יעקב צ'רניקוב 1930, מבנה מס. 350

פרק ראשון

דוקטור פרידריך לבנברג היה שקוע במרה שחורה. הוא ישב ליד שולחן שיש עגול בבית קפה ברובע אלזגרונד, אחד מאותם בתי קפה ישנים ונעימים שאפשר למצוא בווינה. כבר שנים, מאז שהיה סטודנט, הוא נוהג לבוא הנה כל ערב, בדייקנות של פקיד, בשעה חמש. >>>

הגזענות כפי שחזה הרצל

"באוטופיות הקלסיות ששימשו נר לרגלי הרצל - מ"האוטופיה" של תומאס מורוס ועד לאוטופיות הסוציאליות של המאה ה-19 - מתוארת תמיד חברה אידיאלית, שאין בה פגם. הרצל, לעומת זאת, שילב ב"אלטנוילנד" חברה אידיאלית יחד עם ריאליזם פוליטי: כמי שחזה את הגזענות האירופית האנטי יהודית, הוא תיאר לעצמו, כי גם יהודים מסוגלים להיות גזענים והכניס לתיאור האוטופי שלו דמות חריגה וצורמת של גזען יהודי."
שלמה אבינרי על אלטנוילנד וגזענות ערב בחירות. הארץ. >>>

מישל וולבק אפשרות של אי

מי מביניכם ראוי לחיי נצח?

דניאל הוא קומיקאי ציני שעשה קריירה מטאורית מבדיחות מרושעות ונבזיות על מין, מוצא, דת וגזע.
סיפור החיים שלו הוא רדיפה אחר אהבה, מין ונעורים, ובריחה מהשיעמום, מהבדידות ומהזיקנה. >>>

יבגני זמיאטין אנחנו

הרומן "אנחנו" מתאר עולם עשוי זכוכית שבו האנשים הם מספרים והחלומות אסורים. בגן עדן מלאכותי זה, שהטוטליטריות שלו היא פועל יוצא של שקיפותו , החופש הוא היפוכו של האושר. במרכז הרומן -ספקנותו של הנתין הנאמן במשטר הטוטליטרי ומאבקו של היחיד בכוחות אנונימיים. >>>

צבי אלחייני הראשון בצמצום

האדריכלות הישראלית של העשורים האחרונים יכולה, אם לא חייבת, להיעזר בלוס כדי לנסח ואולי לתקן כמה מהבעיות העקרוניות של הפטפטת החזותית העודפת שלה. צבי אלחייני על אדולף לוס. >>>

אריאלה אזולאי תצלום לא חתום

ה"היסטוריה הקטנה" היא היחידה מבין כתביו של בנימין המצהירה על עצמה כמסה שכתיבת היסטוריה היא עניינה המרכזי, ולמעשה זהו המקום היחיד בו ניתן לראות את מושג ההיסטוריה של בנימין בפעולה. >>>

גירסה להדפסה