 |
|
בבל , , 11/12/2023 |
|
| ||
|
|
|
|
דרור בורשטיין
אבנר ברנר
|
|
© בבל, 2003 דאנאקוד: 462-139 שם מקורי: Avner Brener מס' עמודים: 248 מחיר קטלוגי: 72 ₪ עורך: חיים פסח עיצוב עטיפה: נדב שלו דרום - עורך הסדרה: חיים פסח
"החלל הוא כמו תערוכה גדולה במוזיאון הפתוח רק בלילה והכניסה אליו חופשית תמיד, אך המוזיאון כמעט ריק ובתערוכה מעטים בלבד צופים, הגם שכולם ישֵנים במוזיאון מדי לילה. >>> בשנת 1949 הוקם בגליל המערבי קיבוץ לוחמי הגיטאות. מיסדיו עברו את המלחמה במרחבי ברית המועצות או כאסירים במחנות וגיטאות במרכז אירופה ובמערבה. שאול רובינזון הוא מבקר ספרות בן 33 שפִּרסם כמה ספרים של פרוזה ניסיונית ועיקר עיסוקו גניבות ספרותיות קטנות. כמה צלחות חומוס במסעדת "עבאס" בירושלים עם חבר ילדות, המשורר נחמן לורי, בבוקר אחד של יוני במהלך שבוע הספר שלפני רצח רבין, משכנעות אותו לשדוד ספרייה. >>> דרור בורשטיין מביא לקורא העברי טעויות הגהה ודפוס, טעויות ניווט, הסכמי ערים תאומות ושאר אי הבנות. >>>
מן הגג, קומה אחת בלבד מעל דירתי, העיר נראית אחרת. מטרים ספורים כלפי מעלה, וצמרות העצים כבר נמצאות מתחת, כמו עננים בשעת טיסה. אפשר בקושי לראות פיסת ים רחוקה. >>> שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. >>> לאור תלונות של מטיילים באזור הגולן על הצורך להקיף את האגם כדי להגיע מטבריה לעין גב ולסוסיתא, הוחלט להרים גשר בין הצד המזרחי והמערבי של הכנרת. >>> בשנת 2004, בחודש אוקטובר, שהיה החם והלח ביותר מזה שנים בתל אביב, עד כי ראש השירות המטאורולוגי פוּטר ממשרתו בידי שׂרת האנרגיה בעוון טעות חיזוי קשה ובלתי נסלחת והטעיית ההמונים הצמאים לְסתיו בכל הנוגע לאופיו הצפוי של חודש אוקטובר האהוב שלנו, כלשון מכתבה של >>> תחזיק את הסולם, שלא ייפול לכם המשורר ויישבר לחתיכות, צעק-צחק המו"ל לוּאיס ירקוני מהדוכן ממול, תתנו לו קצת ספרים, שלא ישתעמם שם בשמים, עלץ מפינתו פופאי ברקוביץ', אמרו ברמקול: נחמן לורי, המשורר זוכה פרס פוגל יחתום עכשיו על 'גיאוגרפיה' >>> מעטים יודעים כי כריית תעלת פנמה, שהחלה בשנת 1904, היתה רק השלב הראשון בתכנית לחיבור אפריקה לדרום אמריקה. דרור בורשטיין מספר על שתי תכניות שבוטלו. >>> מנהיגיה האמיתיים של ישראל יושבים בבית הסוהר. אם מנהיגות היא מבט במציאות ובעקרונות, וקביעה של פעולה לפי מכלול המציאות והעקרונות, הרי שחמשת הסרבנים הם המנהיגים הגלויים היחידים של המדינה כיום. >>> היכן מקומו של הכותב? מהו החושך הזה שבצדו השני, החסום, הנסתר, של הדף? האין כבר ברור לנו כי היד הכותבת כאן נשלחת מעברם של "המתים שכבר מתו"? >>> בעקבותיו של מאיר ליפשיץ, גיבורו של שבתאי, ברחובות תל אביב ואמסטרדם. >>> גן אמיתי יודע את מקורו ומתייחס אליו. והמקור הוא גן-עדן, אבי כל הגנים. דרור בורשטיין על הגן בגבעת רם. >>> "בספר הקלאסי, החביב לכאורה הזה יש שירים תמימים, קצרים. ילדים אוהבים אותם. לאחרונה, כשהקראתי ממנו לבתי, חשתי צמרמורת. אחר כך הבנתי למה." דרור בורשטיין על פניה ברגשטיין. >>> השופטים, ממש כמו השומר מול שער החוק, נתפסים אז בדיוק כפי שהם, עומדים - בדיוק כמו האיש המחכה לפני השער - בפתחו של החוק במלוא מובן המילה, שלטי ה"אין מעבר" הקטנים המגינים עליהם מסתרגים, ועל מבטיהם השיפוטיים, כמו עלינו, חולש מבט רואה-כל, הנשקף מכל החלונות. >>> פינת הרחובות עמק-רפאים ודוד רמז פסי הרכבת בתל-אביב הם תמיד "דרך", ולא "מקום". תמיד יהיה שם "הלאה", המשך שאת סופו אי אפשר לראות: הרצליה, נתניה, חדרה, חיפה, עכו... אין למסילה הזו סוף (כן, בוודאי, יש לה סוף, אבל לא עבורנו). >>> רק בישראל כל מי שנכנס לקניון, מקום שאמורים להוציא בו כסף, לבלות, עובר טקס צבאי: שומר חמוש עוצר אותו, תא המטען נפתח. חיפוש. טקס המעבר הביזארי הזה ממחנה צבאי לעולם הצריכה, הוא קיצור ההיסטוריה של הישראליות בעשורים האחרונים. >>> המבט באריה בגן-החיות הוא גם מבט בכלוב. אנו ממקדים את הראייה בחלל שמעבר למוטות המתכת הצפופים, מתעלמים מן העובדה שמבטנו מתאפשר בגלל הסורגים, שהסורגים הם ההופכים את הפחד ליופי. ביום רביעי שעבר כל גופו של האריה הגדול שבשמים נמלא שאגות אור. >>>
|
|
בסופו של דבר נופל אבנר ברנר ומתמוטט בלא סיבה. 1987. ישעיהו ליבוביץ` מגיע להרצאה בפני תלמידי תיכון דתי בעיר ליד הים, אבל בשל חקירת רצח ההרצאה מתבטלת ושערי בית הספר ננעלים עליו. ספר אפור נופל אל האסלה, וגורם להצפה. וגם סיפורה של גרטרוד, סגנית המנהל, שאביה, בזמן מלחמת העולם, שינה את שמו לאדולף. בתיקו של עמוס פוקס נחה סכין קפיצית.וכל הזמן מישהו נוסע, שנים ארוכות, ברכב-חלל קטן, אל טריטון, הירח של נפטון. אבנר ברנר הוא רומן רב דמויות, שיש בו ריאליזם קפדני לצד פנטסיה ומסתורין. הוא נע בין מצבים קומיים לאפיזודות מרגשות, המשתלבים ברצף של פרוזה מוסיקלית מורכבת. "הרומן המרהיב של דרור בורשטיין מזמין את הספרות העברית לרבדיה להעיד על הרגע שבו יחדל אבנר ברנר מקיומן של המצוות - החל בגנסין וברנר וכלה ביעקב שבתאי וחיים באר" (עודד וולקשטיין, הארץ ספרים)
סגן המנהל שפירא עמד בחצר הגדולה והניף מפת-כוכבים כנגד השמש. הפעמון המסמן את סוף ההפסקה, אשר ביוזמתה של מורתנו גרטרוד הוחלף צלצולו המתכתי במה שהיא כינתה באוזני סגן המנהל יצירות מופת מוזיקליות, השמיע פאסטורלה של באך, ושני עורבים ניתרו מן המוט של הדגל, טה-טם. >>>
רז יובן על אבנר ברנר, וואלה >>> הוויה שמימית בבלי אף חוויה דתית אחת יוסי פלס, הארץ ספרות >>> הסופר דרור בורשטיין הוא הזוכה לשנת 2004 בפרס על שם מרדכי ברנשטיין המוענק מטעם התאחדות הוצאות הספרים בישראל, על ספרו "אבנר ברנר" (הוצאת בבל). הפרס בסך 50 אלף שקל, מוענק בכל שנה לסופר עד גיל 50, על רומן מקורי. ידיעה וראיון קצר עם דרור בורשטיין. NRG תרבות >>> אתר הקרן ע"ש מרדכי ברנשטיין >>> ברכות לזוכים בפרס היצירה לספרות ע"ש לוי אשכול לשנת תשס"ו בין 14 הזוכים בפרס היצירה השנה שלושה סופרים שספריהם ראו אור בהוצאת בבל: דרור בורשטיין ("אבנר ברנר", "ערים תאומות"), סמי ברדוגו ("ילדה שחורה"), שמעון צימר ("אומללות ראויה לרומן"). "ספר שורף. יש בו אש פנימית, כנות לא מתפשרת, ומוסיקה מהפנטת שאי אפשר שלא להתמסר אליה." - אשכול נבו ממליץ על ספרו של דרור בורשטיין "אבנר ברנר".
משה שקורא לעצמו אפרים, חושב שהוא המשיח החדש. ברגע של אשמה, בטקס בר המצווה שלו, הוא מבין שההשגחה העליונה סימנה ועליו לצאת למסע. עדו בן-כנען בפעולות אין זכר לאיש בפעולות אין זכר לאיש הוא ספר על שוטטות בעולמו הנפשי של רועי סטודנט לפילוסופיה. במקביל ללימודיו הוא עובר טיפול פסיכואנליטי ובתוך כך נקלע לאובססיה במרחב המדומיין של היחסים בין המטפל למטופל. >>> תומס ברנהרד לעולם אין לגמור דבר נכבדי, אנו עומדים לדון באזור עלום, אזור שאיננו חיים בו; אזור שאנו אומדים אותו ומתקיימים בו בצביעות, במין התנגשות חזיתית; באי-הבנה פטאלית של הטבע, שנהפכת תדיר לקטלנית; אזור שבו אפילו המדע אינו יכול >>> " סוסיקו" - סיפור קצר של אתגר קרת. >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
