קישורים

דמות מראה

"מויא, בלי לדעת זאת, יצר דמות ישראלית בעליל. גיבורו בלתי קורקטי ובוטה במידה שנתפשת בעיניו כהתנהגות כנה ומעשית; עקרונות מתייפייפים (צמחונות, למשל) מעצבנים אותו, והוא להוט לקרוע מפניהם של הצבועים והמתחסדים את מסיכותיהם, כלומר הוא להוט להיות צודק; ומה שהכי מטריף אותו, זה לצאת פראייר. ועדיין, הגיבור אינו הופך לפארודיה משום שמויא מקפיד לא להגחיכו או להקצין בפשטנות את תכונותיו.

זו הסיבה לכך שהמעבר של הגיבור בין קהות רגשית לבין החלחלה שהוא חש בעת קריאת הדוח נראה אמין כל כך. זו הסיבה לכך שהניגוד בין תחושת החמלה כלפי הקורבנות שעליהם הוא קורא, לבין הימנעותו ממגע עם ניצולה העובדת אתו (תוך שהוא מנציח את הסטטוס שלה כקורבן ללא פנים) נראה אנושי וטבעי כל כך. וכך גם מעוררת הזדהות דאגתו מפני אלימות השלטון בעוד שהוא בעיקר נותר עסוק בטרדות היום-יום שלו. וכאן הישגו העיקרי של הרומן הזה, שאינו מנסה להוכיח את הקוראים או לזעזעם, אלא מצליח, ביתר אפקטיביות, לחדור מתחת לעורם. כן, אפשר בקלות להזדהות עם גיבור "איוולת", אך האירוניה הדקה שמויא שותל במראה שהוא מציב מול הקוראים הופכת אותה, לטורדת מנוחה, יותר ויותר."
בר חיון על ספרו של הורסיו קסטיינוס מויא "איוולת", הארץ מוסף ספרים >>>