בית

בבל , , 19/10/2017

                           

 

מישל וולבק החלקיקים האלמנטריים
רינקה דיקסטרה - אודסה אוקראינה, 1993

אודסה, אוקראינה

 

© בבל, 2001
דאנאקוד: 462-75
שם מקורי: Les Particules Elementaires
מס' עמודים: 220
מחיר קטלוגי: 75
תרגום מצרפתית: מיכל סבו
עיצוב עטיפה: גילה קפלן

 

חוש המאבק

״חוש המאבק״ (Le sens du combat), קובץ השירה השלישי של מישל וולבק ראה אור לראשונה ב-1996. >>>

כניעה

פרנסואה הוא פרופסור לספרות בסורבון המתמחה ביצירתו של הסופר בן המאה ה-19 ז'וריס–קרל הויסמנס. בזמנים רגילים, הוא היה יכול לקוות לחיים שלווים, לקריירה אקדמית משעממת אך מספקת ואולי אפילו למערכת יחסים
משמעותית עם אהובתו מרים, סטודנטית יהודייה. >>>

המפה והטריטוריה

כשז'ד מרטן נסע לאירלנד לפגוש את מישל וולבק כדי לשכנע אותו לכתוב הקדמה לקטלוג התערוכה השנייה שלו, סדרת "המקצועות הפשוטים", הוא היה אמן כמעט נשכח. >>>

לצאת מהמאה העשרים

העולם הוא בגודל בינוני.
(...)
שום דבר בעולם הזה לא יפה יותר מאשר הערפל העולה מעל הים.

בספר זה מכונסים טקסטים שכתב מישל וולבק בין הרומן "החלקיקים האלמנטריים" (1998) ובין הרומן "פלטפורמה" (2001). >>>

להישאר בחיים

בטקסטים אלה, הנעים בין מסה, כתבה עיתונאית, מניפסט, סיפור קצר, שירה ושירה בפרוזה, מסמן וולבק בכתיבתו החדה, המחוספסת והלקונית את המתווה הראשוני של עולמו: השמים ריקים, המבטים אבודים, הזמנים מתים. >>>

אפשרות של אי

מי מביניכם ראוי לחיי נצח?

דניאל הוא קומיקאי ציני שעשה קריירה מטאורית מבדיחות מרושעות ונבזיות על מין, מוצא, דת וגזע.
סיפור החיים שלו הוא רדיפה אחר אהבה, מין ונעורים, ובריחה מהשיעמום, מהבדידות ומהזיקנה. >>>

פלטפורמה

על גברים מאירופה ונשים מתאילנד, על תעשייה, תיירות, מין, תקשורת, כלכלה, אהבה, פוליטיקה. וולבק ממשיך לתעד את שקיעתו של האדם המערבי ומוסיף לקטלוג ההבלים של ההוה שלל מפגשים בלתי אפשריים שבין העולם הראשון ובין העולם השלישי. >>>

הרחבת תחום המאבק

איש מחשבים צעיר וחסר ייחוד נשלח למורת רוחו להפיץ את בשורת המחשב ברחבי צרפת. חייו הולכים ומתבררים כירידה מתמשכת אל השאול של חיי היומיום. שום דבר דרמטי רק החיים שכל אחד מכיר: עבודה, בילוים, מין, צרכנות, טלוויזיה. >>>

 

מחסום אחרון נגד הליברליזם

אָנוּ דּוֹחִים אֶת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית מִשּׁוּם שֶׁאֵין
בִּיכָלְתָּהּ לְהַתְווֹת לָנוּ כִּוּוּן , נָתִיב שֶׁיּוֹבִיל לְפִיּוּס
שֶׁל הַפְּרָט עִם הַדּוֹמִים לוֹ בְּקֶרֶב קְהִלָּה
שֶׁנִּתָּן לְכַנּוֹתָהּ >>>

מכתב מ-26 בינואר 2008

שבו מישל וולבק פותח באש: "יחד אנחנו מהווים סמל מופתי להתנוונות המחרידה של התרבות והאינטליגנציה הצרפתיות". >>>

כניעה: ההתחלה

במשך כל שנות נעורי העצובות, הויסמנס היה עבורי חבר לחיים, חבר נאמן; מעולם לא פקפקתי בו, מעולם לא שקלתי לזנחו, גם לא לפנות לנושא אחר; ואז, אחר–צהריים אחד ביוני 2007, אחרי השתהות ממושכת, אחרי התפתלויות רבות, אפילו קצת מעבר למקובל, הגנתי לפני חבר השופטים של >>>

לנזרוטה (ההתחלה)

גבר בודד שהחמיץ את ליל הסילבסטר האחרון של המאה העשרים רוכש במחיר מבצע שבוע נופש "הכול כלול" באי לנזרוטה שבקנריים. באי השומם ונטול האטרקציות הוא פוגש תיירים אירופים אחרים שמאבדים את דרכם כמוהו ומתוודע לכת מסתורית שבחרה להקים במקום שגרירות לחוצנים. >>>

שירת התנועה המופסקת

"כל אדם מסוגל לייצר בעצמו מעין מהפכה קרה אם יתמקם למשך רגע מחוץ לשטף המידע-פרסומת. קל מאוד לעשות זאת; מעולם לא היה קל יותר להתמקם, ביחס לעולם, בעמדה אסתטית: די לפסוע צעד אחד הצדה. ואפילו הצעד הזה, בסופו של דבר, אינו דרוש. >>>

אבטלה

אֲנִי חוֹלֵף בָּעִיר שֶמִמֵנָה לְכְּלוּם אֵינִי מְצָפֶּה
בֵּין יְצוּרִים אֶנוֹשִיִים תָּמִיד חַדָשִים
את המֶטְרוֹ האֲוִוירִי הַזֶה אֲנִי מַכִּיר בְּעַל פֶּה;
לִפְעָמִים אֲנִי יָכול לא לְדָבֵּר חודָשִים. >>>

תנוך האוזן הימנית שלי

מותקף על ידי המחלה, הגוף אינו מאמין יותר לשום אפשרות של הקלה. שיר בפרוזה מאת מישל וולבק. >>>

מאחורי השיניים שלי

מאחורי השיניים שלי ועד סוף הגרון שלי החיך שלי מרופד בהסתעפויות חומות, מוקשות ומסובכות זו בזו כענפים מתים; אבל בתוכם חי עצב של כאב. >>>

כמו קרפיונים

כדי להסוות את ריח המוות שיוצא לנו מהלוע, שיוצא לנו בלתי מנוצח מהלוע, אנחנו מוציאים מילים. >>>

סוף הערב

זה יהיה, על אף זאת, לילה מוגן; אבל לא תעריכו את ההגנה הזאת. אתם תעריכו אותה רק יותר מאוחר. כשתחזרו לעיר, כשתחזרו לאור היום, כשתחזרו לעולם. >>>

קליאופטרה 2000

הצעירים והיפים מזדיינים עם צעירים ויפים אחרים; הזקנים והמכוערים מזדיינים עם זקנים ומכוערים אחרים. אשתי ואני השתייכנו לקטגוריית הבינוניים ; אנחנו מזדיינים לפיכך, בבינוניות, עם בינוניים אחרים. >>>

כמו וויקאנד ברכב

כמו וויקאנד ברכב,
כמו סרטן ברחם,
המקרים המשתרשרים
לפי תכנית מסתדרים.

ובכל זאת, המגבות הרטובות,
לאורך הבריכות הנבובות,
משמידות את הכניעה
והמוח נכנס לתנועה. >>>

הגרמני

"כשהלכתי ברחובות השוממים, שמתי לב, לפני הכל, לתופעה מוזרה: כל השלטים בחנויות ובבתי הקפה, תפריטי המסעדות, הכל היה כתוב בשפה הגרמנית. " >>>

"מי ששם את האצבע על הפצע, בהכרח לוקח על עצמו את תפקיד האנטיפת."

מתוך ראיון עם מישל וולבק שראה אור בספר המסות שלו Interventions. >>>

 

מישל וברונו הם שני אחים למחצה שנולדים בשנות החמישים ומתבגרים עם המאה העשרים, החברה הצרכנית והפורנוגרפיה. החלקיקים האלמנטריים הוא הרומן השני של מישל וולבק שהציב אותו כדמות הפרובוקטיבית והחשובה של הספרות הצרפתית העכשווית.

 

הממלכה האבודה

אחד ביולי 1998 חל ביום רביעי. היה זה אם כן הגיוני, גם אם בלתי שיגרתי, שדז'רזינסקי ערך את מסיבת הפרידה שלו ביום שלישי בערב. >>>

 

מישל וולבק ו"החלקיקים האלמנטריים" - מסה על היצירה ועל הקשריה האינטלקטואליים

"'החלקיקים האלמנטרים' היא ככל הנראה יצירת הפרוזה החשובה בדורנו ומחברו הוא כפי הנראה הסופר החשוב בדורנו. הרומן, שראה אור בצרפת ב – 1998, נמכר במאות אלפי עותקים והפך את מחברו, מישל וולבק, יליד 1958, לאחת הדמויות המסעירות והשנויות במחלוקת בצרפת ומחוצה לה.
זו יצירת הפרוזה החשובה בדורנו על אף קיומן בדור האחרון של יצירות פרוזה מעודנות ומתוחכמות ממנה, על אף היותה של היצירה הספרותית הזו אנטי-אמנותית מבחינות רבות, ועל אף שהיא מכילה קטעים פורנוגרפיים ללא כחל ושרק שיקשו על שוחרי ספרות טובה רבים את צליחתה."
אריק גלסנר על ספרו של מישל וולבק "החלקיקים האלמנטריים", מבקר חופשי, אתר רשימות.
(זהו נוסח מורחב של מאמר שמופיע בגיליון החדש של מגזין "ארץ אחרת", גיליון מס' 54: "גופניות: בין משטור לחופש") >>>

www.houellebecq.info

האתר של וולבק (רב לשוני) >>>

אין תנאים לרגש

אירי ריקין על החלקיקים האלמנטריים, מעריב >>>

החלקיקים האלמנטריים - בקרוב הסרט

סרטו של הבמאי אוסקר רוהלר על פי הרומן של מישל וולבק "החלקיקים האלמנטריים" יוצא אל האקרנים ב- 30 באוגוסט 2006.
הסרט, בהפקה גרמנית ובכיכובם של שני שחקנים גרמנים, מוריץ בליבטרו וכריסטיאן אולמן, נבחר לסלקציה הרשמית של פסטיבל ברלין. >>>

מישל וולבק, כרונולוגיה

"כשהייתי תינוק , אמי לא חיבקה אותי מספיק, לא ליטפה אותי מספיק. זה מסביר את הכול... עד יום מותי אשאר תמיד ילד קטן ונטוש, מיילל מפחד ומקור, רעב ללטיפות." (מישל וולבק, למות, 2005). >>>

זוכה פרס Impac היוקרתי: מישל וולבק

"הפרס האירי שעומד על 100 אלף יורו ניתן לוולבק עבור ספרו 'החלקיקים האלמנטריים'."
מרב יודלוביץ', YNET >>>

הספרות והלם ההווה; הספרות והסקס

"מישל וולבק, יליד 1958, שבסדרת ספריו החל משנות ה-90, ניסה למפות את הסקס בחברה המערבית, הוא דוגמה יחידאית, כאמור, אבל גם כזו שלא הובנה כראוי. וולבק אינו טוען את הטענה הבנאלית, הנאמרת באנחה ובנוסטלגיה, כנות או כוזבות, 'אח!, אנשים היום מתעניינים רק בגוף ובכסף'. הטענות שלו מורכבות בהרבה, ובניגוד לנימתן הקודרת יש בהן רמז מהוסס לגאולה." אריק גלסנר על ספרות, מיניות והלם ההווה. מעריב, ספרות וספרים ובבלוג 'מבקר חופשי', רשימות. >>>

הבוקר שאחרי

"בכתיבה צלולה ונוקבת ובעלילה חסרת רחמים מציג מישל וולבק את צדדיה האפלים ביותר של המתירנות המינית. גיבורי ספרו הם מי שהפסידו מהמהפכה: הילדים המוזנחים של גרושים; המכוערים, השמנים וחסרי הביטחון שהמהפכה רק העצימה את עלבונם ואת תסכולם; רווקות מבוגרות הכמהות למשפחה ולילד; ואפילו היפות והיפים, שאף שלכאורה הרוויחו מהמתירנות, הרי שההיחשפות המוקדמת למין הקהתה את רגשותיהם והפכה אותם ליצורים מתגוננים ומנוכרים. המפתיע הוא שקול הנכאים הזה, היוצא בכאב ובזעם מתוך הליברליזם כנגד האָשׁיות שלו עצמו, ושמצא לו תהודה גדולה כל-כך, בוקע דווקא מצרפת - ארץ המסמלת בעיני רבים את השחרור המיני המתקדם. הצלחתו הגדולה של 'החלקיקים האלמנטריים' מעידה על כך שלמרות, ואולי בגלל, הבוטות הגדולה המאפיינת קטעים ממנו ('החלקיקים האלמנטריים' כולל תיאורים ארוכים ומדכאים של החיים בקומונות נודיסטיות, ושל אורגיות), הוא נגע בעצבים חשופים של החוגים המתירניים באירופה."
ניל מנוסי על ספרו של מישל וולבק "החלקיקים האלמנטריים", ארץ אחרת, גליון 4, 2001 >>>

הבוקר שאחרי

"גיבורי וולבק הם מי שהפסידו מהמהפכה: הילדים המוזנחים של הגרושים; המכוערים, השמנים וחסרי הביטחון שהמהפכה רק העצימה את עלבונם ואת תסכולם; רווקות מבוגרות הכמהות למשפחה ולילד; ואפילו היפים והיפות, שאף שלכאורה הרוויחו מהמתירנות, הרי שההיחשפות המוקדמת למין הקהתה את רגשותיהם."
ניל מנוסי על ספרו של מישל וולבק "החלקיקים האלמנטריים", מגזין ארץ אחרת >>>

 

ז'אן דוטור ראש של כלב

אדמונד דה-שאיו הוא ילד מקסים, אך לרוע מזלו נולד עם ראש של כלב ספאנייל. המשא הכבד הזה מענה את נפש האדם שלו ומקשה עליו להשתלב בחברה. שבע תלאות הוא מתבצר בבדידותו עד לרגע שהוא פוגש באהבתה של בת 25. >>>

ניקולא פארג הייתי מאחוריך

"בגיל שלושים חטפתי את החיים בפרצוף. רק אז הפסקתי להתייחס לעצמי כמלך העולם והפכתי לאדם בוגר כמו כולם, שעושה כמיטב יכולתו עם מה שהוא. חיכיתי לגיל שלושים כדי להפסיק לתהות מה זה בדיוק סבל ודאגה, חיכיתי לגיל שלושים כדי להתחיל לחפש, כמו כולם, אחר האושר. >>>

ז'ורז' פרק הסיפור על האיש שצייר אקוורלים והורה לעשות מהם פאזלים

"נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר >>>

ואלר נובארינה "אני כותב דרך האזניים, לשחקנים שהם משאבות אוויר"

אני כותב דרך האוזניים. לשחקנים שהם משאבות אוויר.
הנקודות, בכתבי-יד ערביים עתיקים, מסומנות על-ידי טעמי נשימה. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית