מתוך ז'אן-פרנסואה וילאר זה תמיד האחרים שמתים

ויקטור פלווין אומון רע

אומון רע תמיד רצה להיות קוסמונאוט. שאיפה זו הובילה אותו לביה"ס הסודי לטיס, ולמשימת התאבדות לירח . בשיאו של רגע הגבורה אליו התכונן כל חייו, כשהוא פוסע על אדמת הירח, מגלה אומון את האמת המדהימה על תוכנית החלל הסובייטית, ואת השקרים שמהם היו ארוגים חייו. >>>

ז'ורז' פרק חלל וכו' : מבחר מרחבים

"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו". >>>

ז'ורז' פרק העין תחליק, ראשית כל, על פני השטיח האפור של מסדרון ארוך, גבוה וצר.

הפתיחה של "הדברים" בתרגומו של דן דאור >>>

ז'ורז' פרק הסיפור על הגברת והשעועית שלה

"מסיבות שלא הובהרו כל צורכן, אך הקשורות קרוב לוודאי בהעדרויותיו הממושכות של בעלה, לא יכלה מדאם אלטמון לנסוע בשעה שנקבעה תחילה ונאלצה להישאר בביתה יממה נוספת. >>>

גירסה להדפסה