לה קורבוזיה על גג מפעל פיאט-לינגוטו בטורינו, 1926

וילה שודאן, מבט על הכניסה

וילה שודאן, בית מגורים פרטי מבטון חשוף שתכנן לה קורבוזיה באמדאבאד (גוג'רט) ב- 1951. >>>

וילה שודאן

מבט על החזית האחורית של וילה שודאן, בית מגורים פרטי מבטון חשוף שתכנן לה קורבוזיה באמדאבאד (גוג'רט) ב- 1951. >>>

אסתטיקה של מהנדס, ארכיטקטורה

אסתטיקה של מהנדס, ארכיטקטורה, שני דברים שקשורים זה בזה, שנובעים זה מזה, האחד במלוא פריחתו, והאחר בנסיגה מכאיבה. המהנדס, בהשראת חוקי הכלכלה ובהנחיית החישוב, מכוונן אותנו עם חוקי היקום. הוא מגיע להרמוניה. >>>

הרטוריקן של המודרניות

""לקראת ארכיטקטורה" בעברית הוא עבודת מופת. באיכות הגבוהה והעדכנית של התרגום, בעריכה הקפדנית, בהערות הנדיבות המלוות את הטקסט ובאחרית הדבר המרתקת של העורך גלומה הבטחה: לקראת ארכיטקטורה בעברית. ארכיטקטורה בעברית - כתובה ומדוברת, מקורית ומתורגמת - היא תנאי לארכיטקטורה ישראלית."
צבי אפרת על ספרו של לה קורבוזיה "לקראת ארכיטקטורה", הארץ ספרים >>>

מי ייתן והחד פעמי ישגשג

"אנו, המתגוררים בתוככי החלום הלה-קורבוזיאני, בשיכונים כעורים שכל קמצוץ שאר רוח הוא מהם והלאה, שרחובותינו הולכים ומשחירים מפיח, ושזקנינו אינם מוצאים עוד ספסל ועץ שיוכלו לחסות בצלו - אין לנו אלא להתגעגע לרחובות שאת מידתם קבע רוחב כתפיו של אדם ולא רדיוס הסיבוב של מכונית."
תמיר גרינברג על ספרו של לה קורבוזיה "לקראת ארכיטקטורה", קול ישראל, הארץ >>>

וירז'יני דפנט בֶּז-מוּאָה (זיין אותי)

נדין ומנו, שתי צעירות מהפריפריה הצרפתית, נפגשות במקרה ומגלות שיש להן הרבה במשותף: שתיהן פליטות של החברה התעשייתית, ניצולות של העיר המנוכרת, ובעיקר פצועות מהאלימות הגברית. לשתיהן צמאון אינסופי לוויסקי ולבירה, לזרע ולדם. >>>

דרור פויר צדוק בנפתולי התשוקה

"צדוק בנפתולי התשוקה" הוא לקט מתוך יצירתו המגוונת של צדוק; מאמרים, שירים ומיני-פרוזה פרי עטו, ראיונות שקיים, נאומים שנשא, וכמובן - הקריוקי, או מה שצדוק מכנה "הקריוקי הפנימי". הדקו את חגורות הבטיחות, ליידיז אנד ג'נטלמן, זו הולכת להיות טלטלה רצינית. >>>

אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני הוסטל לעולים ("אקדמאים") ע"ש אלטשול, באר שבע

ההוסטל לעולים שתכננו יסקי ואלכסנדרוני ב- 1957 בשולי העיר הישנה של באר שבע, היה מעון הקליטה הראשון בארץ. >>>

שרון רוטברד איש הרוח

שיחה עם הארכיטקט האוסטרלי גלן מרקוט. בזמנים שבהם ארכיטקטים הופכים לחברות רב-לאומיות, מרקוט מקיים פרקטיקה ארכיטקטונית מינימלית, "שכונתית" כמעט. שיחה על אוסטרליה והטבע שלה, על טכנולוגיה ואקולוגיה. השיחה התפרסמה במוסף "שישי" של העיתון "גלובס". >>>

גירסה להדפסה