אדולף לוס, אמיל תיס, וינה 1931

כללים לבנייה בהרים

"...אל תחשוב על הגג אלא על גשם ושלג. כך חושב האיכר". מתוך "דיבור בריק, למרות הכל", אסופת מאמריו של אדולף לוס. מגרמנית: אריה אוריאל. >>>

הרעילו את האדריכלים

"לוס הוא בלי ספק אחד הסוכנים החרוצים ביותר של ההגמוניה התרבותית המערבית, כפי שהשקפת עולמו היתה מוגדרת כיום, ורבים מטיעוניו צורמים באי תקינותם הפוליטית. עם זאת, בעולם של רמאויות אדריכליות, זיופים וחיקויים לגיטימיים, לוס עדיין רלוונטי - לפחות לאדריכלות בישראל, שהיתה יכולה להיעזר במצע עיוני מנומק כמו זה שלו כדי להסביר לעצמה את מעשיה ואולי גם לתקנם."
אסתר זנדברג, הארץ >>>

גלעד אלבום אדון הסימפטום

סיפור פשוט: חייל משוחרר הולך לאוניברסיטה, לומד שפות, גומר תואר ראשון בבלשנות. אמא לוחצת להמשיך לתואר שני. הודו לא קוסמת לו, סמים הוא לא אוהב. יש לו חברה, יפה אבל נודניקית. מה עושים? הולכים לעבוד במרכז לבריאות הנפש, באמצע הדרך בין ירושלים לבית-שמש. >>>

תומס ברנהרד הטובע

שלושה פסנתרנים צעירים נפגשים ב- 1953 במוצרטאום בזלצבורג כדי ללמוד אצל הורוביץ הגדול: ורטהיימר מווינה והמספר מזלצבורג הם מוכשרים מאין כמותם, טובים מרוב הווירטואוזים בני זמנם, ונכונה להם קריירה עולמית מבטיחה. הצעיר השלישי, שמגיע מקנדה, הוא גלן גולד. >>>

דרור בורשטיין טִיטַנְיוּם

שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. >>>

צבי אלחייני "קו" וההיסטוריה של הכתיבה על אדריכלות בישראל (טיוטה לקראת מחקר)

באמצע המיתון של שנות ה- 1960, אולי בגללו, התרחבה באופן משמעותי זירת השיח על אדריכלות בישראל. בתוך שנה הופיעו בסמיכות שלושה כתבי-עת חדשים – קו, ארכיטקטורה, תוי – שעסקו, כל אחד בדרכו, באדריכלות, אמנות ומה שביניהן. >>>

גירסה להדפסה