פוטומונטאז': יעל בר-דיין

ההתחלה

גברת דה שאיו התעלפה כשהודיעו לה, בעדינות, שזה עתה הביאה לעולם ילד עם ראש של כלב. אחרי עשרים שנות עקרות, מבחן המציאות היה קשה. אדון דה שאיו היה, אם הדבר אפשרי, עוד יותר מיואש. >>>

שימו לילה אומרת

מיהו שימו? אלמוני רב- כישרון או סופר נודע המסתיר את זהותו? הרומן הזה, התמים והמתוחכם גם יחד, ראה אור בצרפת ובמשך זמן רב לא באה החידה על פתרונה. הוא מתואר בביקורת הצרפתית כ"פרח שצמח על הבטון של פרברי העוני". >>>

אנטונן ארטו הליוגבלוס

ביצירה פסבדו-היסטורית זו, שראתה אור ב- 1934, בחר ארטו להתעמק באחת האפיזודות השוליות והדקדנטיות בתולדות הקיסרות הרומית. הליוגבלוס היה כוהן פגני מן המזרח שנעשה קיסר רומא בגיל 14 ונשחט במחראות ארמונו 5 שנים אחר כך. >>>

מישל פוקו "אך מה מסוכן כל-כך בעובדה שאנשים מדברים, ושדיבוריהם הולכים ומתרבים עד בלי גבול? היכן אפוא טמונה הסכנה?"

"לשיח שאשא היום, ולאלה שאצטרך לשאת כאן אולי במשך שנים, הייתי רוצה, לו היה הדבר אפשרי, להסתנן בחשאי. יותר משהייתי רוצה לשאת דברים, הייתי רוצה להיעטף על ידי הדברים ולהינשא באמצעותם הרחק מעבר לכל התחלה אפשרית. >>>

ז'ורז' פרק הסיפור על האיש שצייר אקוורלים והורה לעשות מהם פאזלים

"נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר >>>

גירסה להדפסה