סטיל מתוך הסרט "כלב אנדלוסי"

עין-חתול

גדלתי לבדי ועד כמה שאני זוכר, הייתי חרד מעינינים מיניים. הייתי כמעט בן שש-עשרה כשהכרתי בחורה צעירה בגילי, סימון, בחוף הים X... משפחותינו גילו קרבת בשר רחוקה, יחסינו התהדקו במהירות. שלושה ימים אחרי שהכרנו, סימון ואני נמצאנו לבדנו בוילה שלה. >>>

בן ורד כלבי קיץ

קיץ אחד באמצע שנות התשעים. עולם קטן בשולי הכרך, תחום בין כבישים סואנים, לרגלי הר זבל, בצל מטוסים שממריאים ונוחתים.
סְקַרְזִ'יסְקוֹ קַמְיַאנָה ערירי תמהוני, כבר חמישים שנה בארץ, אבל העברית בפיו עדיין שבורה. ילדי הרחוב העניקו לו את הכינוי "מַסֵּכוֹנֶת". >>>

עזמי בשארה כיסופים בארץ המחסומים

"היום עצמו עשוי לכלות את זמנו בהמתנה מול המחסום. הזמן עצמו מחכה שם במקום."

בשעה שהזמן מחכה במחסום, רק המחשבות חופשיות להמשיך ולנדוד הלאה.
בשעה שהזמן מחכה במחסום מתרחשות דרמות קטועות, עולים חלקי שיחות, צפים הרהורים ושברי התבוננות אירוניים ופיוטיים. >>>

מישל פוקו "אך מה מסוכן כל-כך בעובדה שאנשים מדברים, ושדיבוריהם הולכים ומתרבים עד בלי גבול? היכן אפוא טמונה הסכנה?"

"לשיח שאשא היום, ולאלה שאצטרך לשאת כאן אולי במשך שנים, הייתי רוצה, לו היה הדבר אפשרי, להסתנן בחשאי. יותר משהייתי רוצה לשאת דברים, הייתי רוצה להיעטף על ידי הדברים ולהינשא באמצעותם הרחק מעבר לכל התחלה אפשרית. >>>

אולגה הנדלמן בורוזינה תצלומים מ'פתוחה'

א. וא. בתצלומי משפחה אופייניים. אולגה הנדלמן בורוזינה מתוך הספר "פתוחה". >>>

גירסה להדפסה