בית

בבל , , 19/10/2017

                           

 

חנה ארנדט אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע
eichmann-in-jerusalem.jpg

אדולף אייכמן

 

© Hannah Arendt, 1963, 1964
© בבל, 2000
דאנאקוד: 462-36
שם מקורי: Eichman In Jerusalem
מס' עמודים: 326
מחיר קטלוגי: 84
תרגום: אריה אוריאל
עיצוב עטיפה: מיכל ודקל

 

1. ארנדט אל שלום - פריז, 29 במאי 1939

"מצבו של בנג'י [בנימין] מדאיג אותי מאוד. ניסיתי לקשר בינו ובין אנשים שיוכלו לתת לו משרה כאן, אבל נכשלתי כישלון חרוץ. כעת אני משוכנעת יותר מאי–פעם שחשוב להבטיח לו הכנסה למען המשך עבודתו. להרגשתי, יצירתו התפתחה עד לפרטי הפרטים של הסגנון. >>>

 

בספר "אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע" מכונסות רשימותיה של ארנדט ממשפט אייכמן, שאותו סיקרה כשליחה מטעם ה"ניו יורקר".

כתביה של הפילוסופית היהודייה חנה ארנדט (1906 - 1975), שזכתה עוד בחייה להכרה כאחת מההוגות הפוליטיות החשובות, המעמיקות והמקוריות של המאה העשרים, נעדרו עד כה ממדף הספרים של הקורא העברי. ייתכן מאוד שהסיבה לכך קשורה בספר "אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע". ספר זה עורר בשעתו תהודה רבה בעולם, אבל גם זעם רב ומחלוקות עמוקות בקרב בני עמה, בעיקר בישראל. גרשום שלום, למשל, האשים אותה בכך ש"אין בה אהבת ישראל". העובדה ש"אייכמן בירושלים" שנדפס בעשרות מהדורות ותורגם ללשונות רבות הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית, ובאיחור של כמעט ארבעים שנה, מצביעה על עומק האיבה וההתנכרות לחנה ארנדט ולפועלה.

ספרה של ארנדט מעלה בחדות ובפיכחון שאלות כבדות משקל הקשורות למשפטו של אדולף אייכמן: האם אייכמן, אותו פקיד מדינה במשטר טוטאליטרי מודרני, היה אכן "המפלצת הנאצית" שהתביעה ניסתה להציג? וכך או כך, מהו טיבה של אותה "מפלצת" ומהו טיבו של הרוע? האם ניתן לשפוט את פשעו של אייכמן בקטגוריות המקובלות של פשיעה, אחריות ואשמה? האם פשעו של אייכמן הוא פשע נגד העם היהודי או פשע נגד האנושות שבוצע בגופו של העם היהודי? מה היה תפקידם של היודנראטים במנגנון ההגליה וההשמדה של מליוני יהודים, ובאיזו מידה הם הקלו על ביצוע ההשמדה? ומהי משמעותה האמיתית של השאלה "מדוע לא התקוממתם?" שהתובע גדעון האוזנר, הציג שוב ושוב לעדים? כיצד שירת המשפט את הצדק וכיצד שירת מטרות פוליטיות, והאם התבסס האישום על סבלם של הקורבנות או על מעשיו של אייכמן האיש?

הזמן שחלף מאז המשפט ומאז פרסום הספר רק מוכיח שהשאלות שארנדט הציגה שבות ועולות ביתר חריפות בחיינו הציבוריים ומזינות במידה רבה את המחשבה הפוליטית, המשפטית והמוסרית של זמננו. ארנדט מעולם לא התיימרה לכתוב את ההיסטוריה של השואה. היא היתה עדה להליך משפטי חסר תקדים של פשע חסר תקדים, וניסתה להבין ולהסביר את שניהם. במובן זה, קריאת "אייכמן בירושלים" מעוררת מחשבות לא רק על העבר אלא גם על ההווה: השאלות שאנו שואלים היום על מוסר, על ציות ואחריות, על צדק ועל עשיית צדק מוכיחות שחשיבותו של הספר היא הרבה מעבר למקום, לזמן ולנסיבות של כתיבתו.

 

בית המשפט

"'בית המשפט': מילים אלה הנשאגות מפי שמש בית המשפט במלוא גרונו מקפיצות אותנו על רגלינו בהכריזן על בואם של שלושת השופטים, שנכנסים אל אולם בית המשפט מכניסה צדדית, גלויי ראש, בגלימות שחורות, ותופסים את מקומם בשורת המושבים העליונה של הבמה המוגבהת. >>>

אל הקורא

הוי, גרמניה - למשמע הנאומים המהדהדים מביתך, מתחשק לצחוק. אבל כל מי שרואה אותך, שולף את סכינו. >>>

 

שישה מליון קטגורים

נאום הקטגוריה של גדעון האוזנר במשפט אייכמן, מתוך אתר סנונית. >>>

הפרוטוקולים של משפט אייכמן

מהדורה מקוונת של הפרוטוקולים של המשפט, מתוך אתר האינטרנט של פרויקט "יזכור" >>>

חנה ארנדט מגיעה (באיחור קל) לאוניברסיטת תל אביב

מרב מנוח על אסופת המאמרים "חנה ארנדט: חצי מאה של פולמוס" בעריכת עדית זרטל ומשה צוקרמן (הקבוץ המאוחד), NRG >>>

לְמַאֵן לומר לנגף טוב: ממשפט אייכמן עד לבית הדין הפלילי הבינלאומי

"מי שחפץ בניתוח מעמיק, אם כן, יפנה אל ארנדט, שכבר לפני 40 שנה הצביעה על הבעיות המרכזיות שבשיפוט פשעים מזעזעים כמו אלו שביצעו הנאצים."
נעמה כרמי, "קרוא וכתוב", רשימות >>>

אישה מורדת

"הפילוסופית חנה ארנדט - שהשבוע מלאו מאה שנה להולדתה - היתה לגיבורת תרבות בארה"ב ובאירופה. בישראל עדיין לא הוסר כליל החרם הלא-רשמי שהטיל עליה הממסד האקדמי."
עדית זרטל על חנה ארנדט, הארץ >>>

צו השעה: ספרים שייסייעו לנו לחשוב מנין באנו ולאן אנו הולכים

"קריאת הספר עצמו היא התמודדות עם אינטלקטואליות, מוסריות, אומץ פוליטי וכוח שיפוט במיטבם."
קרלו שטנגר על ספרה של חנה ארנדט "אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע", YNET >>>

כך תוכנן ועוצב משפט אייכמן

"בשנת 2012, עם התחלת העברת ארכיונם המקצועי של האדריכל ארטור גולדרייך (2011-1929) ורעייתו אדריכלית הפנים והמעצבת תמר דה-שליט (2009-1932) למשמרת בארכיון אדריכלות ישראל, נמצאו בתחתית אחת המגירות העמוסות בסטודיו של גולדרייך כמה גיליונות עם שרטוטים וסקיצות שעליהם נראו מקטעים של תוכניות נגרות, שעל חלק מהם נכתב 'סודי'. תחילה היה נדמה שהמסמכים נקשרים בפעילותו הפוליטית של גולדרייך, מתנגד משטר האפרטהייד שנאסר בדרום אפריקה בשנת 1963 יחד עם נלסון מנדלה, אולם עם שליפת הגיליונות התברר כי הם נשמרו דווקא על ידי דה-שליט: אלה עדויות נדירות להעמדתו האדריכלית של משפט אייכמן, מהאירועים המעצבים - והמעוצבים, מסתבר - של תודעת זוועות השואה בישראל ובעולם במחצית המאה שעברה."
צבי אלחייני על תכנונו האדריכלי של משפט אייכמן באולם ז'ראר בכר בירושלים, XNET >>>

 

הכיוון מזרח גליון מס' 10

תיאודור הרצל אלטנוילנד

יהודי וינאי צעיר ומשכיל, מואס בחייו ומצטרף לאציל גרמני למסע פרישות לאי בודד באוקינוס השקט. בדרכם מגלים את פלשתינה, כפי שנתגלתה להרצל בביקורו ב-1898: שוממה ופרובינציאלית. 20 שנה אח"כ, הם מגיחים מהאי, שבים לפלשתינה ומגלים לתדהמתם עולם חדש "אלטנוילנד". >>>

ולטר בנימין כך נראה בהכרח מלאך ההיסטוריה

"מה שלנו נדמה כשרשרת של מאורעות, נראה בעיניו כקטסטרופה יחידה"
התזה התשיעית מתוך המסה 'על מושג ההיסטוריה' >>>

יגאל נזרי משם עצם לשם עצמנו

נדמה שכתיבה סביב מזרחיוּת, עם ההבניות שפועלות עליה מכל כיוון, באזור דיון סטרילי לכאורה — כמו ספר או תערוכה — טעונה בתחושה של העברה או הוצאה של משהו שהיה לפָנים פרטי, אישי, אנוס או מנותק מהיסטוריה, אל מרחב שהוא מעתה הפכו העקרוני: ציבורי, פוליטי, רצוני >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית