אם אני מצמצמת את עיני, מטה את הראש ועוצמת עין שמאל, כל מה שאני יכולה לראות דרך החלון זה את שנת 1932, הישר למטה אל האגם. >>>

 

קולנוע אחר הוא אפשרי / ראיון עם נעמי קליין ואבי לויס

הסרט "התפיסה" (The Take), של נעמי קליין ואבי לויס מספר את סיפורם של פועלים ארגנטינים שעל רקע המשבר הכלכלי והחברתי בארצם מחליטים לקחת את הגורל בידיהם ולהשתלט על מפעלם.
די ברוקס, הגדה השמאלית >>>

המיתוג כתכלית בפני עצמה

"נעמי קליין בספרה No Logo עוסקת בשיווק, בפרסומות, בתאגידים, במותגים - לכאורה אותו שדה, אך היא מספרת סיפור אחר לגמרי. הסיפור שלה רחב ועמוק הרבה יותר, ונוגע לכל תחומי החיים: הצטמקות המרחב הציבורי והחופש התרבותי של כולנו, משמעותה של הגלובליזציה לאזרח/הצרכן הפשוט, ובסופו של דבר, מהות החברה והמערכת הדמוקרטית שאמורה לנווט אותה. והיא מספרת את סיפורה היטב." >>>

שופינג הוא רק שופינג

נמרוד הלפרן על "בלי לוגו", אתר סלון מזל >>>

 

ברברה ארנרייך וארלי ראסל הוכשילד (עורכות) האישה הגלובלית

כלות וייטנאמיות בהזמנה בדואר, אומנות מקסיקניות בקליפורניה, מטפלות מסרי לנקה ביוון, מנקות פיליפיניות בהונג קונג, עובדות מין דומיניקניות בגרמניה - "האישה הגלובלית" הוא קובץ מאמרים המתעד מגוון הולך וגדל של תופעות הקשורות לגלובליזציה של תפקידי האישה. >>>

דביר צור משה בהיפוך אותיות

משה שקורא לעצמו אפרים, חושב שהוא המשיח החדש. ברגע של אשמה, בטקס בר המצווה שלו, הוא מבין שההשגחה העליונה סימנה ועליו לצאת למסע.
בת לווייתו הקבועה היא ציפור קנרי שמדקלמת פרקי תהילים, ומשימתו היא אריגת כפורת משמותיהם של המתים. >>>

אנדי וורהול כלכלה

אנשים עשירים לא מחזיקים את הכסף שלהם בארנקים או בכל מיני גוצ'י או ולנטינו. הם מחזיקים את הכסף שלהם במעטפות של בנקים. מעטפות צרות כאלה. וכל העשיריות כרוכות בסרט נייר, וכך גם כל החמישיות וכל השטרות של עשרים דולר. והכסף בדרך כלל חדש. >>>

נקודת היעלמות

למצוא מחדש את קסם האוטוסטרדה והמרחק, והאלכוהול הקפוא במדבר והמהירות, לחיות את כל זה מחדש בווידיאו בבית, בזמן אמת - לא למען העונג הפשוט של הזיכרון, של ההיזכרות, אלא מפני שההיקסמות מחזרתיות אווילית כבר נמצאת כאן, בהפשטה של המסע. >>>

 

גירסה להדפסה