בית

בבל , , 22/10/2017

                           

 

איל ויצמן ארץ חלולה: ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל
hollowland f s.jpg

קולאז׳ / סטודיו דרום / מדלן כהן

 

© Eyal Weizman
© בבל ומשכל, 2017
דאנאקוד: 462-399
שם מקורי: Hollow Land, Israel 's architecture of occupation
מס' עמודים: 358
מחיר קטלוגי: 118
עריכת תרגום: אירית מילר
תרגום מאנגלית: מתן קמינר
סדר ועטיפה: סטודיו דרום, מדלן כהן
בבל עיון - עורך הסדרה: שרון רוטברד
עריכת טקסט: עמית רוטברד

 

סף המדבר, קו העימות

בספר סף המדבר, קו העימות בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית. >>>

 

בחצי המאה שחלפה מאז כבשה ישראל ב- 1967 את הגדה המערבית, את חצי האי סיני ורצועת עזה ואת רמת הגולן, כיסו דורות של אנשי צבא, מתיישבים, אדריכלים, מתכננים, פוליטיקאים ומשפטנים את מפות השטחים הכבושים בנקודות, בקווים ובשטחים. הם קבעו בסיסים ונקודות יישוב, סימנו כפרים ובתים להריסה, חסמו צירים ודרכים, התוו כבישים, חזיתות וגבולות, פרסו מחסומים, גדרות וחומות הפרדה, הגדירו שטחים צבאיים, אדמות מדינה, שטחי שיפוט ואזורי חיץ.
הם שינו את פני הארץ ללא הכר. ארכיטקטורת הכיבוש שהם יצרו היא מפעלם המשותף.

כפי שמראה החוקר והאדריכל איל ויצמן בספר פורץ–דרך זה, כדי להבין לעומקו את המרחב החדש שיצרה ישראל בשטחים הכבושים, אין די בייצוגים הדו–ממדיים הרגילים.
הארכיטקטורה של מפעל הכיבוש, השליטה וההתיישבות האדיר שכוננה ישראל בשטחים הכבושים היא תלת–ממדית, מרובדת, גמישה ומגוונת. על אף חזותה הכאוטית, היא מתוכננת להפליא. היא צומחת מבטן האדמה, שם היא יונקת את מאגרי המים התת–קרקעיים, תרה אחר ממצאים ארכיאולוגיים וחופרת מנהרות; היא מעצבת מחדש את פני הקרקע, הורסת ובונה, נתלית בחוקי הקרקע העות'מאניים, מנצלת את הטופוגרפיה הטבעית, משנה אותה בהתאם לצרכיה ואף מייצרת טופוגרפיה מלאכותית חדשה באמצעות מערכת מסועפת של מחסומים, מכשולים וחומות, כבישים עוקפים, גשרים ומנהרות; אך טבעי הוא שבארץ רב–מפלסית (אך חד–סטרית) זו נכבשו גם המרחב האלקטרו–מגנטי המרשת את פני הקרקע באנטנות (שבמהרה עתידות להפוך למאחזים) והמרחב האווירי והחללי השוקק כלי טיס בלתי–מאוישים, מסוקים, מטוסים ולוויינים שמקיימים שגרה מתמדת של שליטה, מעקב ותקיפה.

ארץ חלולה עוקב אחר התפתחותם של הרעיונות הארכיטקטוניים שסייעו להביא את הכיבוש הישראלי, כדברי קצין ישראלי בכיר, ״לרמה של אמנות״: כיצד חוק עזר עירוני שנקבע על ידי מושלה הצבאי הראשון של ירושלים מטעם המנדט, רונלד סטורס, אפשר לישראל להפוך את אבן הגיר לדבק הקדוש שיאחה את קרעי ירושלים המאוחדת; כיצד חילוקי הדעות האסטרטגיים בין הגנרלים על אופני ההיערכות הצבאית מול הצבא המצרי בתעלת סואץ השפיעו על עיצוב מדיניות ההתיישבות בגדה המערבית; כיצד עשה הצבא שימוש בתיאוריות פוסט–מודרניות רדיקליות כדי לרענן את תורות הלחימה שלו; ובעיקר כיצד, בתוך חמישים שנה, הפך מפעל הכיבוש הישראלי לצורה מתוחכמת ויעילה של אפרטהייד אנכי.

ארץ חלולה ראה אור לראשונה באנגלית ב-2007. בזכות כתיבתו החדשנית של איל ויצמן, שמשלבת תחקיר עובדתי, מחקר תיאורטי והיסטורי ופעולה יישומית בשטח בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם, נחשב כיום הספר לאחד הטקסטים מאירי העיניים והמקוריים ביותר שנכתבו על הסכסוך הישראלי–פלסטיני בפרט ועל המרחבים החדשים של המאה ה 21- בכלל.
המהדורה העברית של הספר כוללת אחרית דבר מ 2017- הבוחנת את התפתחות מפעל הכיבוש בעשור שחלף מאז התפרסם לראשונה, שבמהלכו כמעט הוכפלה אוכלוסיית המתיישבים בשטחים הכבושים.

 

ארכיטקטורה של סְפָר

כיוון שגיאוגרפיות גמישות מגיבות לכוח מבוזר ולא לכוח ממוקד ואחדותי, אין להבין את הארכיטקטורה שלהן כהגשמה חומרית של רצון פוליטי מאוחד או כתוצר של אידאולוגיה לכידה. >>>

 

בעולם המעוות של השמאל הקיצוני, כל מתנחל הוא מרגל

״ספר חדש שעוסק ב"ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל" הוא חובת קריאה לאנשי שמאל ישראלים: תראו לאן אפשר להידרדר אם לא תעצרו בזמן.״
אריאל שנבל על ספרו של איל ויצמן ״ארץ חלולה: הארכיטקטורה של הכיבוש הישראלי״, מקור ראשון >>>

מי יבנה יבנה בית בח'אן יונס

״'ארץ חלולה' של איל ויצמן מציע ביקורת מקורית ומרתקת על הכיבוש הישראלי, אבל המסקנות שלו גורפות כל כך, שבסופן מבוי סתום.״
שי זמיר על ספרו של איל ויצמן ״ארץ חלולה: הארכיטקטורה של הכיבוש הישראלי״, ידיעות אחרונות >>>

 

ריצ'רד אינגרסול מוניו גיתאי-וינרויב

מוניו גיתאי וינרויב (1909 – 1970) נולד בשלזיה, התחנך בברלין ובבאוהאוס דסאו, היגר לארץ-ישראל ב- 1934 והתיישב בחיפה, שבה היה לאחד מחלוצי הארכיטקטורה המודרנית והתכנון העירוני והסביבתי בארץ, ומנציגיה הבולטים של מורשת הבאוהאוס בישראל. >>>

השנה השלושים ושלוש תערוכת השנה השלושים ושלוש

אמנים נגד "היד החזקה". תערוכה בבית העם >>>

מועין בסיסו יפו בבטן הלוויתן

נֶשֶר מֵאֶבֶן אֲרוֹן קְבוּרָתוֹ / טָס בִּמְנוֹרָה / בִּכְנָפָיו פָרַץ אֶת הָגָדֵר. / רַעַל וּפְנִינָה בְּכוֹסֵךְ. >>>

צבי אלחייני אחיזות החוף, אחוזי החוף

גם קו החוף של ישראל, לכאורה קו הגבול הקונסנזואלי היציב היחידי שלה, אחוז מאז שנות השישים, בעיקר באזור תל אביב, בתזזיות התפשטות ובתכניות פיתוח גרנדיוזיות לכיבוש הים: ייבוש פיסות ים; ביצור חזית הים ברצף בינוי מסיבי; השתלחויות ספקולטיביות לבניית טריטוריות >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית