בית

בבל , , 27/6/2016

                           

 

גי דבור חברת הראווה
society-of-the-spectcle.jpg

 

© Gallimard nrf 1992 Buchet-Chastel 1967
© בבל, 2002
דאנאקוד: 462-99
שם מקורי: la societe du spectacle
מס' עמודים: 160
מחיר קטלוגי: 68
תרגום מצרפתית: דפנה רז
עורך: שרון רוטברד
עיצוב והפקה: מיכאל גורדון

 

הגדרות סיטואציוניסטיות

סיטואציה, סחף, היסט, פסיכוגיאוגרפיה, תרבות.
הגדרות קצרות של מונחי התנועה הסיטואציוניסטית.
מתוך גליון מס' 1 של Internationale situationniste. >>>

תיאוריית הסחף

"בין השיטות הסיטואציוניסטיות, הסחף הוא טכניקה של מעבר מואץ דרך סביבות מגוונות. מושג הסחף קשור באופן הדוק להכרה בתוצאים בעלי אופי פסיכוגיאוגרפי, ובהפגנת התנהגות משחקית-קונסטרוקטיבית, מה שמנוגד למושגים הקלאסיים של המסע ושל הטיול. >>>

תכנית לשיפורים רציונליים של פאריז

לחבר מפסקים לפנסי הרחוב, לבטל את בתי הקברות, להחליף את שמות הרחובות. פרוטוקול מישיבה של התנועה הלטריסטית מספטמבר 1955. >>>

 

"כאשר הצורך נחלם בחברה, החלום הופך לצורך.
הראווה היא חלום הבלהות של החברה המודרנית הכבולה, שאינו מבטא בסופו של דבר, אלא את תשוקתה לישון. הראווה היא שומר הסף של השינה."

הראווה היא התוצאה והפרוייקט של תנאי הייצור המודרניים. היא מחוללת זיוף, ניכור, שיעבוד והפרדה. היא השקר שמשקר לעצמו. היא תפישת עולם שהוחפצה. היא ההפרדה הכוללת. היא אינה מכלול של דימויים אלא יחס חברתי בין אנשים המתווך באמצעות דימויים.

"חברת הראווה", הספר-מניפסט של גי דבור, ראה אור לראשונה ב- 1967 והפך לספר יסוד של כל תנועות השמאל החדש ממאי 68 ועד היום.

 

ההפרדה הכוללת

"הראווה אינה מכלול של דימויים, אלא יחס חברתי בין אנשים בתיווכם של דימויים."
כמה תזות ראשונות. >>>

ארגון הטריטוריה

"אם יש להבין את כל הכוחות הטכניים של הכלכלה הקפיטליסטית כמחוללי הפרדות, במקרה של האורבניזם יש לנו עסק עם ציוד התשתית שלהם, עם הטיפול בקרקע לשם התאמתה להתפרשׂותם, עם הטכניקה של ההפרדה עצמה. >>>

 

הרומן השחור וגי דבור

הפסטיבל הבינלאומי לרומן הבלשי שנערך זו השנה התשיעית בעיר פרונטיניאן שבצרפת, יקדיש השנה את התימה העיקרית שלו ל"חברת הראווה", הספר והתזה של גי דבור והתנועה הסיטואציוניסטית. >>>

חברת הראווה, הסרט

גירסה מקוונת ומלאה עם תרגום לאנגלית של סרטו של גי דבור "חברת הראווה" (צרפת, 1973). הסרט, באורך מלא, כולל קטעי סרטים "מוסטים" של סרטי פרסומת ויומנים קולנועיים, סרטי קולנוע של במאים אמריקאים כסם ווד, אורסון וולס, ג'ון פורד, ניקולס ריי, ג'וזף פון סטרנברג ואחרים, וכן "קטעי קולנוע שונים משל במאים 'ביורוקרטיים' מארצות המכונות 'סוציאליסטיות'".
הסרט מלווה בקריינות של קטעים מספרו של דבור "חברת הראווה". >>>

קוראים בלבד

"הדברים" בשדרות רוטשילד, "חברת הראווה" בשדרות בן ציון - מקומות מצוינים בתל אביב לקרוא בהם את הספרים שקניתם בשבוע הספר.
ליאת לוי, ידיעות תל אביב >>>

חיילות וחיות אחרות

"ההקבלה שנעשית בספרה של ל. ענת 'חיילת אחת' (הוצאת בבל) בין שירות הנשים בצה"ל לבין היחס לחיות המשק, למרות שהיא מוצנעת ורק מרומזת, אינה קלה לעיכול. גיבורת הספר, אפרת שקד, נכנסה בבוקר אחד של יולי שנת 1988 לבסיס קליטה ומיון תל השומר במטרה להפוך לקצינה ולתרום למולדת אבל מצאה את עצמה מתגלגלת ממחנה הזוי למחנה תמוה, מתפקיד אידיוטי לתפקיד מיותר. הספר מתאר את האנטומיה של אפליית נשים בצה"ל לצד הדרך שעושה הגיבורה מצמחונות לטבעונות דרך הפסקת אכילת ביצים ובהמשך הימנעות מחלב ומוצריו. את שתי האוכלוסיות המקופחות (חיילות וחיות המשק) מתארת המחברת לפרטי פרטים דרך עיניה השלומיאליות־ביקורתיות של הגיבורה ויוצרת רומן חריף בסגנון "החייל האמיץ שוויק" על הממסד בכלל ועל העדריוּת בפרט. הספר ראה אור בשנת 2011 אבל לא היתה אליו התייחסות מלבד ביקורת אחת קטלנית במיוחד. אצלי הוא שקע בתחתית הערימה עד שלפני כחודש התחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק לצחוק ולקרוא, לצחוק ולקרוא. החיילת אפרת, כמו החייל האמיץ שוויק, משתדלת לא להגיד לא, מתאמצת לא להתחמק, עושה כמיטב יכולתה כדי לשרוד ואפילו לרַצות את מעניה ולהצטיין. הנשק היחיד שלה הוא נקודת מבט שונה. היא מוכנה תמיד להגדיר את עצמה כבעייתית, כבלתי כשירה, כצרה צרורה, אבל לקוראים, לפחות לאלה שמוכנים ללכת אתה, היא מתגלה כשורדת מצטיינת. ברובד הרציני שלו בוחן הספר הזה את הסכנה שיש באידיאולוגיה של אטימות, פטרונות, התנשאות וקיפוח של האחרים, בעלי חיים או בני אדם שאינם חברים שווי זכויות. למי שמוכנים להתמודד עם תכנים קשים לעיכול, מזמן ספרה של ל. ענת, למרות הנימה הדידקטית שלעתים מתגנבת אליו, חוויית קריאה מהנה, מבדרת, ובנוסף גם תובנות מעוררות מחשבה על הממשק בין השקפת עולם חתרנית בתחום מסוים לבין הכשירות להמשיך לציית בתחומים אחרים."

רחל טלשיר על ספרה של ל. ענת "חיילת אחת" ועל ספרים, אתרים ועוד המלצות טבעוניות שאפשר ללמוד מהן על אכילה בריאה לקראת החגים, גלריה הארץ >>>

 

ארנה קזין במרחק הליכה

הקניון ותעשיית השימוש החד פעמי הם שניים מיסודותיה של תרבות הצריכה. תמורת הנוחות הרבה שהם מעניקים לנו אנחנו משלמים מחיר גבוה, נסתר מהעין: תרבות הצריכה מגבירה ניכור, פוגעת בחירות, מצמצמת אופקים, מדלדלת את הרוח ומקלקלת את המוסר. >>>

פייר בורדייה על הטלוויזיה

הטלוויזיה משנה לא רק את האופן שבו אנו רואים את העולם, אלא גם את העולם עצמו. בורדייה, הסוציולוג הצרפתי, מפרק את המנגנונים הנסתרים של הצנזורה והצנזורה העצמית של הטלוויזיה ואת התחבולות שבאמצעותן היא מייצרת שיח ודימוי. >>>

דב חנין בחזרה מן המרוץ

בחברת ה"השתמש וזרוק" לא נותר עוד מקום לתיקון: לא תיקון של חפצים וגם לא תיקון של יחסים. אם זה התקלקל - פשוט זורקים. הרעיון הגדול הזה של התיקון, רעיון שיש לו משמעות כה גדולה הן בחשיבה הפסיכולוגית והן במסורת היהודית, הולך ושוקע במציאות חיינו. >>>

מונה חאטום כלי מטבח

כלי מטבח, רהיטים, תילי חשמל, נורות, מפסק דימר ממוחשב, מגבר, רמקולים, מידות משתנות. צילום אדוארד וודמן, באדיבות האמנית. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית