ללא כותרת / גילה קפלן

שוק

כל יום שישי, בין ארבע לחמש אחר הצהריים, אני פותח לאמא שלי את החזייה. מרגע הפתיחה אני והיא נכנסים אל שבת המנוחה. בכל פעם שאני פותח לאמא שלי את החזייה אני יודע שאפשר להירגע. מרגע זה מפסיקים לעבוד, מפסיקים לנקות, מפסיקים לבשל ומקבלים את המלכה. >>>

ברכות לזוכים בפרס היצירה לספרות ע"ש לוי אשכול לשנת תשס"ו

בין 14 הזוכים בפרס היצירה השנה שלושה סופרים שספריהם ראו אור בהוצאת בבל: דרור בורשטיין ("אבנר ברנר", "ערים תאומות"), סמי ברדוגו ("ילדה שחורה"), שמעון צימר ("אומללות ראויה לרומן").
מרב יודילוביץ' על פרס היצירה ע"ש לוי אשכול, YNET >>>

חיזו בטטה מאת סמי ברדוגו כמשל לזעקה החברתית

"הסיפור 'חיזו בטטה' מציג תמונות מחייה של משפחה בעיירת פיתוח ללא שם, משפחה חד הורית קשת יום. הסיפור מציג את דמות האם, שהיא ללא שם, ואת הבנים אדוארד (המספר) ואחיו שמעון. האם עובדת כעוזרת בית במרפאה של קופת חולים. המספר הוא נער בן שש עשרה ואחיו הצעיר בן שלוש עשרה. המשפחה מתוארת בסדרת תמונות קודרות עד הסוף המצמרר של הסיפור. היותו של היישוב ללא שם מעצימה את המשמעות האוניברסאלית של הסיפור."
בלפור חקק על סיפורו של סמי ברדוגו "חיזו בטטה" שהופיע בקובץ הסיפורים "ילדה שחורה". הסיפור נכלל בתוכנית הלימודים בספרות במסגרת הוראת הסיפור הקצר.
אתר e-mago >>>

חיזו בטטה / סמי ברדוגו - התבוסה של ישראל השנייה

"הסיפור 'חיזו בטטה' מאת סמי ברדוגו הוכנס לתוכנית הלימודים בספרות במסגרת הוראת הסיפור הקצר. משרד החינוך בעשותו כך נקט במדיניות של העדפה מתקנת לטובת יצירות בעלות אוריינטאציה מזרחית ושילב אותן בתוכנית החובה. מה שהיה בבחינת הזרה מקבל בשנים האחרונות אישור של הממסד. יש כאן הצהרה כמעט פומבית של הממסד כי יש לעשות תיקון לטובת היצירות שלא הקדישו להם מקום בתוכנית הלימודים הממלכתית לאורך שנים."
שושנה ויג על הסיפור "חיזו בטטה" מאת סמי ברדוגו, אתר e-mago >>>

חיים לפיד המחילה

ברומן אפל ואפוף מתח חותר המחבר מתחת לפני השטח של ההוויה הישראלית בכתיבה הממזגת עמקות ושנינות, הומניזם וחשיפת אמת נוקבת שאינם מסווים את רכות המבט של הסופר אל כל ברואיו. >>>

דביר צור משה בהיפוך אותיות

משה שקורא לעצמו אפרים, חושב שהוא המשיח החדש. ברגע של אשמה, בטקס בר המצווה שלו, הוא מבין שההשגחה העליונה סימנה ועליו לצאת למסע.
בת לווייתו הקבועה היא ציפור קנרי שמדקלמת פרקי תהילים, ומשימתו היא אריגת כפורת משמותיהם של המתים. >>>

איימי בלום בדיוק כפי שאני

לא הופתעתי למצוא את עצמי בירכתי חנותו של מר קליין, לבושה רק בגופיה ותחתונים, מוקפת בפרוות צובל.
"צובל ממש מתאים לך, ליזבט," אמר מר קליין לאחר שהניח עלי מקטורן בעל צווארון-צעיף. "מתאים בדיוק לעור שלך ולעיניים שלך. הבחורים בטח אומרים לך את זה אלף פעמים ביום. >>>

אסף שור אהרן, סיפור ספציפי

סיפור קצר מאת אסף שור שהתפרסם לראשונה בגליון מס' 2 של כתב העת "מטעם". >>>

גירסה להדפסה