בית

בבל , , 16/11/2018

                           

 

פרק ראשון

מתוך אדווין אבוט מישוריה


על טיבה של מישוריה

אקרא לעולמנו מישוריה, ולא משום שאנו מכנים אותו כך, אלא על מנת להיטיב ולהנהיר לכם את טיבו, קוראי המאושרים, אשר זכיתם לחיות במרחב.
דמו בלבכם יריעת נייר עצומה, שעליה קווים ישרים, משולשים, ריבועים, מחומשים, משושים וצורות נוספות, אשר במקום שיישארו קבועים במקומותיהם נעים כה וכה בחופשיות על-פני השטח או בתוכו, אך מבלי שיוכלו לעלות מעליו או לשקוע תחתיו, והם דומים מאוד לצללים אך קשיחים ובעלי שוליים זוהרים -- או-אז יהיה לכם מושג נכון למדי על אודות ארצי ובני ארצי. אבוי, לפני שנים מספר הייתי אומר "עולמי", אך עתה נחשפה נפשי לראייה נשגבת יותר של הדברים.
הלוא תבינו מיד, כי בארץ כזאת לא ייתכן כלל קיומו של מה שמכונה בפיכם גוף; אך מן הסתם תניחו כי יכולנו לפחות לזהות בעין את המשולשים, הריבועים ויתר הצורות שהתנועעו כה וכה, כפי שתיארתי. נהפוך הוא - לא יכולנו לראות דבר מדברים אלה, בוודאי לא במידה שתאפשר לנו להבחין בין צורה אחת לחברתה. דבר לא נראה לעינינו, ולא יכול היה להיראות לעינינו, מלבד קווים ישרים; ואת אמיתותה ההכרחית של טענה זו אוכיח מיד.
הניחו פרוטה במרכז אחד השולחנות שלכם, הניצבים במרחב; רכנו מעליה והביטו בה. הפרוטה תיראה כעיגול.
אך כעת התרחקו אל שולי השולחן, והנמיכו בהדרגה את עינכם (כך שתתקרבו יותר ויותר אל מצבם של תושבי מישוריה); או-אז תגלו שהפרוטה תיראה לכם יותר ויותר סגלגלה; ולבסוף, כשתביאו את עינכם אל קצה השולחן ממש (כך שתהפכו, כביכול, לאיש מישוריה), המטבע לא תיראה עוד סגלגלה כלל וכלל, ותהפוך, למראית עין לפחות, לקו ישר.
כך יקרה גם אם תנהגו באותה דרך במשולש, בריבוע או בכל צורה אחרת שתגזרו בנייר. ברגע שתביטו בה כשעינכם בגובה שולי השולחן, תגלו שהיא אינה דומה עוד לצורה, אלא הופכת, למראית עין, לקו ישר. קחו למשל משולש שווה צלעות - שהוא אצלנו סוחר מהסוג המכובד. איור מספר אחת מראה את הסוחר כפי שהייתם רואים אותו אילו רכנתם מעליו. איורים מספר שתיים ושלוש מראים את הסוחר כפי שהייתם רואים אותו אילו היתה עינכם קרובה לפני השולחן, או כמעט על פני השולחן; ואילו היתה עינכם בגובה פני השולחן ממש (וכך אנו רואים אותו במישוריה), הייתם רואים קו ישר ותו לא.
כשביקרתי במרחביה נודע לי, כי המלחים שלכם מתנסים בחוויות דומות מאוד כאשר הם מפליגים בים ומבחינים באי או בחוף מרוחק על קו האופק שלכם. ייתכן שבאותה יבשת רחוקה יש מפרצים, לשונות יבשה וזוויות שקועות ובולטות ככל שתחפצו; אולם ממרחק לא תראו דבר מכל הדברים האלה (אלא אם כן תאיר עליהם השמש שלכם באור חזק, ותחשוף את הבליטות והמגרעות באמצעות אור וצל): תראו רק קו אפור ורציף על-פני המים.
ובכן, זהו בדיוק הדבר הנגלה לעינינו במישוריה כאשר מתקרב אלינו אחד המכרים המשולשים שלנו -- או כל מכר אחר. מכיוון שאין אצלנו שמש וגם לא אור אחר העשוי להטיל צללים, אין לנו אף לא אחד מעזרי הראייה המשרתים אתכם במרחביה. אם יוסיף חברנו להתקרב אלינו, נראה כי הקו שלו גדל. אם יתרחק, יקטן הקו. אך תמיד ייראה כקו ישר -- בין אם הוא משולש, ריבוע, מחומש, משושה, עיגול או כל צורה אחרת: הוא ייראה כקו ישר ותו לא.
תשאלו אולי, איך אנו מצליחים להבחין בין חברינו בתנאים קשים כל-כך; אך לשאלה טבעית זו יימצא מענה הולם ופשוט יותר כשאעבור לתיאור תושבי מישוריה. לעת עתה הרשו לי לדחות את העניין, ולומר דבר או שניים על אקלימה של ארצנו ועל בתיה.

מישוריה

מרווין פיק טיטוס גרואן

ברוכים הבאים לעולם האפל והגרוטסקי של טירת גורמנגסט.
גורמנגסט קפאה על שמריה לפני עידנים. זהו עולם של אבן המתנהל על פי מערכת נוקשה ומסובכת של טקסים, חוקים ומנהגים, שמתוארים בספרים עתיקים ושמקורם אבד אי שם בעבר הרחוק. >>>

יבגני זמיאטין אנחנו

הרומן "אנחנו" מתאר עולם עשוי זכוכית שבו האנשים הם מספרים והחלומות אסורים. בגן עדן מלאכותי זה, שהטוטליטריות שלו היא פועל יוצא של שקיפותו , החופש הוא היפוכו של האושר. במרכז הרומן -ספקנותו של הנתין הנאמן במשטר הטוטליטרי ומאבקו של היחיד בכוחות אנונימיים. >>>

אלי אשד היום שאחרי האפוקליפסה

היום שאחרי האפוקליפסה :סצינריו לסיפור מדע בדיוני מאת אלי אשד. >>>

ז'ורז' פרק חלל וכו' : מבחר מרחבים : הקדמה

לחיות, פירושו לעבור ממרחב אחד למשנהו, תוך השתדלות מרבית שלא להתנגש. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית