פרננדו פסואה פוסע על מדרכות ליסבון / col. Casa Fernando Pessoa - C.M. Lisboa

מתוך "ספר האי-נחת" אשר חובר על-ידי "ברנרדו סוארש"

אני מקנא‎‎ אך אינני יודע אם אני מקנא באלה שעליהם אפשר לכתוב ביוגרפיה, או שמסוגלים לכתוב את הביוגרפיה שלהם. ברשמים אלו נטולי הקשר, ואינני מעוניין בקשר ביניהם, אני מגולל באדישות את האוטוביוגרפיה שלי נטולת העובדות, את ההיסטוריה שלי נטולת החיים. >>>

הרעיון לנסוע גורם לי בחילה

לנסוע? כדי לנסוע מספיק להיות קיים, אני עובר מיום ליום, כמו מתחנה לתחנה, ברכבת של גופי, או של גורלי, רכון על הרחובות והכיכרות, על התנועות ועל הפנים, הזהים תמיד והשונים תמיד, כפי שבסופו של דבר הם >>>

בפותחי את החלון לתוכי

"'ספר האי-נחת' הוא ספרנו שלנו, האנשים המתייסרים, שמגששים דרכם לאורך קיר אטום בחפשם אחר דלת. במקום דלת, פותח פסואה חלון אל תוך עצמו, ומבקש להחליף בנוף הפנימי שהוא מוצא שם את נופה של המציאות החיצונית. עושרו של הנוף הזה הוא הנוחם שהוא מספק לעצמו. ההחמצה הגדולה שלו היא כל מה שאפשר לקבל רק דרך היציאה אל המציאות עצמה: אמפתיה, חמלה אנושית, חיוכו של הזולת."
נעמה כרמי על ספרו של פרננדו פסואה ,ספר האי נחת", בלוג "קרוא וכתוב", רשימות >>>

פרננדו פסואה לא קיים

" כך כתב על עצמו המשורר הפורטוגלי באחת מזהויותיו הבדויות. יותר מ-70 שנה אחרי מותו, יורשיו ממשיכים להתכתש עם הממשלה על מכתביו ועל עיזבונו הספרותי."
מייקל קימלמן, ניו יורק טיימס/ הארץ גלריה >>>

גידי רשף ו נורת

ו נורת היא יצירה יוצאת דופן הממוקמת על הגבול שבין השירה והמוסיקה, בין העברית והגרמנית ובין הטקסט כשירה והטקסט כפרטיטורה. הספר הוא טקסט אזוטרי המורכב ממילים עבריות וזרות, קיימות ומומצאות, ממצלולים כמו-עבריים, כמו-גרמניים וכמו-ארמיים, ומניאולוגיזמים. >>>

מישל פוקו סדר השיח

"אני מניח שבכל חברה וחברה ייצור השיח עובר פיקוח, ובעת ובעונה אחת גם נברר, מאורגן ומופץ – וזאת באמצעות מספר מסוים של הליכים שתפקידם למשול בכוחותיו ובסכנותיו, לשלוט במאורע האקראי של השיח ולחמוק מחומריותו הכבדה והאימתנית". >>>

ז'יל דלז בארטלבי או מטבע הלשון

ז''יל דלז על הנובלה "בארטלבי" מאת הרמן מלוויל. המאמר תורגם מצרפתית על ידי איה ברויר והופיע לראשונה ב"המעורר" 2. >>>

גידי רשף לרעדים ינרסק קולנו

קטע מספרו גידי רשף ו נורת שראה אור בהוצאת בבל 2001 >>>

גירסה להדפסה