בית

בבל , , 23/6/2018

                           

 

ז'אן-פרנסואה וילאר זה תמיד האחרים שמתים
זה תמיד האחרים שמתים

קולאז' מאת נדב שלו

 

© בבל, 2003
דאנאקוד: 462-131
שם מקורי: C'est toujours les autres qui meurent
מס' עמודים: 228
מחיר קטלוגי: 72
תרגום: מיכל רוזנטל
עורך: שרון רוטברד
עיצוב עטיפה: נדב שלו

 

פריס ערב בחירות. צלם העיתונות ויקטור בלנוויל, שהוא (שילוב של מרלו ודני האדום), מגלה גופת אישה בתוך ויטרינה. העלילה לוקחת אותו למסע בין יצירותיו האניגמטיות של מרסל דושאן, מההאנגאובר של מהפכת הסטודנטים, לפריס ההזויה של הסוריאליסטים.

 

ההתחלה

נכנסתי דרך רחוב סן-דני. והנה עכשיו: בובת התצוגה הזאת, גוף נשי, מתוחה, שרועה, בפיסוק על מצע של זרדים או אולי קש.
לא: זרדים. >>>

 

אוליפו

אתר הבית של חבורת אוליפו (OuLiPo - Ouvroir de Littérature Potentielle). בין חברי הקבוצה נמנו מרסל דושאן, ריימון קנו, ז'ורז' פרק, איטאלו קלווינו והארי מאת'יוס. >>>

 

שימו לילה אומרת

מיהו שימו? אלמוני רב- כישרון או סופר נודע המסתיר את זהותו? הרומן הזה, התמים והמתוחכם גם יחד, ראה אור בצרפת ובמשך זמן רב לא באה החידה על פתרונה. הוא מתואר בביקורת הצרפתית כ"פרח שצמח על הבטון של פרברי העוני". >>>

אנדי וורהול מא' לב' ובחזרה

בספר זה מנסח אנדי וורהול, מגדולי האמנים במאה העשרים ומהמקוריים והשנונים שבהם, את הפילוסופיה שלו על הנושאים הגדולים של החיים: אהבה, סקס, יופי, פרסום, עבודה, כסף, ניקיון, אמנות ועוד. >>>

ז'ורז' פרק חלל וכו' : מבחר מרחבים : הקדמה

לחיות, פירושו לעבור ממרחב אחד למשנהו, תוך השתדלות מרבית שלא להתנגש. >>>

צבי אלחייני הראשון בצמצום

האדריכלות הישראלית של העשורים האחרונים יכולה, אם לא חייבת, להיעזר בלוס כדי לנסח ואולי לתקן כמה מהבעיות העקרוניות של הפטפטת החזותית העודפת שלה. צבי אלחייני על אדולף לוס. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית