 |
|
בבל , , 11/12/2023 |
|
| ||
|
|
|
|
אסתר פלד
נניח אישה
מתוך פתח גדול מלמטה נניח אישה. איפה נניח אותה? עם כל הסימנים: יונדאי סנטה-פה, נפח מנוע גדול, גדול. נוסעת על כביש מספר אחת כמעט כל יום. בקטעים שאפשר נוסעת מאה ארבעים. בכביש שש נוסעת בין מאה ארבעים למאה שישים, תלוי ברוחב הכביש ובתחבורה שעליו. עוקפת כל מה שזז. מה יש לה. מה נגזל ממנה. את המכונית הנוכחית לא קנה לה אבא שלה/בעלה וגם לא עזר לה לקנות. היה איתה חבר שבא איתה. למען (הגילוי) הנאות. גם את המכונית הקודמת (אולי צריך לומר 'אוטו') קנתה בכוחות עצמה בלבד. גם אז בא איתה גבר. את ההחלטה היא עשתה; את ההמחאה היא הוציאה מן הארנק שלה. את ההלוואה מהבנק היא קיבלה, ללא ערבים. מה יש לה. האישה עצמאית. עצמאית! יש לה תיק במס הכנסה, במס ערך מוסף, בביטוח לאומי. היא משלמת להם הרבה (מה נגזל ממנה). מה שיש לה, זה לא חנות בגדים. מה שאין לה, זה בוס. יש לה השכלה. היא למדה הרבה שנים. היא משתמשת בהשכלה שלה ובשכל שהיה לה עוד לפני שהיתה לה השכלה. זה מה שיש לה. יש לה בית. על הקרקע. גם את הבית היא קנתה בכוחות עצמה בלבד, למעט מאה אלף שקלים שנתנה לה אמה. היא משלמת משכנתה על הבית, לא קטנה, שתשלם אותה עד יום מותה. אלא אם יקרה נס. נס, כלומר, שלא כדרך הטבע. בדרך הטבע שלה היא תשלם משכנתה עד יום מותה, וגם זה לא יכסה את כל החוב. הבית שלה הוא אחד היפים שראיתי. כל מי שרואה אותו חושב שהיא אמנית. היא אולי היתה צריכה להיות אמנית. היא לא התקבלה לבית הספר הגבוה לאמנויות שאליו הציגה את מועמדותה. מה שהמורים שבחנו אותה ראו, לא הספיק להם כדי לקבל אותה. מה נגזל ממנה. מחוץ לבית יש גינה, בערך חמש מאות מטר גינה. היא מעבדת אותה לבדה. זה לא פשוט, אין לה מושג ממשי בגננות, וגם כושר גופני דרוש לשם כך. בכל זאת, היא עושה את זה לבדה. בנאמנות, כמיטב יכולתה. לא מקצועי, אבל סביר. זה מה שיש לה. בגינה יש לה כמה עצי פרי, היא מנסה להתמודד עם זה. תולעים בפירות, הדשא מצהיב פתאום, קרה. מחוץ לבית, על המסלעה שליד החניה, יש לה עצים להסקה, בולי עץ גדולים וקטנים שיש לשאת מן המסלעה שליד החניה אל תוך הבית, עד לאח, מהלך חמישים מטר. היא יודעת להבעיר את העצים שבאח במיומנות גדולה. היא יעילה. זה מה שיש לה. מה נגזל ממנה. לא היתה לה ברירה. זה תמיד נכון, המשפט הזה, "לא היתה לה ברירה". יש מקרים שזה נכון יותר, אבל תמיד נכון לומר שלא היתה ברירה. כל הרעיון הזה של ברירות, של רשות נתונה, של אפשרויות, כל התפיסה הזאת שאומרת שיש אפשרויות, זה נכון בערבון מוגבל בלבד, בערבון גדול מאוד. לא כולם, ודאי לא כולן יכולים להרשות לעצמם ערבון כזה הנדרש לשם חופש, למען אפשרויות. היא בחרה, כן, היא בחרה בית עם אח, עם גינה, עם חניה, עם מסלעה. זה כן, זה היא בחרה. היו שתי אפשרויות בערך, היא בחרה בזו. איזו ברירה היתה לה. היו לה גברים, כן, גברים. היו בהם דברים טובים, בגברים, וגם דברים פחות טובים. היא בחרה, בסופו של דבר. בלי הגברים, בלי הדברים הטובים, הפחות טובים, לבדה. מה נגזל ממנה. ויתרה מזו, מה יש לה. מה יש לה שזה מה שהיא בחרה. מה נגזל ממנה, שככה בחרה. מה יש לה. הכול כמובן סובייקטיבי. ולא רק זה, גם משתנה בחלוף השעות. לפעמים נראה שיש לה, לפעמים נראה כאילו זה נגזל ממנה. זה מאוד סובייקטיבי, מאוד נתון למצבי רוח. ותמיד, וזה העיקר, תמיד מאוד דיאלקטי. כל מה שיש לה יש לה בזכות מה שנגזל ממנה, וכל מה שנגזל ממנה הרי ברור שנגזל ממנה בזכות מה שיש לה. או בגלל. גם זה דיאלקטי. מה שיש לה זו דיאלקטיקה, ולקח לה הרבה שנים ללמוד לחיות עם דיאלקטיקה, לחיות איתה ולא להתלונן. (על) מה יש לה (להתלונן). ואז איזה מתק שרה באוויר, מתק שגרם לה לאחוז בקלשון ולעבוד בגינה בשעת ערב, קר מאוד ויפה להפליא, רגעים שבהם שום דיאלקטיקה לא תשכנע אותה להחליף את מה שיש לה במה שנגזל ממנה, אלא להכיר בהם, במה שיש לה ובמה שנגזל ממנה, הנה הם מעופפים הרחק בשמים, רומוס ורומולוס, והנה היא, זוקפת את ראשה, צופה בהם באור האפור בערב הקר, אפור ולא קודר, שקט וטוב. |
|
הספר הזה שאתם עומדים לקרוא עוסק בחוויית החיים של הילדים של מי ש"היה שם". הילדים הללו הם עכשיו בני חמישים ומשהו, שישים ושבעים, ועכשיו גם לקבוצה הזאת יש שם, והשם הוא "דור שני". השם הזה לא נכח בחיינו כשהיינו ילדים. >>> "פשוט כך: אנשים 'מטעינים' אנשים אחרים באנרגיה מינית, או באהבה, וככה חיים להם ברצינות גמורה: עושים בשבילם דברים, משנים מסלולים בגללם, משתדלים מאוד, רבים ומתפשרים בכאב גדול, וגם עושים ילדים. גם את הילדים שלהם אנשים מטעינים באנרגיית החיים, אהבה. >>>
יום אחד אחרי יום ההולדת הארבעים ושלושה שלי נסענו לצימר בגליל. לרעיון לא היה שום קשר לג'קוזי; גם לא להתענגויות חושיות אחרות, אלא יותר לצורך לנשום אוויר הרים צלול, לא כיין אלא כמים, הייתי אומרת. >>>
תנועת אחותי למען נשים בישראל לאחותי מה פירוש להיות אישה מזרחית בתרבות המציבה אותך בשולי החברה? מה המשמעות של השמעת קול נשי מזרחי ונקיטת פעולה לשינוי המציאות הישראלית, שבה נשים מזרחיות מודרות מן המרכז הפוליטי, החברתי והכלכלי? כיצד אפשר לשנות את סדרי העדיפויות בחברה שבה אנו חיות ושבה מתעצבת >>> "המין השני" הוא אחד המחקרים החשובים ביותר שנכתבו מעולם על תפקידה ומקומה של האישה בחברה, וללא ספק ציון דרך בחשיבה הפמיניסטית המודרנית. "המין השני" הוא קריאה אמיצה ומלומדת לשחרורן של הנשים, לשוויון מקצועי וחברתי, ולביטול מיתוס "הנשי הנצחי". >>> דליה מרקוביץ' וקציעה עלון מלכת יופי על קטלוג "מלכת יופי", התערוכה הרטרוספקטיבית של מאירה שמש במשכן לאמנות בעין חרוד באצירת גליה בר אור - מתוך "לקרוא כאישה מזרחית", גליון מס' 11 של "הכיוון מזרח". >>> יום העצמאות בצהרים. מנכ"ל זוגלובק ראובן משכית נוסע באאודי A4 כסופה על הכבישים של ישראל. >>>
|
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
