בית

בבל , , 23/10/2019

                           

 

אלפרידה ילינק המאהבות
lovers.jpg

כריכת המהדורה הראשונה של הספר / תמיר להב רדלמסר

 

© 1975,Rowohlt Verlag Gmbh, Reinbek bei
© בבל, 1996
דאנאקוד: 7-81013
שם מקורי: Die Liebhaberinnen
מס' עמודים: 179
מחיר קטלוגי: 50
תרגום: גיא בן-ארי
עיצוב עטיפה: נדב שלו

 

הפסנתרנית

האמא הזקנה של אריקה קוהוט רצתה בת פסנתרנית דגולה אבל קיבלה מורה לפסנתר. גם עכשיו, כשאריקה כבר בת 36 הן ישנות באותה המיטה. אריקה היא שפחה של אמה ושל המוסיקה, ובזמנה הפנוי היא משתעבדת לצרכנות של פורנו קשה. >>>

 

"מה שקורה כאן לשנינו, אומרת בריגיטה, חדש ומפחיד יותר מכל דבר אחר שקרה לנו עד כה, חדש ואפילו מפחיד יותר מהתאונה שארעה במפעל בשנה שעברה, שבמהלכה איבד מישהו יד: זוהי האהבה".

"המאהבות" ספרה הראשון של כלת פרס נובל לספרות 2004 אלפרידה ילינק, יצא לאור ב- 1975. השילוב הקטלני של פמיניזם מיזנטרופי, התפכחות מכאיבה מהנס הכלכלי ופארודיה על ז'נרים גרמניים מסורתיים הפך את הרומן לספר חובה בעיני דור שלם.

 

הקדמה והתחלה

מכירים אתם את חבל הארץ היפה הזה על עמקיו ועל גבעותיו?במרחקים מתווים הרים יפהפיים את גבולותיו. יש לו אופק, מה שאין לחבלי ארץ רבים אחרים. >>>

 

המלצה לקריאה: ג'וליה פרמנטו מתאהבת מחדש

"אמפתיה וחינחונים ספרותיים למינהן לא תמצאו ברומן 'המאהבות'. ילינק כותבת בשפה כלכלית ונוקבת כמו מחט מכונת התפירה, וכמוה היא ממשיכה לדקור בשיטתיות ובדייקנות."
ג'וליה פרמנטו על ספרה של אלפרידה ילינק "המאהבות", YNET >>>

מגדל של ספרים: לכבוד חגיגות ה-20 של בבל

אלונה קמחי על "אפשרות של אי", אילנה ברנשטיין על "המצב העברי", אסף שור על "דברים מוזרים קורים", אסף גברון על "אנחנו", לאה איני על "המאהבות", דרור בורשטיין על "עיר לבנה, עיר שחורה".
סופרים ממליצים על כותרים בלתי נשכחים מקטלוג בבל. >>>

 

נעמי קליין בלי לוגו

השלכותיה של הגלובליזציה התאגידית על כל תחומי חיינו, השקרים מאחורי ההבטחות הגדולות של עידן המידע, תנועת המחאה החדשה. >>>

גלעד אלבום אדון הסימפטום

סיפור פשוט: חייל משוחרר הולך לאוניברסיטה, לומד שפות, גומר תואר ראשון בבלשנות. אמא לוחצת להמשיך לתואר שני. הודו לא קוסמת לו, סמים הוא לא אוהב. יש לו חברה, יפה אבל נודניקית. מה עושים? הולכים לעבוד במרכז לבריאות הנפש, באמצע הדרך בין ירושלים לבית-שמש. >>>

גיא עד אגו מלגו

הבוקר התעוררתי עם צורך חזק מהרגיל למות. בקפיצה. זה בוקר נעים עם שמש רכה, שמים עם קונצנזוס, וארומה של פריחת הדרים. מצחיק. דווקא הבוקר. זה אפילו לא איזה יום אפור וגשום, שאומרים אחר כך, טוב, זה היה יום אפור וגשום. >>>

הרולד פינטר זה פה

"מַה הָיָה הַצְּלִיל הַזֶּה?
אֲנִי פּוֹנֶה לְאָחוֹר, אֶל הַחֶדֶר הַנִּרְעָד."
תירגם מאנגלית: תומר ליכטש >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית