בית

בבל , , 4/4/2020

                           

 

ז'אן-פרנסואה וילאר זה תמיד האחרים שמתים
זה תמיד האחרים שמתים

קולאז' מאת נדב שלו

 

© בבל, 2003
דאנאקוד: 462-131
שם מקורי: C'est toujours les autres qui meurent
מס' עמודים: 228
מחיר קטלוגי: 72
תרגום: מיכל רוזנטל
עורך: שרון רוטברד
עיצוב עטיפה: נדב שלו

 

פריס ערב בחירות. צלם העיתונות ויקטור בלנוויל, שהוא (שילוב של מרלו ודני האדום), מגלה גופת אישה בתוך ויטרינה. העלילה לוקחת אותו למסע בין יצירותיו האניגמטיות של מרסל דושאן, מההאנגאובר של מהפכת הסטודנטים, לפריס ההזויה של הסוריאליסטים.

 

ההתחלה

נכנסתי דרך רחוב סן-דני. והנה עכשיו: בובת התצוגה הזאת, גוף נשי, מתוחה, שרועה, בפיסוק על מצע של זרדים או אולי קש.
לא: זרדים. >>>

 

אוליפו

אתר הבית של חבורת אוליפו (OuLiPo - Ouvroir de Littérature Potentielle). בין חברי הקבוצה נמנו מרסל דושאן, ריימון קנו, ז'ורז' פרק, איטאלו קלווינו והארי מאת'יוס. >>>

 

ז'אן דוטור ראש של כלב

אדמונד דה-שאיו הוא ילד מקסים, אך לרוע מזלו נולד עם ראש של כלב ספאנייל. המשא הכבד הזה מענה את נפש האדם שלו ומקשה עליו להשתלב בחברה. שבע תלאות הוא מתבצר בבדידותו עד לרגע שהוא פוגש באהבתה של בת 25. >>>

אנטונן ארטו התיאטרון וכפילו

קובץ מאמרים זה, שראה אור ב 1938 צרפת, הוא לקט של מכתבים, הרצאות ומנשרים שנכתבו בין השנים 1932-1936 מן המאמרים השונים עולה תפיסת התאטרון הייחודית של ארטו. >>>

ז'ורז' פרק חלל וכו' : מבחר מרחבים : הקדמה

לחיות, פירושו לעבור ממרחב אחד למשנהו, תוך השתדלות מרבית שלא להתנגש. >>>

צבי אלחייני הראשון בצמצום

האדריכלות הישראלית של העשורים האחרונים יכולה, אם לא חייבת, להיעזר בלוס כדי לנסח ואולי לתקן כמה מהבעיות העקרוניות של הפטפטת החזותית העודפת שלה. צבי אלחייני על אדולף לוס. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית