בית

בבל , , 29/6/2017

                           

 

ז'ורז' פרק נעלם

מתוך המעורר - כתב עת לספרות ואמנות המעורר 1

פתח דבר
שבאחריתו נדע
שכאן ראשיתו של אבדון

שלישיית קרדינלים, רב אחד, אדמירל בונים חופשיים, טריו של פוליטיקאים זוטרים, שפוטים של תאגיד אנגלוסקסוני, דיווחו לתושבים ברדיו, אחר כך בכרוזים, שקיימת סכנת מוות עקב אפיסת כוחות. כולם חשבו קודם כל שמדובר באזעקת שווא. מדובר, כך אמרו, בתעמולת כזב. אבל חדשות אלו קנו מאחז בלבבות. כל אחד נתחמש בנבוט גדול. "רוצים לחם", שאגו תושבים, מנאצים בוסים, שועים, שלטונות. בכל מקום נרקמו תככים, נתגבשו מזימות. שום שוטר לא אזר עוד עוז לצאת בליל. במאקון תקפו בניין משרדים. ברקמאדור בזזו סטוקים: מצאו שם סרדינים, חלב, שוקולד בקילוגרמים, תירס בטונות, אבל שללם נמצא רקוב. בננסי, בחוצות כיכר, ערפו בבת-אחת שלושים ואחד ראשי שופטים, אחר כך שרפו עיתון ערב שנמצא אשם בצידוד במנגנונים. בכל מקום תקפו מספנות, מחסנים, חנויות.
אחר כך, תקפו צפון אפריקאים שחורים, עברים. ערכו פוגרום בדראנסי, בליוורי-גארגן, בסנט-פול, בווילקובליי, בקלינאנקור. אחר כך שחטו חיילים אלמונים, לשם תענוג. ירקו על שוליית כומר, שמחל ברחוב למגבניק, שמוקיון קיצר באבחת חרב אחת.
רצחו אח בשביל נקניק, דודן בשביל חצי בגט, שכן בשביל קרום לחם, מכר בשביל פת קיבר.
באשמורת ליל שלישי, ב-6 באפריל, נמנו עשרים ושש מתקפות של רימוני פלסטיק. טייסות קרב תקפו מגדל פיקוח באורלי. תיאטרון אלאמברא בער, מכון מדעי עישן, בית חולים סנט-לואיס נשרף. מפארק מונסורי ועד נאסיון, קיר אחד לא נותר עומד על תלו.
בארמון בורבון, אופוזיציונרים שילחו עקיצות מעליבות, קריאות גנאי, קללות גסות, במשטר אשר אף על פי שעורער מביזיונות, מיזער בעקשות את תשישות מצבו.
ובזמן שבקיי ד'אורסיי רצחו כ"ג זקיפים, בלטור-מובורג סקלו באבנים קונסול בטאבי שנתפס במפתיע מפֵלח אנשובי מתוך חבית. וכשבוואגרם שפכו דמו של מרקיז על עקבים, שעיקם את חוטמו אל שכיב-מרע שביקש בתחנונים לקבל מידיו פרוטות אחדות, רכב ברספאיי ויקינגי ענק בעל שיער בלונדיני על סוס תשוש שפסע על קצות פרסותיו, רתמתו מגואלת בדם, דרך קשתו ושילח חציו לעבר כל מי שלא מצא חן בעיניו.
קרפוראל שנתקף שיגעון מרוב רעב גנב ררנט וריסס את כל גדודו, ממפקד ועד חייל; לאחר מכן קודם לאלתר לדרגת אדמירל בכיר, על ידי אספסוף, ונפל שדוד רגע מאוחר יותר, תחת פגיון חד של רב-סמל קנאי. בדרן גרוע, שנתקף דמיונות שווא, שטף בנפלאם לפחות רבע מפובורג סן-מרטאן. בליון שחטו לפחות מיליון תושבים; רובם סבלו מצפדת או מטיפוס.
ממניע לא ברור, פקיד עירוני שלושת-רבעי אידיוט סגר ברים, מסעדות, מועדוני ביליארד, דיסקוטקים. עקב כך תקף צמא נורא את כולם. ואם לא די בכך, חודש מאי יקד בעוז: אוטובוס ניצת לפתע; מכות שמש פגעו בשלוש חמישיות מסך כל עוברי אורח.
אלוף שיט טיפס על תורן, חישמל לרגע ציבור שלם, ונבחר לאלתר למלך. דרשו ממנו לבחור כינוי מצלצל; בחר באטילא III. כפו עליו את פאנטומס XVIII. לא מצא חן בעיניו. חיסלו אותו בידיים. כינו בשם פאנטומס טומטום אחד ונתנו לו כובע מגוחך, שרשרת ענקית, שרביט עץ עם גולת פז. נשאו אותו באפיריון לפאלרויאל; לשם לא יגיע לעולם: סחבק אחד צעק: "מוות לעריץ! יחי אני, ראוואיאק". שיספו אותו בתער. קברו אותו בשובך שחייל קומנדו אחד טימא במשך שבוע ויום ברציפות מבלי לדעת בדיוק מדוע.
מאוחר יותר צצו מלך אמיתי אחד, יורש עצר אחד, קיסר אחד, רומולוס כפול שלוש, שנים-עשר אלאריק, חצי תריסר אטאטורק, תריסר ג'יימס בונד, קאיוס גראצ'וס אחד, פאביוס מקסימוס רוליאנוס אחד, דנטון אחד, סנט-ג'וסט אחד, פומפידו אחד, ג'ונסון (לינדון ב') אחד, לא מעט אדולף, שלישיית מוסוליני, חצי מניין קארולי מאניי, ואשינגטון אחד, אוטון אחד, שמיד קם לו מתנגד בדמותו של רודולף ראשון אחד, טימור לינג אחד שללא כל סיוע חיסל תריסר וחצי פסיונרות, עשרים מאו, עשרים ושניים מארקס (צ'יקו אחד, קארל כפול שלוש, חצי תריסר גראוצ'ו, שנים-עשר נבלנים אילמים).
למען שלום-ציבור, מארא אחד אסר לחלוטין לטבול באמבט, וסופו שנרצח בעודו בגיגית בידי שארלו קורדיי אחד.
וכך תם ונשלם חיסולו של שלטון: שלוש יממות מאוחר יותר שילח טנק פגזים מקיי ד'אנז'ו לעבר מגדל סולי-מורלאנד, מעוז שלטוני אחרון. סגן ראש עיר אחד טיפס עד לגג; שם ניצב, ניפנף בדגלון לבן, ונכנע ברמקול ללא תנאי, ומיד גם אמר שלדידו, יסייע בנאמנות לשמור על סדר ציבורי. אך פרפורו נמצא חסר תוחלת, שכן טנק כביר מידות, אטום לתחנוניו, בלי עיכוב ובלי אולטימטום, גילח עד יסוד את אותו מגדל. ומנגנון צבאי כביכול, שכונן בעצתו של פתי אחד וקיבל סמכויות בלתי מוגבלות מחיל מצב, נמצא לא יצלח עוד יותר ורק גרם למצב חמור מקודמו.
ובכן, עניינים נגמרו ברע. רצחו אותך בגלל כן או בגלל לא. אמרו לפלוני בוקר טוב ואחר כך חיסלו אותו באחת. תקפו אוטובוסים, עגלות מתים, משאיות דואר, קרונות רכבת, מוניות, משאיות גרר, עגלות ילדים. תקפו בית חולים, פירגלו איש גוסס שנצמד למיטת חוליו, זרקו אבנים על גידם שיגרוני. צלבו לפחות שילוש ישו כוזבים. בתוך יין טיבעו שיכור, רוקח בתוך פורמלין, אופנוען בתוך סולר.
בישלו פעוטות בתוך קלחת רותחת, צלו תושבים במחוז סאבוי, זרקו עורכי דין לאריות, סחטו דמם של פרנציסקנים, חרכו כתבניות, חנקו בגז שוליות נחתומים, ליצנים, נערים, זונות, מוכרי פחם, סדרי דפוס, מתופפים, נתנו מכות לחברי ועד-בית, לאיכרים, למלחים, למילורדים, ללובשי חולצות שחורות, לנודניקים.
בזזו, אנסו, ריסקו איברים. אבל גרוע מכך: ביזו, רימו, חרשו רעות. איש לא נתן עוד אמון באחר: כל אחד שנא את זולתו.

המעורר, כתב עת לספרות ואמנות, גליון מס' 1 סתיו 97
מתוך: La Disparition , הוצאת גלימר, 1969 מצרפתית: עמית רוטברד


Perec2.jpg

ז'ורז' פרק , כרונולוגיה

ז'ורז' פרק (1936 - 1982) נולד בפאריס והתייתם בילדותו המוקדמת מהוריו, מהגרים יהודים מפולין. חבר בקבוצת OULIPO, התפרנס בין השאר מכתיבת תשבצים. פרסם רומנים, ספרי הגות, תסריטים, מחזות ותסכיתי רדיו. בשנת 1984 הוענק לפלנטה מספר 2817 השם "פרק". >>>

ז'ורז' פרק חמישים דברים שהייתי רוצה לעשות לפני מותי

רשימה שנוצרה עבור תוכנית רדיו בהשתתפות פרק. היא קיימת בשתי גירסאות: כתמליל ההקלטה ובגרסה כתובה שנערכה על ידו, והיא מופיעה כאן. פחות משנה לאחר השידור חלה פרק בסרטן ריאות, שהכריע אותו תוך חודשים ספורים. >>>

ז'ורז' פרק גישות למה ?

ז'ורז' פרק מתוך "האינפרא רגיל" 1989 הוצאת Seuil מצרפתית - לנה שילוני. >>>

ז'ורז' פרק סיפורים מאליס איילנד

אליס איילנד הוא בשבילי המקום בה"א הידיעה של הגלות, כלומר המקום של העדר המקום, של הלא מקום, של השום-מקום. >>>

ז'ורז' פרק על הקושי לדמיין את העיר האידיאלית

לא הייתי רוצה לחיות באמריקה אבל לפעמים כן... >>>

ז'ורז' פרק איש ישן

מתוך "איש ישן" הוצאת "דנואל", 1966. מצרפתית - אביבה ברק >>>

 

החיים הוראות שימוש

בחודשי חייו האחרונים הגה הצייר סרז' ולן את הרעיון ליצור תמונה אחת שתכנס את כל ניסיונו: יהיה בה כל מה שאי פעם נרשם בזיכרונו, כל התחושות שחלפו בו, כל החלומות שלו, התשוקות שלו, כל המרכיבים הזעירים שסכומם היה חייו. >>>

איש ישן

אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?" וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן", הרומן השלישי שלו, מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל >>>

איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?

התנ"ך של הסרבנות האפורה: ספרו השני של פרק הוא אפופיאה המתארת את עלילותיה הטריוויאליות של חבורת צעירים פריזאית המנסה לסייע לאנטי-גיבור שהמספר לא מצליח בשום אופן להיזכר בשמו, להתחמק מהשרות הצבאי במלחמת אלג'יריה. >>>

חלל וכו' : מבחר מרחבים

"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו". >>>

הדברים

סילבי וז'רום הם צעירים בני המעמד הזעיר- בורגני. הם חדורים תשוקה בלתי נלאית לרכוש לעצמם שורשים, זהות ואושר באמצעות קנייה וצבירה של חפצים. מבעד למשאלותיהם הבלתי אפשריות, מצטייר דיוקנה של חברת-צריכה נרקסיסטית, שבה הפרט יכול לאהוב רק את השתקפות עצמו. >>>

 

הערות על מה שאני מחפש

"בעיני, אני דומה יותר לאיכר שמעבד חלקות שונות; באחת הוא מגדל סלק, באחרת אספסת, בשלישית תירס, וכו'." >>>

הפרק ה-נא: ולן (חדרי משרתות, 9)

"הוא יצייר את עצמו מצייר את עצמו"...
הפרק ה-נא הוא הפרק האמצעי של הרומן "החיים הוראות שימוש".
במרכזו של פרק זה, המתאר את תכניותיו של ולן, ממוקם טקסט בן 179 פסוקים המחולקים ל-3 בתים. >>>

העין תחליק, ראשית כל, על פני השטיח האפור של מסדרון ארוך, גבוה וצר.

הפתיחה של "הדברים" בתרגומו של דן דאור >>>

הסיפור על הגברת והשעועית שלה

"מסיבות שלא הובהרו כל צורכן, אך הקשורות קרוב לוודאי בהעדרויותיו הממושכות של בעלה, לא יכלה מדאם אלטמון לנסוע בשעה שנקבעה תחילה ונאלצה להישאר בביתה יממה נוספת. >>>

הסיפור על השופט ואשתו שהפכו לפורצים

"לא מתוך תאוות בצע גנבו הדנגלרים, אלא דווקא, כבכל אותם מקרים המתוארים בשפעת פרטים בספרות הפסיכופתולוגית, משום שהסכנות שהיה עליהם להתמודד איתן עוררו אצלם התעלות והתרגשות בעלות אופי מיני ממש, ובעוצמה יוצאת דופן. >>>

הסיפור על האיש שצייר אקוורלים והורה לעשות מהם פאזלים

"נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר >>>

איש ישן (ההתחלה)

"תחילה זו רק מין לאות, עייפות, כאילו שמת לב פתאום שזה זמן רב, זה כמה שעות, אתה אחוז אי-נוחות זדונית, משתקת, בקושי מכאיבה ועם זאת בלתי נסבלת, התחושה המבחילה והחונקת שאתה נטול שרירים ועצמות, שאתה שק מלט המצוי בין שקי מלט. >>>

חלל וכו' : מבחר מרחבים : הקדמה

לחיות, פירושו לעבור ממרחב אחד למשנהו, תוך השתדלות מרבית שלא להתנגש. >>>

הערות קצרות על אמנות ואופן סידור הספרים

הבעיה של הספריות היא בעיה כפולה: בעיה של חלל בתחילה ואחר כך בעיה של סדר. ז'ורז' פרק על אמנות סידור הספרייה. >>>

 

דוד אבידן ברזים ערופי שפתיים

מהדורה מחודשת לספרו הראשון של דוד אבידן, שראה אור ב- 1954. למהדורה המחודשת נוספו גרסאות מאוחרות יותר של השירים "חלום רע" ו"בעניין אהבתו האומללה של אלפרד פרופרוק" שהתפרסמו בקובץ "סיכום ביניים" (עכשיו, 1960). >>>

יניב חג'בי המדריך התימני לכתיבת אגדות

"וספר זה הוא בכורי פטר ידי וגם קרבן נדִבתי כמאמר המשורר ולד ימיר פר ופעוט שה תמורתו. והספר באר יבאר היטב את שלושים ושנים החלקים הם יסוד מלאכת האגדה וגם מביא משל לאגדה השלמה למען יבין הקורא את מלאכת הכתיבה דבורה על אופניה. >>>

יניב חג'בי הגמל המעופף

את אחינו האתיופים הביאו לישראל כדי שיהיו להם חלקי חילוף לתימנים, פתח מארי צברי ונשען בגבו אל גזע עץ האגוז, היטיב את הברט השחור שלראשו, הקיש בקרקע במקל שבידו השמאלית וכיווץ את עיניו בחיוכו הזעיר. >>>

היה אחד, קראו לו...

היה אחד. קראו לו קאראמאנליס, או משהו כזה: קאראמה? קאראמי? קאראכמה? טוב, בקיצור, קאראמשהו. בכל מקרה, שם לא כל-כך שכיח, שם שאומר לכם משהו, שלא שוכחים בקלות. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית