בית

בבל , , 27/7/2017

                           

 

סם שפרד האיש שהצליח בכוחות עצמו

מתוך לשוטט בגן עדן



בשבילו, זה התחיל ברגע של דממה מחרישת אזניים. משהו התנתק ונפל. אינסטינקטיבית הבין לבו שה"משהו" הזה היה הראייה, שטופחה זה זמן רב, של עצמו כיחיד מובדל; יישות אמריקנית בשם "האיש שהצליח בכוחות עצמו". הוא בנה אותה דרך דורות של אבות רגזנים בעלי אותו קו לסת נוקשה ואף בולבוסי. הוא שמר תצלומים שלהם על גבי אח האבן שלו, תצלומי ספיה מימי אבי-אבי-סבו, למואל פ. דודג', שאיבד אוזן כשלחם בצבא הצפון, זרוע כשלחם בצבא הדרום, ולבסוף נתלה בעוון "רדיפת שמלות" באוחינגה ונגרר לאורך הרחובות המאובקים עד שראשו ניתק מגופו. היו אחרים: גברים בזקנים ארוכים וכובעי קש רחבי שוליים, עומדים בשלשות על גבי עגלות חציר ענקיות, קלשוני עץ בידיהם, כמעט תנ"כיים על רקע שמי הערבה. עובדי מסילות ברזל רכובים על חרטומי קטרים, מנופפים בכובעי דרבי; מפוצצים דרך בהרי גרניט; בלתי ניתנים לעצירה באמונתם המוחלטת ב'גורל הגלוי'. ואז, בדורות מאוחרים יותר, מתחיל הנצנוץ המסתורי של הספק להתגנב לעיניהם. טייסי קרב בקסדות עור וצעיפי משי לופתים את כנפיו של 38P-, אבל בחיוך האמיץ אל המצלמה יש עכשיו עווית, כמו טלה היודע שזמנו הגיע.
הוא היה בוחן את הפנים הללו בערבים לפעמים, בעוד בוהק האש מרצד על פני אח האבן. הוא היה מרים את המסגרות כדי להסתכל מקרוב ופוסע בחדר באטיות, מעשן ומטה את הכוס כדי להימנע מההבזק שהגיע מהאח. הוא היה יושב עם הדיוקנאות בחיקו ומנגב מהם את האבק ברכות, באהבה, עם הבנדנה הכחולה שלו. היה שם קשר הוא חש, אמיתי יותר ממדומיין. אמיתי יותר מקרוביו החיים, שהיו מפוזרים עכשיו בקצוות הרחוקים של הארץ: מקומות שלא היה לו כל רצון לבקר בהם, כמו טאמפה או סיאטל. מקומות שהיו יכולים להיות באותה מידה בצד השני של הירח. לבד היה חוק טבע, הוא טען. הוא למד שלא להביט אל מעבר לו; להימנע לחלוטין מדימויי הפיתוי. זה מעולם לא השתלם בעבר. לא ניתן היה לבטוח בראש בתחום זה. זה רק גרם לו עצב נוראי. עכשיו, לפחות, הוא קנה לו מעין שביתת נשק קטנה עם עצמו.
הוא קם והשיב את התצלום למקומו על האח: זה של סבו הנוהג בטנדר מודל-טי עם פרד קשור מאחור. הוא השתהה מעט על הדמויות, מקשיב לינשופים מאכילים את גוזליהם על צמרת עץ הצפצפה הישן מאחור. זה היה פולחן לילי שלמד לחכות לו בכל אביב. הוא היה לוקח את הפנס שלו, יוצא בשקט אל המרפסת ומכוון את האלומה במעלה הגזע הרחב המפוצל, עד שהקיף את הקן בעיגול מושלם של אור. היו שני תינוקות השנה, ומיד כשחשו את האור על עיניהם, הם השתתקו. האם ריחפה מעליהם עם נחש שחור קטן בטפריה. היא הפנתה את גבה לאלומת האור וניערה את נוצותיה, ואז נחתה. צפרדעי אביב פעמו בחזית, תופסים את מקומם את הינשופים הצווחים, ואז נמוגו אל המייתו המרוחקת של סמיטריילר בדרכו דרומה. הוא כיבה את האור, מקווה שהינשופים יתחילו שוב את ההמולה שלהם; מקווה שמשהו יבוא ויאכלס את הדממה הגוברת. הוא הקשיב לקולות געייה של עגלים במרחק. דבר לא הגיע. הוא הקשיב לאותות של רוח. שום דבר. הוא כחכח בגרונו כדי לשמוע לפחות את עצמו; לחוש בקיומו שלו שם. זה נשמע לו כמו אדם. כל אדם. בן אנוש ללא אפיון. כאילו זר הגיח אל המרפסת שמאחוריו. הוא הסתובב להביט. לא היה איש. רק נשימתו. דם פועם. הוא עמד לומר משהו, אבל למי? הוא חשב. לומר מה? בשם מי? לבו האיץ את פעימתו, ונדמה היה שכל שפתו הפנימית מתכדרת לקשר פועם בעורפו. זה שרף כאילו אגוז שחור קטן נתקע שם וסתם את גרונו. עכשיו הפניקה שטפה פנימה. לא היה גבול לפתע בין עורו לבין הלילה; בין נשימתו שלו לבין האוויר הסמיך שמסביבו. הוא הסתובב אל העץ הכהה המוצק והביט למעלה. עינה של הינשופה האם קרצה אליו. צהובה, ואז שחורה. עינו שלו נעלמה. ריקנות מילאה אותו לגמרי. נדמה היה שהיא שוטפת דרכו, סוחפת כל מחשבה, כל רגש. היא לא הותירה דבר מאחוריה מלבד התחושה המפעפעת של נשימתו שלו. דופק שהוא לא התחיל ולא שלט בו. שקט, הוא חשב, וברגע שהמחשבה עיצבה את עצמה, השקט עזב אותו.
16.7.94 (דל ריו, טקסס)
cruising-in-paradise.jpg

אליזבת מקראקן ביתו של הענק

חייה של פגי, ספרנית מיזנטרופית מקייפ קוד של שנות ה-50, משתנים לבלי הכר ביום שלספרייה נכנס ג'יימס, נער תמהוני עצום מימדים, שאינו מפסיק לגדול: מטר שמונים ושמונה בגיל 11, שני מטר עשרים ושישה בגיל 16. סיפור אהבה עדין וטרגי נרקם בין הנער הגבוה בעולם לספרנית. >>>

שרי ריינולדס האושר השמימי של כנען

ב"כנסיית האש והגופרית ורוחו הכל -יכולה של האל" קובע סבא הרמן החוקים לכולם, וכולם מצייתים או משלמים את המחיר. אך הפיתוי נוגע גם בקהילה מבודדת זו. אצל נינה הפיתוי מופיע בדמותו של ג'יימס והיא מוצאת עצמה בהריון. >>>

דוד פרלוב פרלוב כעובר אורח 4

דוד פרלוב פרלוב כעובר אורח 1

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית