בית

בבל , , 20/11/2019

                           

 

ההתחלה

מתוך אסתר יוגב ואייל נווה היסטוריות

לימוד היסטוריה אינו מתרחש רק בין כתלי הכיתה, אלא גם במסגרות משפחתיות וקהילתיות מגוונות: סיפור של הורים, תמונות מהאלבום המשפחתי, טיולים למקום זה או אחר, אירועים חגיגיים, ביקורים באתרי הנצחה למיניהם - כל אלה מחברים את הלומד לעברו ומהווים סוכני חיברות בין הפרט לחברה. מקצוע ההיסטוריה הפורמלי הנלמד בבית-הספר הוא, כמובן, אחד מסוכני החיברות האלה, אך אין הוא בלעדי ועליו להתחרות מול חלופות פופולריות יותר כמו התקשורת לסוגיה, מנהגי המשפחה, נורמות של קבוצת גיל, או טקסים ופולחנים מגוונים. תוכנית הלימודים, ספרי הלימוד ושיעור ההיסטוריה בכיתה אמורים לעזור ללומדים לדעת, להכיר ולהבין את מקורותיהם ושורשיהם, ולהעניק מעין מסגרת תודעתית מארגנת לחייהם כפרטים המשתייכים לקבוצה - לאומית, עדתית, אתנית, מעמדית, מיגדרית, דורית וכדומה. תוכניות הלימוד נקבעות בעיקר על-ידי ועדות של אנשי מקצוע המורכבות מהיסטוריונים, מורים להיסטוריה, מומחים לחינוך וללמידה ונציגי הורים ותלמידים, המנחים את כותבי הספרים וקובעים להם שלד וקווי מיתאר. ספרי הלימוד אמורים לספר את סיפור העבר בהתאמה לאוכלוסיית הלומדים, ולסכם את ממצאי המחקר לגבי סוגיות שונות תוך שימוש במתודות ביקורתיות כגון ניתוח מקורות, בדיקת הקשרים, השוואות, שיחזור בעזרת ממצאים שונים, הבחנה בין זוויות ראייה שונות כלפי אירוע בזמן נתון, ומעקב אחרי שינויים בדרך ההתבוננות והפרשנות כלפי אירוע מסוים לאורך זמן.
ואולם, לתוכניות הלימוד ולספרים הנכתבים בעקבותיהן מטרה נוספת, שאינה נופלת בחשיבותה מסיכום ממצאי המחקר, ארגונו והעברתו לדור הצעיר. בהוראת ההיסטוריה, על תכניה ומסריה, באים לביטוי תהליכי הבנייתם של מרחבי הזיכרון הקולקטיבי, אשר ממנו נגזרות תפיסת הזהות הנורמטיבית של החברה ושאיפותיה באשר לדמותה העתידית. אכן, במערכת החינוך נתפס שיעור היסטוריה לא רק כמקור של מידע וככלי לניתוח הניסיון האנושי, אלא גם כמנחיל ערכים וכאמצעי לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של הלומדים על-ידי חיבור מעורר השראה למורשתם.
מעצם טבעו, הזיכרון הוא תהליך ארגונן מחדש של תפיסות האדם את עברו. כל אירוע שאנו חווים בחיינו מוטמע בזיכרון אבל אינו נשמר כהווייתו, משום שאין זיכרון אנושי המסוגל להכיל ולגלות את כל מה שהתרחש באמת. לכן ישנה סלקציה בתוך הזיכרון, המשחזר את האירוע על-ידי ייצוגים שונים. שפה ותבניות לשון, תמונות מאלבום, עיתון הבוקר על שולחן המשפחה, מעגלים של שכנות, חברי ילדות, תמונת הרחוב, הבית, הנוף, תגובות ההורים לחדשות ולאירועים המתרחשים - כל אלה יבנו את מעגלי הזיכרון הראשוניים ויתרחבו מן המשפחה אל הסביבה, הקהילה, המיגדר, קבוצת הגיל, הלאום וכה הלאה. בתוך מאגר הזיכרון, ההולך ונוצר רבדים-רבדים במהלך החיים, מתרחשת תנועה מתמדת: חוויות חדשות נקשרות לזיכרונות קודמים, רשמים ואירועים משתנים - פושטים צורה ולובשים צורה חדשה, מתחדדים או מתערפלים, תופחים או מצטמקים.
היסטוריות

הילרי מנטל וולף הול

אנגליה בתחילת המאה השש-עשרה עומדת על סף אסון. אם המלך ימות בלי יורש זכר, תיקרע הממלכה לגזרים במלחמת אחים. לפיכך, מבקש הנרי השמיני לבטל את נישואיו לקתרינה מאראגון ולהתחתן עם אן בולין למרות התנגדות האפיפיור והתנגדותם של רוב שליטי אירופה. >>>

יוסף אליהו שלוש פרשת חיי

ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>>

מיקי קרצמן הנמרודים

מיקי קרצמן ביבי

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית