. רציתי לעשן סיגריה. בעלי לא הרשה לי לעשן. הרגשתי את הכוח שלי בכפות הידיים. הוורידים היו מלאים דם. התחשק לי לדבר עם מישהו. רציתי לספר מה עשיתי. >>>

מושבת האהבה

שני סיפורי אהבה עזי מבע, בהירים ומבהירים: "פנטזמה" ו"מושבת האהבה".
גיבורת הסיפור "פנטזמה" היא אישה צעירה, לא הרבה יותר מילדה, שידעה הפקרה, שימוש, הונאה רגשית ומגע פיזי ממכר לאהבת שווא. >>>

 

עכשיו זה כתוב: ההתחלה

נשכבתי ליד הגופה, שעד לפני רגע היתה בעלי, ולא ידעתי מה להרגיש. הייתי די רגועה, אפילו עייפה קצת. רציתי לעשן סיגריה >>>

מושבת האהבה: תמונה ראשונה

אני מהללת את עצמי, שרה וולט ויטמן לחיי הגברים. אני כותבת את עצמי מבעדךָ וחושבת על נשים שלא אהבתי די. מקדמת את פניךָ כמו סדק אור על כרית נוצות. גָּוֶן שאין לו בעלים. אני ניחוח הבוקר, חלב וחמאה. >>>

פנטזמה: מחזור ראשון

נדרשתי למשמעת מלים, לקוצב שפתיים. רוחות הזמן לא נשאו לי חסד. נכשלתי בלשוני, טבעתי במים מוכים, אלוהים לא מרחם על ילדות. זה היה שיעורי הראשון, למדתי את יסוד המים. חיפשתי משפט להתחיל בו את היום, אבל המשפטים הטובים היו תפוסים. >>>

פנטזמה

"על קרן מסוננת נתבהרו ובאו פנים רבות, מסודרות בתור, לבנות את גופי ליפעה מאין כמוה. היה לי צורך בכל היופי הזה, נהייתי משוגעת ליופי. כל הלילה הייתי משוגעת, ובכול לילה."
מתוך רומן בכתובים. >>>

 

היא ילדה, הוא ילד, ואלה ימי ראשית האהבה. בהמשך היא אישה, הנשים כולן, והוא הגבר שלא יהיה לה לעולם. כל הגברים כולם. לפעמים הוא חוקר ספרות. גם הוא ברבים. ובעבר. אף כי בראשה נחשבות מחשבות על עתיד. אולי בגלל היותה סופרת. לפעמים הוא אישה. ילדה פגועה מינית. או ילד הנשוי רבע מאה ויותר. הגופים מתחלפים, גם הזמנים. אהבתם אינה צנועה. ואלה ימי ראשית. טוב לו, כך הוא אומר לה כשהוא משחרר את לשונותיו − הכתובה והאחרת − שהיא אותה לשון בעצם כשמדובר באהבה. והיא? רוצה לכתוב על סוסים, כמו המשוררים הגדולים. אבל כל מה שהיא יודעת על סוס זה אלטע זאכן.

 

נקודת האפס

עכשיו אני ילדה. ילדה שאוהבת ילד. אלה הם ימי ראשית האהבה. אני אוהבת רק ילד אחד, ואני רבים. רבות יש לומר. כפולת פנים כמו פרוטו–חיה. ואלה רק הימים הראשונים. מתוך הלילה אני אוהבת אותו, אהבתי רגישה לאור, אין לה ימים, רק ימים ראשונים. >>>

 

קורא בספרים - השאלון של אילנה ברנשטיין

השאלון עם אילנה ברנשטיין, מחברת הספר "ימי ראשית".
בלוג "קורא בספרים" >>>

המבט העצמי של אילנה ברנשטיין

"הקריאה בספר "ימי ראשית" מלווה בתחושה מציצנית, לא משום שהמסופר בו נועז או שערורייתי, אלא בגלל הרושם שאנו נחשפים לטקס פרטי."
שירה סתיו על ספרה של אילנה ברנשטיין "ימי ראשית", הארץ >>>

ימי ראשית - הקליפ הרשמי

השאלון הלוהב עם אילנה ברנשטיין

לרגל יציאת "ימי ראשית" ספרה האחד עשר של אילנה ברנשטיין, השאלון של אתר "הפתילייה" >>>

ימי אהבה

"ב'ימי ראשית' מותחת אילנה ברנשטיין את כישרונה הפואטי והאמנותי עד הסוף, ומצליחה להזניק מתוך השפה המהפכנית והחושנית שלה את תענוגות הבשר וההתמכרות למגע ולתשוקה."
רן בן-נון על ספרה של אילנה ברנשטיין "ימי ראשית", ידיעות אחרונות ו-YNET >>>

ללב שפה משלו

"אילנה ברנשטיין מכירה היטב את חדרי הלב. לעתים היא פוסעת בהם מהוססת, נטולת הגנות, ויש פעמים שהליכתה בהם נמרצת, החלטית, כמי שאוחזת מצפן בידה. אבל מה שבעיקר עושה ברנשטיין בספרה היפהפה "ימי ראשית" זה ללפות את לב הקורא בחוזקה, ולהזכיר לו רגשות שאולי נשכחו ממנו - אהבה למשל. וליתר דיוק - ימי ראשית האהבה, אולי הרגש האולטימטיבי שהיינו רוצים שימשיך להיות נוכח בחיינו."
אסנת בלייר על "ימי ראשית" ספרה של אילנה ברנשטיין, כלכליסט >>>

"ספרה החדש של אילנה ברנשטיין הוא שיר הלל לרגעים הראשונים של האהבה, בהם אנחנו עולים על גדותינו מרוב רגש"

"נותרים רק עם הרגשות. והרגשות הם רגשות של ימי ראשית האהבה: התרוננות הלב והושטת היד אל האחר כדי שגם הוא יחזיר אהבה בדיוק באותה מטבע. זה לא עובד, כמובן, האחר לעולם לא יחזיר לי במטבע שאני נותנת כי רק לי יש את המטבע המדוייק הזה, אבל ההתרגשות והשמחה והתהפכות הבטן ומחיקת כל צרות העולם מפני ההשתוקקות, כולם נמצאים בספר הזה מהשורה הראשונה בו ועד האחרונה. וזה מרגש כמו שרק אהבה יכולה להיות."
מיטל שרון על ספרה של אילנה ברנשטיין "ימי ראשית", מאקו תרבות >>>

"אהפוך לנציב מלח אם אסתכל לאחור": ריאיון בתנועה עם אילנה ברנשטיין

"אני לא מאמינה בנרטיב סדור, לכיד, שלם, הרמוני - עם התחלה, אמצע וסוף. זה משהו שקיים רק בספרות", אומרת הסופרת המוערכת אילנה ברנשטיין, ולוקחת את כתבנו עמית קלינג לתחנות האירעיות, החשובות - שמרכיבות את חייה בתל אביב.
טיימאאוט תל אביב >>>

 

משכן לאמנות עין - חרוד I Hate You In June

התערוכה נאצרה ע"י פטרישה אליס ואלי קנול ומשתתפים בה האמנים: דייויד בורו, מרקוס מונטן ועדי רוזנבלום, גירטן ורהוס, גיל שני, אלכס יודזון, בוב ורוברטה סמית, ג'נט פריס, ולדימיר דוברובסקי ואלכסנדר וינוגרדוב. משכן לאמנות עין-חרוד. >>>

ר.ק. נראיין לחכות למהאטמה

לאחר שהתייתם מאמו שנפטרה בלידתו ומאביו שנהרג זמן לא רב אחר כך במלחמה, גדל שְרִירַאם אצל סבתו במַלְגוּדִי וימיו עוברים עליו בפינוק ובבטלה. >>>

אסף שור מוטי (הקדמה)

הספר הזה חמור במבנהו. חמור ופשוט. פירמידה סימטרית מאוד שראשה עננים ובסיסה גיאומטריה אוקלידית. ובכל זאת הוא ספר, לא קונצרט וכדומה אמנויות ביצוע, ואין לי אפשרות לשבת באולם ולהעיר בזמן החזרות. ואין שום חציצה בין הקהל והבמה. >>>

איימי בלום אהבה זה לא עוגה

באמצע דברי ההספד בהלוויה המשעממת וקורעת הלב של אמי, התחלתי לחשוב על ביטול החתונה. העשרים ואחד באוגוסט לא נראה לי תאריך מתאים, ג'ון ווסקוט לא נראה לי האדם המתאים להתחתן אתו, והיה לי קשה לראות את עצמי בשמלת המשי הלבנה שמרת ווסקוט הציעה לי. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית