 |
|
בבל , , 24/5/2012 |
|
| ||
|
|
|
|
פרק ראשון
מתוך דניאל דור עיתונות תחת השפעה ביום שישי, 13 באוקטובר 2000, שבועיים לאחר שפרצו מהומות הדמים שנודעו אחר כך בשם "אינתיפאדת אל-אקצא", פירסם עיתון "תל-אביב", המקומון התל-אביבי של "ידיעות אחרונות", סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב תושביה היהודים והערבים של יפו. הסקר ניסה לבדוק מה עבר על תושביה של העיר שבימים כתיקונם מסמלת, על פני השטח, את הסיכוי לדו-קיום של ממש בין יהודים לערבים - ובשבועיים האלה, ובמיוחד בשבוע השני של האינתיפאדה, צפו ועלו אל רחובותיה וסמטאותיה כל הרגשות האלימים והמודחקים של השנאה והחשדנות והיאוש והגזענות.הסוקרים של גיאוקרטוגרפיה שאלו את התושבים עשר שאלות שונות, והתשובות, כדרכן, הוצגו בגוף הכתבה במתכונת סטטיסטית. כמה מן השאלות העלו תשובות מעניינות, מטרידות. כך, למשל, אמרו 34 אחוז מהיהודים כי בעקבות האירועים האחרונים הם מרגישים רגשות שליליים יותר כלפי הערבים - שנאה או פחד או אכזבה. כ30- אחוז מהיהודים אמרו כי אם תימשך האלימות עוד זמן רב, יתמכו בנקיטת צעדים קיצוניים: הטלת סגר על התושבים הערבים, שלילת אזרחותם, או גירושם לשטחי הרשות הפלשתינית. 40 אחוז מהיהודים חשבו שבמקרה של מלחמה בין ישראל למדינות ערב, ערביי יפו יתקפו את יהודי העיר. יותר מ60- אחוז מתושבי יפו הערבים, וכ55- אחוז מהיהודים אמרו לסוקרים כי הם חוששים לחייהם בעקבות האירועים; אבל 83 אחוז מתושביה הערבים של יפו, ו55- אחוז מהתושבים היהודים, גם אמרו כי הם משוכנעים ש"הדו-קיום יחזור". עד כאן, כמה מתוצאות הסקר. עורכי "תל-אביב" בחרו להקדיש לסקר את עמוד השער. העמוד הזה הוא חלון הראווה של העיתון - לא כל חומר עיתונאי מוצא את דרכו לשם. הם בחרו נתון אחד והקדישו לו את כותרת השער, ופָרשו את הכותרת, באותיות ענק לבנות, מעל תמונה קודרת, מצולמת באדום עז על רקע שחור: בתמונה עומדים עשרות רבות של תושבים באחד הרחובות, ולפניהם, על הכביש, שתי מכוניות פרטיות, חבוטות, שההמון הזועם הפליא בהן את מכותיו והפך אותן על גבן. לצד המכוניות עומד רכב של מכבי האש, באורות דולקים. מהי הכותרת? הנה: בשעת מלחמה - ערביי יפו יתקפו את תל-אביב קשה להאמין? אולי. אבל זו הכותרת, והיא קובעת עובדה פשוטה, נחרצת, חד-משמעית: בשעת מלחמה, ערביי יפו ייצאו להתקפה על העיר תל-אביב. פשוט כך. קשה לחשוב על תחזית קטסטרופלית מזו. איך קשורה הכותרת האפוקליפטית הזאת לסקר שדיברנו בו לפני כן? כותרת הגג, באותיות קטנות, אדומות, מעל הכותרת, "מסבירה": על פי סקר גיאוקרטוגרפיה, 40 % מיהודי יפו משוכנעים: הנה, כך קשורה הכותרת לסקר: הכותרת אינה מדווחת על מצב עניינים עובדתי - כפי שאפשר להבין מן הניסוח שלה, מהמיקום שלה בעמוד, מהעדר המרכאות - אלא על עמדה שהביעו נשאלים בסקר; והיא אינה מדווחת על עמדתם של כל הנשאלים - אלא של הנשאלים היהודים בלבד; והיא אינה מדווחת על עמדתם של כלל הנשאלים היהודים - אלא על עמדת המיעוט של הנשאלים היהודים; והיא אפילו אינה מדווחת על עמדתם של אלה כפי שהביעו אותה בסקר - 40 אחוז מהנשאלים היהודים אמרו כי לדעתם, בשעת מלחמה, תושבי יפו הערבים יתקפו את תושבי העיר היהודים - אלא מדווחת כי ערביי יפו יתקפו את תל-אביב. כלומר: הכותרת מדברת על יציאה מאורגנת של ערביי יפו להתקפה על העיר תל-אביב - אפשר להניח שאפילו אותם 40 אחוז מהנשאלים היהודים שמצוטטים כאן היו מבטלים את האפשרות הזאת על הסף. ודרך אגב: כפי שהתברר ממכתב קוראים זועם שנשלח למערכת "תל-אביב" שבוע לאחר הפירסום, גם התמונה שפרושה על-פני עמוד השער הזה מטעה: ההמונים המתפרעים שבתמונה הם דווקא יהודים. הנה, כך הפך הסקר התמים הזה, שביקש לאפיין את עמדותיהם ורגשותיהם של תושבי יפו, ערבים ויהודים, לכתב הסתה מתלהם נגד ערביי יפו, כתב הרשעה שמגדיר אותם, אחת ולתמיד, ללא משפט, כגיס חמישי בלבה של תל-אביב. ייתכן שהיו בין קוראי "תל-אביב" באותו סוף שבוע כמה שעברו ביסודיות על תוצאות הסקר, וקלטו את השימוש המניפולטיבי, השקרי, שעשו העורכים בתוצאותיו. אבל סביר מאוד להניח שהרוב המוחלט של הקוראים לא עשה את עבודת המחקר הזאת. אפשר להניח שרובם אפילו לא קראו את הכתבה עד תומה - רשימת הנתונים הסטטיסטיים שמופיעה בה ארוכה ומייגעת - אבל סביר להניח שרוב הקוראים "עברו" על העיתון, קראו את כותרת עמוד השער, הביטו בתמונה - והרימו גבות בתדהמה ועלבון: אם ערביי יפו מתכוונים לתקוף כך את תל-אביב, כנראה שבאמת אין כל סיכוי לשלום. |
|
דו"ח על הבנאליות של העוני. ברברה ארנרייך רצתה ללמוד על בשרה את משמעות החלום האמריקאי מנקודת מבטם של אנשים עובדים אשר המשתכרים פחות משישה דולר לשעה. אתנוגרפיה חברתית ריאליסטית שהיתה לרב מכר ענק בארצות הברית ובאירופה. >>> דוד אבידן הפסיכיאטור האלקטרוני שלי "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי - שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב" מאת דוד אבידן (1995-1934) ראה אור לראשונה ב- 1974 בהוצאת א. לוין-אפשטיין - מודן. >>> יהושע סימון ועזמי בשארה מחסום, כתיבה "...דרך סיפורים קצרים, פרגמנטים, סצינות ורעיונות, בשארה מתעכב בספרו על המצב האנושי במציאות המחסומים. עובדים, חולים, טרנזיטים, חיילים, חביות, בטוֹנדוֹת, רוכלים, ילדים, שקיות ניילון, שעמום, השפלה-דמוּמה, זעם כבוש... >>> על תפקיד האינטלקטואלים של "השמאל הציוני" בהוצאת הרישיון להרוג ולפצוע המוני מפגינים >>>
|
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
