בית

בבל , , 31/3/2017

                           

 

ז'ורז' פרק איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?
פרק בעת שרותו הצבאי

פרק בעת שירותו הצבאי

 

© בבל, 2001
דאנאקוד: 462-85
שם מקורי: Quel petit velo a guidon chrome au fond de la cour
מס' עמודים: 67
מחיר קטלוגי: 59
תרגום: חגית בת-עדה
עיצוב עטיפה: גילה קפלן

 

החיים הוראות שימוש

בחודשי חייו האחרונים הגה הצייר סרז' ולן את הרעיון ליצור תמונה אחת שתכנס את כל ניסיונו: יהיה בה כל מה שאי פעם נרשם בזיכרונו, כל התחושות שחלפו בו, כל החלומות שלו, התשוקות שלו, כל המרכיבים הזעירים שסכומם היה חייו. >>>

איש ישן

אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?" וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן", הרומן השלישי שלו, מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל >>>

חלל וכו' : מבחר מרחבים

"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו". >>>

הדברים

סילבי וז'רום הם צעירים בני המעמד הזעיר- בורגני. הם חדורים תשוקה בלתי נלאית לרכוש לעצמם שורשים, זהות ואושר באמצעות קנייה וצבירה של חפצים. מבעד למשאלותיהם הבלתי אפשריות, מצטייר דיוקנה של חברת-צריכה נרקסיסטית, שבה הפרט יכול לאהוב רק את השתקפות עצמו. >>>

 

הערות על מה שאני מחפש

"בעיני, אני דומה יותר לאיכר שמעבד חלקות שונות; באחת הוא מגדל סלק, באחרת אספסת, בשלישית תירס, וכו'." >>>

הפרק ה-נא: ולן (חדרי משרתות, 9)

"הוא יצייר את עצמו מצייר את עצמו"...
הפרק ה-נא הוא הפרק האמצעי של הרומן "החיים הוראות שימוש".
במרכזו של פרק זה, המתאר את תכניותיו של ולן, ממוקם טקסט בן 179 פסוקים המחולקים ל-3 בתים. >>>

העין תחליק, ראשית כל, על פני השטיח האפור של מסדרון ארוך, גבוה וצר.

הפתיחה של "הדברים" בתרגומו של דן דאור >>>

הסיפור על הגברת והשעועית שלה

"מסיבות שלא הובהרו כל צורכן, אך הקשורות קרוב לוודאי בהעדרויותיו הממושכות של בעלה, לא יכלה מדאם אלטמון לנסוע בשעה שנקבעה תחילה ונאלצה להישאר בביתה יממה נוספת. >>>

הסיפור על השופט ואשתו שהפכו לפורצים

"לא מתוך תאוות בצע גנבו הדנגלרים, אלא דווקא, כבכל אותם מקרים המתוארים בשפעת פרטים בספרות הפסיכופתולוגית, משום שהסכנות שהיה עליהם להתמודד איתן עוררו אצלם התעלות והתרגשות בעלות אופי מיני ממש, ובעוצמה יוצאת דופן. >>>

הסיפור על האיש שצייר אקוורלים והורה לעשות מהם פאזלים

"נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר >>>

איש ישן (ההתחלה)

"תחילה זו רק מין לאות, עייפות, כאילו שמת לב פתאום שזה זמן רב, זה כמה שעות, אתה אחוז אי-נוחות זדונית, משתקת, בקושי מכאיבה ועם זאת בלתי נסבלת, התחושה המבחילה והחונקת שאתה נטול שרירים ועצמות, שאתה שק מלט המצוי בין שקי מלט. >>>

חלל וכו' : מבחר מרחבים : הקדמה

לחיות, פירושו לעבור ממרחב אחד למשנהו, תוך השתדלות מרבית שלא להתנגש. >>>

על הקושי לדמיין את העיר האידיאלית

לא הייתי רוצה לחיות באמריקה אבל לפעמים כן... >>>

גישות למה ?

ז'ורז' פרק מתוך "האינפרא רגיל" 1989 הוצאת Seuil מצרפתית - לנה שילוני. >>>

חמישים דברים שהייתי רוצה לעשות לפני מותי

רשימה שנוצרה עבור תוכנית רדיו בהשתתפות פרק. היא קיימת בשתי גירסאות: כתמליל ההקלטה ובגרסה כתובה שנערכה על ידו, והיא מופיעה כאן. פחות משנה לאחר השידור חלה פרק בסרטן ריאות, שהכריע אותו תוך חודשים ספורים. >>>

סיפורים מאליס איילנד

אליס איילנד הוא בשבילי המקום בה"א הידיעה של הגלות, כלומר המקום של העדר המקום, של הלא מקום, של השום-מקום. >>>

הערות קצרות על אמנות ואופן סידור הספרים

הבעיה של הספריות היא בעיה כפולה: בעיה של חלל בתחילה ואחר כך בעיה של סדר. ז'ורז' פרק על אמנות סידור הספרייה. >>>

נעלם

תרגום לעברית של פתיחת הרומן "נעלם" DISPARITION. "רומן בלשי המתרחש בעולם שבו אינה קיימת E, האות הצרפתית הנפוצה ביותר. >>>

איש ישן

מתוך "איש ישן" הוצאת "דנואל", 1966. מצרפתית - אביבה ברק >>>

 

התנ"ך של הסרבנות האפורה: ספרו השני של פרק הוא אפופיאה המתארת את עלילותיה הטריוויאליות של חבורת צעירים פריזאית המנסה לסייע לאנטי-גיבור שהמספר לא מצליח בשום אופן להיזכר בשמו, להתחמק מהשרות הצבאי במלחמת אלג'יריה.
אולם, מלחמה אחת עשוייה לפעמים להסתיר מלחמות אחרות: אותו חייל צעיר, קאראבין, קאראמזוב, קאראטוסטרה או קאראמישהו, מעלה על הדעת חייל צעיר אחר, אחד איצק יודקו פרץ, פרכ, פרש או פרק - מהגר יהודי מפולין שקיפח את חייו במדי הצבא הצרפתי המובס במלחמת העולם השנייה, כשהוא משאיר אחריו אלמנה צעירה (ששנתיים אחר-כך תקפח את חייה גם היא, במשרפות של אושוויץ) ויתום בן ארבע שעתיד להיות אחד מסופריה הגדולים של צרפת במאה העשרים.





"מן הראוי הוא, שמשורר שאינו חרד מאוויר הפסגות הדליל יעז מדי פעם להתעלות מעל לשכיח, על מנת לרומם, בנימה אפית, את ההווה שלנו. בל נטעה: צעירים אמיצים אלו, שבשיאה של המלחמה ניסו הכל (לשווא, למרבה הצער) כדי למנוע את הגיהינום האלג'ירי מחייל צעיר ששיווע לרחמים, הם-הם יורשיהם האמיתיים של אייאקס ואכילס, של הרקולס וטלמכוס, של הארגונאוטים, של שלושת המוסקטרים ואפילו של רב החובל נמו, סנט-אקזופרי, טייאר דה שארדן...
באשר לקוראים שסגולותיה של האפופיאה הזאת משאירות אותם אדישים, אלה ימצאו בספר קטן זה די הסחות דעת והערות אגב כדי ללקט בהם עונג, ובמיוחד מתכון של אורז בזיתים שעשוי לספק אף את המחמירים שבהם."
ז'ורז' פרק

 

היה אחד, קראו לו...

היה אחד. קראו לו קאראמאנליס, או משהו כזה: קאראמה? קאראמי? קאראכמה? טוב, בקיצור, קאראמשהו. בכל מקרה, שם לא כל-כך שכיח, שם שאומר לכם משהו, שלא שוכחים בקלות. >>>

שיר יציאה למלחמה

"היה זה בלילה שליו ורב אור
בין עצים משחירים בקרחת יער
ניצבו ארבעים קרונות לפי התור
מלאים בחורים ורובי-סער"

שיר פרידה מקאראמהשמו, גיבור הרומן "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?". >>>

 

בפרדס הפרדוקסים

נאום הנובל של חתן הפרס לשנת 2008, ז'ן מרי לה קלזיו, המוקדש בין השאר לספרו של ז'ורז' פרק "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר" [אנגלית] >>>

טירופו של המלך ז'ורז'

"...כדי לתת לכם רעיון כללי על איך כתוב הספר הזה, נסו לקחת ספר טלפונים, תשבץ, עותק של 'מלכוד 22' ואת הקובץ המלא של פקודות מטכ"ל, לגזור אותם לגזרים ולנסות ולהדביק בחזרה. מה שתקבלו יהיה הדבר הקרוב ביותר לאופן המצחיק והגאוני שבו פרק מתאר את קסרטיני המחנה הצה"ליים בעליל (בעזרת תרגומה המעודכן של חגית בת-עדה)...זעקה קטנה, חכמה ומצחיקה, נגד הכורח ששולח גברים צעירים ללכת להילחם בגברים צעירים אחרים שהם אפילו לא מכירים..."
נעה מנהיים על ספרו של ז'ורז' פרק "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?", עיתון תל אביב. >>>

"דמיינו לעצמכם שיכולתם לשחרר את בלמי המוח"

"...יצירה חד-פעמית, מבריקה, גאונית, מצחיקה מאוד, מוטרפת, מלוטשת, מאלתרת, ניצחון הרוח...חוויית קריאה מפעימה, משחררת, מרגשת, ממלאת מרץ, נסיעה ברכבת הרים ספרותית. קחו נשימה עמוקה, התחילו לקרוא, והחיוך לא ימוש מפניכם. ענק, מפיק דמעות, ומחייב קריאות חוזרות ונשנות. לא בשביל המחקר, בשביל התענוג."
ארז אשרוב, כליום >>>

ככה עושים ברדק

"מעולם לא ניתן טייטל כה ארוך ומעולה לספר כה קצר ומצוין..."
רענן שקד על "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?", YNET >>>

המלחמה זה פויה והשלום זה אחלה

"...המלים המומצאות, שבירת המבנה הלינארי של הנראטיב ­ כל אלה תופסים את מרבית החלל הסיפורי, ובאים מבחינה כמותית על חשבון העלילה כשלעצמה, ועוד יותר מכך ­ על חשבון המחאה האנטי­צבאית הגלויה.אך לא רק שאין בכך כדי לטשטש את הביקורת הקטלנית שמעביר פרק, אלא שההיפך הוא הנכון. השימוש התכוף באמצעים אלה הוא המאפשר לרגעים הבודדים של המחאה הגלויה להיות כה מצמררים."
אמנון יובל על ספרו של ז'ורז' פרק "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?", NRG >>>

ישראלי אמיתי לא משתמט מהאמת

סרטון ב- youtube >>>

זה לֹא (צלחת ריקה)

"אפשר גם כי אנרי פולאק נאלץ לעמוד כמפקד-שאינו-קצין-ללא-רבב במסדר המזכיר את שמות הנופלים באלג'יר. עם חצוצרן מריע, עם דגל מורד לחצי התורן, עם עמידת דום ונוח והכתפת נשקים, ולהאזין למי שקורא בשמו של ק' במסדר הנופלים. ואחר כך בלילה, אחר הנסיעה על הטוסטוס המחרחר שלו, שוב לא זכר איך קראו לו לנופל (קרטופלה? קינג-קונג? קגאמושה? קאלווינו?), ובכל מקרה, לא היה לו לב לספר לחבריו בבאר."
שועי רז על ספרו של ז'ורז' פרק "איזה טוסטוס עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?", בלוג פרא אדם חושב >>>

 

לב ניקולאייביץ' טולסטוי סבסטופול

טולסטוי כתב את רשמיו ממלחמת קרים, במהלכה היה בין הנצורים בעיר וחווה את אחת החוויות הקשות בחייו.
סבסטופול, שהקדים את "מלחמה ושלום", חושף את המלחמה כמות שהיא, נוראה, חסרת תכלית ועיוורת. >>>

ריצ'רד בירד דמאסקוס

האם יש רגע אחד בחיים שאחריו דבר כבר לא יהיה כפי שהיה? ספנסר והייזל מתעוררים בוקר אחד אחרי ליל אהבים, 12 שנה אחרי שנפגשו פעם אחת בחופשה. ביום גורלי זה הם מנסים לראות אם אכן נועדו זה לזו אחרי שנים שבהן רק דיברו בטלפון. >>>

פרנץ פאנון על האלימות

"האלימות שמשלה בהשלטת סדרי העולם הקולוניאלי, שהניעה ללא לאות את הריסתן של צורות חברתיות ילידיות, שהחריבה ללא סייג את נקודות הציון של הכלכלה, את החזות, את הלבוש, אלימות זו תהפוך לתביעתו ולחלקו של המיושב כאשר, בבואו להניע את גלגלי ההיסטוריה, יפרוץ ההמון >>>

מתן קמינר היסטוריה עממית כאן ועכשיו – ראיון עם הווארד זין

ראיון מיוחד עם הווארד זין עם צאת המהדורה העברית של "היסטוריה עממית של ארצות הברית". הראיון נערך באמצעות דואר אלקטרוני בספטמבר ואוקטובר 2006. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית