בית

בבל , , 21/9/2017

                           

 

מחמוד דרוויש כלכלת בית

מתוך ערש הנוכרייה


כמה אני?
בבוקר, הלכתי לשוק יום
החמישי. קניתי את מצרכינו הביתיים,
ובחרתי לי אורכידיה, ושלחתי מכתבים.
גשם הרטיב אותי, ובניחוח התפוז נמלאתי.
אמרת לי פעם שאני דקלה הרה?
או שמא דימיתי לי זאת? אם לא תמצאני
מעליך ארחף, אל תירא מחולשת האויר,
ונום, אהובי, תנומה מתוקה.

כמה אני?
בצהרים, צחצחתי את כל מראותי. הכנתי
את עצמי לחג שמח. ושדי, שני גוזלי
יוני לילותיך, מתמלאים בתשוקת אתמול.
ואת חלב המלים המתירניות אני רואה בעורקי השיש
זורם וצועק במשוררים -
כתבוני, כדברי ריתסוס. לאן
נעלמת, ומתשוקתי, העלמת את גלותי?
איני רואה את תמונתי במראות גם לא תמונת
אשה מנשות אתונה, שמנהלת כמוני
את ענייני הרגש כאן.

כמה אני?
בערב, הלכתי לקולנוע
עם אחת החברות. ההודים
הקדמונים נהגו לעוף בעתות שלום ומלחמה
כמרעומים עתיקים, כמוני וכמוך.
הסתכלתי על ציפור וראיתי את כנפיך
עוטות את כנפי בעצי האוקליפטוס.
הננו ניצלים כנצול האבק מן
הנהר. ומי מאתנו שהיה הקורבן ­ שיחלום לו עתה
בקרבנו, יותר מהשאר.

כמה אני?
לאחר חצות, זרחה
השמש בדמנו
כמה אני אתה, חברי
כמה אני! מי אני!
dar.jpg

ג'אנט ווינטרסון כתוב על הגוף

"כתוב על הגוף" הוא סיפור על אהבה ומחלה הכתוב בגוף ראשון. מיהו המספר? אנחנו יודעים שהוא חי לבדו בלונדון, מתרגם מרוסית לאנגלית, פעם אהב גברים והיום אהבתו נתונה לנשים, אך האם הוא גבר או אשה? הספר תואר כשילוב נדיר של סיפור אהבה והתבוננות פילוסופית בגוף. >>>

גלריה דביר אלי פטל - נשמה חדשה

תערוכת ציורים של אלי פטל נערכה בגלריה דביר ביוני 2003. >>>

ר.ק. נראיין לחכות למהאטמה - פרק ראשון

אמו, שמתה בשעה שילדה אותו, ואביו, שנהרג במסופוטמיה, יכולים היו להיות מבחינת שְרִירַאם דמויות מן האגדות. מכל מקום, לקיומה של אמו היתה לו ראיה מוחשית בדמות תצלום נתון במסגרת, שבמשך שנים התנוסס על הקיר במקום גבוה מדי, כך שנבצר ממנו לראותו. >>>

וילפרד אואן משל הצעיר והזקן

שיר מאת וילפרד אואן בתרגום גיורא לשם. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית