בית

בבל , , 27/7/2017

                           

 

אלן גינזברג קטע מעדותו של אלן גינזברג במשפט על "ארוחה עירומה"

מתוך וויליאם. ס בורוז ארוחה עירומה

ביולי 1966 קבע בית המשפט הגבוה של מסצ'וסטס שהספר "ארוחה עירומה" מאת וויליאם ס. בורוז אינו מגונה. בכך הוא שינה החלטה של בית המשפט המחוזי של בוסטון, והסיר את האיום של חרם ארצי על הספר. בין העדים במשפט היה המשורר אלן גינזברג, להלן קטע קצר מעדותו.

דה גרציה: מר גינזברג, ישנם התייחסויות בספר לדמות, "הפקיד המחוזי"?

אלן גינזברג: כן.

בית המשפט: עמודים 144 עד 165?

גינזברג: הפקיד המחוזי מתחיל בעמוד 169. יש לנו כאן, הייתי אומר, דוגמא לאחד ה"ממסמסים". זהו תיאור מושלם; אבל במונחים מאוד ארציים ומאוד עיתונאיים, במונחים של סוגי אנשים שקראנו עליהם בעיתון - אנטי-כושים, אנטי-הצפון, אנטי-שמים, הבירוקרט הדרומי, הלבן והגזען. התיאור ממוקם כאן אולי כדוגמא עדכנית למה שבורוז היא מכנה "ממסמס". לדעתי זהו למעשה אחד הקטעים הכי מצחיקים ומבריקים בספר, בגלל שהוא נכתב, חייבים לזכור, לפני שהאנשים האלה הפכו להיות כל כך בולטים בעיתונים; וזה נכתב בסגנון פרוזאי מאוד יפה, במובן שסוג הוולגריות והסלנג מובע באופן מאוד מדוייק על ידי הסופר.

בית המשפט: במיוחד בהקשר של "בית המרקחת".

גינזברג: טוב, הקטע ממשיך, לדעתי, מעמוד 169 עד עמוד 177. זה מונולוג ארוך מפי שריף דרומי או "פקיד מחוזי", בעמוד 177, בסוף, יש קטע כזה: "הפקיד המחוזי הביט בתעודה בחשד: 'אתה לא נראה לי טהור אמיתי וזולל חנזירים מדופלם... מה דעתך על יהודונים?'
'כולנו יודעים מה היהודים רוצים, אדון אנקר... להביא אותה לנערות נוצריות על השחת...יבוא יום ונחתוך את מה שנשאר להם...' "

בית המשפט: באיזה עמוד אתה עכשיו?

גינזברג: עמוד 177. זה מאוד מצחיק למעשה.

בית המשפט: ובכן, הרשה לי לשאול אותך: האם המשפט הזה מעליב אותך, מעליב אותך במיוחד?

גינזברג: אני יהודי; ואני אמור להיעלב. מה שבורוז עושה, הוא עושה פרודיה על המפלצת הזו; הוא עושה פרודיה על האנטישמי הזה.

בית המשפט: זה לא עלבון עבורך?

גינזברג: לא. בורוז מגן כאן על היהודים. אתם לא מבינים שהוא עושה פרודיה על הדיבור המפלצתי והלך המחשבה של דרומי טיפוסי, אדום צוואר ומלא שנאה, ששונא את כולם, יהודים, כושים, צפוניים. בורוז לוקח עמדה מאוד מוסרית, הוא מגן פה על הטוב, לדעתי.

מאנגלית: דן שאדור
בתצלום: אלן גינזברג וויליאם ס. בורוז

ארוחה עירומה

דברי ברכה לפרננדו פסואה

בכל פעם שאני קורא פּסואה אני חושב
שאני טוב ממנו אני עושה את אותו הדבר
רק יותר בגדול - הוא בסך הכל מפורטוגל,
אני אמריקאי הארץ הגדולה בעולם >>>

 

ג'ף נון וורט

מנצ'סטר של העתיד הקרוב צבועה בוורוד. נוצת הוורט שנמכרת בכל פינה היא הסם האולטימטיבי, והיא אפילו חוקית. סקריבל וחבורה של בני-כלאיים יוצא לאודיסאה קלאסית בעקבות אחותו האבודה. בדרך יעבור בכמה מהעולמות המקבילים שמציע הוורט. >>>

סטאדס טרקל ענקי הג'אז

סטאדס טרקל גילה את מוזיקת הג'אז כילד בשיקגו של תחילת המאה העשרים.
המוזיקה הזאת, ששילבה מנגינות שמוצאן מאירופה וקצבים שמוצאם ממערב אפריקה, מעולם לא נשמעה לפני כן. היא היתה משוחררת, חופשייה וקלה. >>>

סם שפרד האיש שהצליח בכוחות עצמו

בשבילו, זה התחיל ברגע של דממה מחרישת אזניים. משהו התנתק ונפל. אינסטינקטיבית הבין לבו שה"משהו" הזה היה הראייה, שטופחה זה זמן רב, של עצמו כיחיד מובדל; יישות אמריקנית בשם "האיש שהצליח בכוחות עצמו". >>>

מתן קמינר היסטוריה עממית כאן ועכשיו – ראיון עם הווארד זין

ראיון מיוחד עם הווארד זין עם צאת המהדורה העברית של "היסטוריה עממית של ארצות הברית". הראיון נערך באמצעות דואר אלקטרוני בספטמבר ואוקטובר 2006. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית