בית

בבל , , 21/11/2017

                           

 

גיא עד אגו מלגו

מתוך אגו מלגו


הבוקר התעוררתי עם צורך חזק מהרגיל למות. בקפיצה. זה בוקר נעים עם שמש רכה, שמים עם קונצנזוס, וארומה של פריחת הדרים. מצחיק. דווקא הבוקר. זה אפילו לא איזה יום אפור וגשום, שאומרים אחר כך, טוב, זה היה יום אפור וגשום.
לא יכולה אפילו להגיד, הכל התחיל כש. אין לי. לא יודעת מתי התחיל וגם אין לי סיבות מי יודע מה. אבא שלי לא תלה את עצמו, אמא שלי לא השתגעה, דוד שלי לא ביקש שאמצוץ לו כשהייתי בת שמונה. אני אשכנזיה, נשואה, ילדים, אח, חתול, כלכלה, משפטים. הרשימה ארוכה. ובכל זאת הגיע הזמן, ושום דבר לא יניא אותי היום. שום פדיקור, מסג', טיסה. גם לא התחושה המופלאה של שני הילדים בגן ואני בבית, חופשייה כאילו שאני חופשייה.

אני עומדת עכשיו על הגג, מספיק גבוה בשביל לא לראות פרטים. אני עומדת רחוק וכולם נראים אותו דבר והכל דומה. הציפורים חגות בשמיים ואם הייתי במדבר הייתי חושבת שאלה נשרים שמחכים. הייתי חושבת שהם חכמים ורגישים ומריחים את המוות. אבל אני בתל אביב, ובמקרה שלי, אלה כמה עורבים מסודרים שבאו לעשות את הסיבוב היומי שלהם כדי למצוא חלות יבשות שאף אחד כבר לא רוצה. עורב אחד התיישב כאן על דוד שמש ממש לידי. רק עכשיו אני שמה לב איזה ראש קטן יש להם.

לפני עשר דקות לקח בנזוגי את התיק לעבודה ואת הילדים לגן ואני לבשתי בגדים של סידורים ונפרדתי מהם בריטואל של בוקר. ילד וילדה. אחד אחרי השנייה. אמרו לי שזה פרקטי ילדים בהפרש קטן, שניתן לשעשע את שניהם בו זמנית, שהם אפילו לומדים די מהר לשעשע את עצמם ושככה גומרים עם זה אחת ולתמיד. עם מה, לא טרחתי אף פעם לשאול.
מהגג הם נראים כמו שני כתמי צבע.
הוא ידאג להם. הוא יתחתן שוב, עם אישה נחמדה, אני בטוחה שהפעם יחפש מרוקאית, בשביל החום. תמיד היה זורק לי את זה במריבות שלנו. היה אומר לי שאני מנותקת, שבאוכל שלי חסרה אהבה. שאני קרה. אף פעם לא הבנתי איך החליטו שחם יותר טוב מקר, ועוד עם השמש שלנו. אפילו חשבתי לעלות לגג עם הכובע שאני תמיד לוקחת לים אבל לא רציתי שיעוף וילך לאיבוד. הבת שלי כל כך אוהבת לשחק בו.
הם גם ימשיכו לגדול כמו שתכננו להם. צריך להיות באמת חולה כדי לא להתפתח בחיים האלה. לא מספיק להיות יתום. כולם מסתדרים בסופו של דבר. אפילו אני הסתדרתי. הולכת למות שלמה. ממומשת. בקנה מידה אורבאני, באמות מידה משפחתיות, חברתיות, מערביות הייתי מסתכנת ואומרת. עד כדי כך שאנשים לא יאמינו שקפצתי ויחפשו מניע אפל. אני בטוחה שתהיה אפילו איזו עיתונאית צעירה ושאפתנית, שתנסה להתחקות אחרי קצה חוט. בהצלחה, מתוקה. זה החוט. תחזיקי חזק, שלא תעופי ביחד איתי.


אגו מלגו

גוש דן

קוראים לי אנה פרנק. אני לא אנה של היומן אבל בהחלט נקראתי על שמה מהסיבות הרגילות ובגיל חמש נלקחתי לאמסטרדם כדי לבקר במחבוא שלה ושל בני-משפחתה.
בהתעלם מהנסיבות שהביאו את משפחת פרנק להסתגר שם, המחבוא נראה סימפטי, ואמסטרדם הסבירה פנים. >>>

דו"ח של חברת ביטוח

אני מפעילה את הטייפ. הרי לא אוכל לזכור כל מה שהוא מספר, מתאר, מסביר. הטייפ פועל ואני מרוכזת, מסתכלת על פניו, על ידיו המפרשות קטע מסוים, להמחשת המילים. אני מקשיבה. אחר כך אשב להעביר את עדותו מהטייפ אל הנייר. מילה במילה ארשום. >>>

ילידת שישים ושבע

"לא שמעת על מין?", מין מה?" "יחסי מין. כשבחור ובחורה נפגשים ומשהו בריח מושך אותם אחד אל השני והם רוצים לנגוע, להתנשק, להתחבק,להתלקק". צחקתי. >>>

 

ג'יימי אוליבר השף העירום

ספר הבישול של ג'יימי אוליבר "השף העירום". >>>

דוד אבידן ברזים ערופי שפתיים

מהדורה מחודשת לספרו הראשון של דוד אבידן, שראה אור ב- 1954. למהדורה המחודשת נוספו גרסאות מאוחרות יותר של השירים "חלום רע" ו"בעניין אהבתו האומללה של אלפרד פרופרוק" שהתפרסמו בקובץ "סיכום ביניים" (עכשיו, 1960). >>>

דליה מרקוביץ' על הגליון הראשון של כתב העת "ארכיסקס"

"הקשר בין סקס לארכיטקטורה ברור," אומרת רינת ברקוביץ', "כמו הקשר שבין וילה אקסקלוסיבית בפרוור, למסיבות זימה המוניות: אין סקס בלי ארכיטקטורה, ואין ארכיטקטורה נעשית אלא למען המין האנושי. >>>

אור אלכסנדרוביץ' בשבח הפינטוז

מנהטן של ה"מנהטניזם" היא אוסף של אוטופיות מוגשמות, של חיים ממשיים בתוך פנטזיה רבת-פנים, תוצר של נסיבות היסטוריות וגיאוגרפיות שהמציאו את אורח החיים המטרופוליני כמגרש משחקים דחוס של הזיות שמתקיימות זו לצד זו ועוד יותר מכך - זו מעל זו. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית