 |
|
בבל , , 19/1/2021 |
|
| ||
|
|
|
|
חנה ארנדט
אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע
|
|
אדולף אייכמן © Hannah Arendt, 1963, 1964 © בבל, 2000 דאנאקוד: 462-36 שם מקורי: Eichman In Jerusalem מס' עמודים: 326 מחיר קטלוגי: 84 ₪ תרגום: אריה אוריאל עיצוב עטיפה: מיכל ודקל
1. ארנדט אל שלום - פריז, 29 במאי 1939 "מצבו של בנג'י [בנימין] מדאיג אותי מאוד. ניסיתי לקשר בינו ובין אנשים שיוכלו לתת לו משרה כאן, אבל נכשלתי כישלון חרוץ. כעת אני משוכנעת יותר מאי–פעם שחשוב להבטיח לו הכנסה למען המשך עבודתו. להרגשתי, יצירתו התפתחה עד לפרטי הפרטים של הסגנון. >>>
|
|
בספר "אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע" מכונסות רשימותיה של ארנדט ממשפט אייכמן, שאותו סיקרה כשליחה מטעם ה"ניו יורקר". כתביה של הפילוסופית היהודייה חנה ארנדט (1906 - 1975), שזכתה עוד בחייה להכרה כאחת מההוגות הפוליטיות החשובות, המעמיקות והמקוריות של המאה העשרים, נעדרו עד כה ממדף הספרים של הקורא העברי. ייתכן מאוד שהסיבה לכך קשורה בספר "אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע". ספר זה עורר בשעתו תהודה רבה בעולם, אבל גם זעם רב ומחלוקות עמוקות בקרב בני עמה, בעיקר בישראל. גרשום שלום, למשל, האשים אותה בכך ש"אין בה אהבת ישראל". העובדה ש"אייכמן בירושלים" שנדפס בעשרות מהדורות ותורגם ללשונות רבות הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית, ובאיחור של כמעט ארבעים שנה, מצביעה על עומק האיבה וההתנכרות לחנה ארנדט ולפועלה. ספרה של ארנדט מעלה בחדות ובפיכחון שאלות כבדות משקל הקשורות למשפטו של אדולף אייכמן: האם אייכמן, אותו פקיד מדינה במשטר טוטאליטרי מודרני, היה אכן "המפלצת הנאצית" שהתביעה ניסתה להציג? וכך או כך, מהו טיבה של אותה "מפלצת" ומהו טיבו של הרוע? האם ניתן לשפוט את פשעו של אייכמן בקטגוריות המקובלות של פשיעה, אחריות ואשמה? האם פשעו של אייכמן הוא פשע נגד העם היהודי או פשע נגד האנושות שבוצע בגופו של העם היהודי? מה היה תפקידם של היודנראטים במנגנון ההגליה וההשמדה של מליוני יהודים, ובאיזו מידה הם הקלו על ביצוע ההשמדה? ומהי משמעותה האמיתית של השאלה "מדוע לא התקוממתם?" שהתובע גדעון האוזנר, הציג שוב ושוב לעדים? כיצד שירת המשפט את הצדק וכיצד שירת מטרות פוליטיות, והאם התבסס האישום על סבלם של הקורבנות או על מעשיו של אייכמן האיש? הזמן שחלף מאז המשפט ומאז פרסום הספר רק מוכיח שהשאלות שארנדט הציגה שבות ועולות ביתר חריפות בחיינו הציבוריים ומזינות במידה רבה את המחשבה הפוליטית, המשפטית והמוסרית של זמננו. ארנדט מעולם לא התיימרה לכתוב את ההיסטוריה של השואה. היא היתה עדה להליך משפטי חסר תקדים של פשע חסר תקדים, וניסתה להבין ולהסביר את שניהם. במובן זה, קריאת "אייכמן בירושלים" מעוררת מחשבות לא רק על העבר אלא גם על ההווה: השאלות שאנו שואלים היום על מוסר, על ציות ואחריות, על צדק ועל עשיית צדק מוכיחות שחשיבותו של הספר היא הרבה מעבר למקום, לזמן ולנסיבות של כתיבתו.
"'בית המשפט': מילים אלה הנשאגות מפי שמש בית המשפט במלוא גרונו מקפיצות אותנו על רגלינו בהכריזן על בואם של שלושת השופטים, שנכנסים אל אולם בית המשפט מכניסה צדדית, גלויי ראש, בגלימות שחורות, ותופסים את מקומם בשורת המושבים העליונה של הבמה המוגבהת. >>> הוי, גרמניה - למשמע הנאומים המהדהדים מביתך, מתחשק לצחוק. אבל כל מי שרואה אותך, שולף את סכינו. >>>
נאום הקטגוריה של גדעון האוזנר במשפט אייכמן, מתוך אתר סנונית. >>> מהדורה מקוונת של הפרוטוקולים של המשפט, מתוך אתר האינטרנט של פרויקט "יזכור" >>> חנה ארנדט מגיעה (באיחור קל) לאוניברסיטת תל אביב מרב מנוח על אסופת המאמרים "חנה ארנדט: חצי מאה של פולמוס" בעריכת עדית זרטל ומשה צוקרמן (הקבוץ המאוחד), NRG >>> לְמַאֵן לומר לנגף טוב: ממשפט אייכמן עד לבית הדין הפלילי הבינלאומי "מי שחפץ בניתוח מעמיק, אם כן, יפנה אל ארנדט, שכבר לפני 40 שנה הצביעה על הבעיות המרכזיות שבשיפוט פשעים מזעזעים כמו אלו שביצעו הנאצים." "הפילוסופית חנה ארנדט - שהשבוע מלאו מאה שנה להולדתה - היתה לגיבורת תרבות בארה"ב ובאירופה. בישראל עדיין לא הוסר כליל החרם הלא-רשמי שהטיל עליה הממסד האקדמי." צו השעה: ספרים שייסייעו לנו לחשוב מנין באנו ולאן אנו הולכים "קריאת הספר עצמו היא התמודדות עם אינטלקטואליות, מוסריות, אומץ פוליטי וכוח שיפוט במיטבם." "בשנת 2012, עם התחלת העברת ארכיונם המקצועי של האדריכל ארטור גולדרייך (2011-1929) ורעייתו אדריכלית הפנים והמעצבת תמר דה-שליט (2009-1932) למשמרת בארכיון אדריכלות ישראל, נמצאו בתחתית אחת המגירות העמוסות בסטודיו של גולדרייך כמה גיליונות עם שרטוטים וסקיצות שעליהם נראו מקטעים של תוכניות נגרות, שעל חלק מהם נכתב 'סודי'. תחילה היה נדמה שהמסמכים נקשרים בפעילותו הפוליטית של גולדרייך, מתנגד משטר האפרטהייד שנאסר בדרום אפריקה בשנת 1963 יחד עם נלסון מנדלה, אולם עם שליפת הגיליונות התברר כי הם נשמרו דווקא על ידי דה-שליט: אלה עדויות נדירות להעמדתו האדריכלית של משפט אייכמן, מהאירועים המעצבים - והמעוצבים, מסתבר - של תודעת זוועות השואה בישראל ובעולם במחצית המאה שעברה."
שלושה פסנתרנים צעירים נפגשים ב- 1953 במוצרטאום בזלצבורג כדי ללמוד אצל הורוביץ הגדול: ורטהיימר מווינה והמספר מזלצבורג הם מוכשרים מאין כמותם, טובים מרוב הווירטואוזים בני זמנם, ונכונה להם קריירה עולמית מבטיחה. הצעיר השלישי, שמגיע מקנדה, הוא גלן גולד. >>> דב חנין, מיכאל ספרד ושרון רוטברד (עריכה) משפטי הסרבנים עדויותיהם של חגי מטר, מתן קמינר, שמרי צמרת, אדם מאור ונעם בהט. חקירתו של יוני בן ארצי. נאומיו של ירון קוסטליץ. נאומיהם של דב חנין ומיכאל ספרד. הכרעת הדין של אבי לוי. פתח דבר של גדי אלגזי. >>> נדמה שכתיבה סביב מזרחיוּת, עם ההבניות שפועלות עליה מכל כיוון, באזור דיון סטרילי לכאורה — כמו ספר או תערוכה — טעונה בתחושה של העברה או הוצאה של משהו שהיה לפָנים פרטי, אישי, אנוס או מנותק מהיסטוריה, אל מרחב שהוא מעתה הפכו העקרוני: ציבורי, פוליטי, רצוני >>> היום שאחרי האפוקליפסה :סצינריו לסיפור מדע בדיוני מאת אלי אשד. >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
