לה קורבוזיה על גג מפעל פיאט-לינגוטו בטורינו, 1926

וילה שודאן, מבט על הכניסה

וילה שודאן, בית מגורים פרטי מבטון חשוף שתכנן לה קורבוזיה באמדאבאד (גוג'רט) ב- 1951. >>>

וילה שודאן

מבט על החזית האחורית של וילה שודאן, בית מגורים פרטי מבטון חשוף שתכנן לה קורבוזיה באמדאבאד (גוג'רט) ב- 1951. >>>

אסתטיקה של מהנדס, ארכיטקטורה

אסתטיקה של מהנדס, ארכיטקטורה, שני דברים שקשורים זה בזה, שנובעים זה מזה, האחד במלוא פריחתו, והאחר בנסיגה מכאיבה. המהנדס, בהשראת חוקי הכלכלה ובהנחיית החישוב, מכוונן אותנו עם חוקי היקום. הוא מגיע להרמוניה. >>>

הרטוריקן של המודרניות

""לקראת ארכיטקטורה" בעברית הוא עבודת מופת. באיכות הגבוהה והעדכנית של התרגום, בעריכה הקפדנית, בהערות הנדיבות המלוות את הטקסט ובאחרית הדבר המרתקת של העורך גלומה הבטחה: לקראת ארכיטקטורה בעברית. ארכיטקטורה בעברית - כתובה ומדוברת, מקורית ומתורגמת - היא תנאי לארכיטקטורה ישראלית."
צבי אפרת על ספרו של לה קורבוזיה "לקראת ארכיטקטורה", הארץ ספרים >>>

מי ייתן והחד פעמי ישגשג

"אנו, המתגוררים בתוככי החלום הלה-קורבוזיאני, בשיכונים כעורים שכל קמצוץ שאר רוח הוא מהם והלאה, שרחובותינו הולכים ומשחירים מפיח, ושזקנינו אינם מוצאים עוד ספסל ועץ שיוכלו לחסות בצלו - אין לנו אלא להתגעגע לרחובות שאת מידתם קבע רוחב כתפיו של אדם ולא רדיוס הסיבוב של מכונית."
תמיר גרינברג על ספרו של לה קורבוזיה "לקראת ארכיטקטורה", קול ישראל, הארץ >>>

שרון רוטברד אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית

ב-1952, אברהם יסקי ושותפו שמעון פובזנר תכננו את הפרויקט הראשון שלהם, כיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). יסקי היה אז בן 25.
בחמישים וחמש השנים הבאות עשה יסקי את אחת הקריירות המזהירות בתולדות האדריכלות בישראל. >>>

יוסף אליהו שלוש פרשת חיי

ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>>

דרור בורשטיין טִיטַנְיוּם

שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. >>>

שרון רוטברד איש הרוח

שיחה עם הארכיטקט האוסטרלי גלן מרקוט. בזמנים שבהם ארכיטקטים הופכים לחברות רב-לאומיות, מרקוט מקיים פרקטיקה ארכיטקטונית מינימלית, "שכונתית" כמעט. שיחה על אוסטרליה והטבע שלה, על טכנולוגיה ואקולוגיה. השיחה התפרסמה במוסף "שישי" של העיתון "גלובס". >>>

גירסה להדפסה