בית

בבל , , 23/10/2019

                           

 

סטודיו - כתב עת לאמנות זיכרון דברים

מתוך גליון 113

גיא רז
זיכרון דברים

הים אותו הים, השכחה אותה שכחה, והמתים מתים. כ120- צלמים מופיעים ברשימה בדף החולף, רובם בין המתים. לרובם אין היסטוריה כתובה. היסטוריה בלתי כתובה זו היא ההיסטוריה של שנות החשיכה של הצילום המקומי בכלל ושל כל צלם מהרשימה בפרט.
ימי הצילום המקומי כימי הצילום העולמי, כ160- שנה. ראשיתו אמנם בצלמים זרים, שבאו לתור את הארץ ולהביא עדויות מצולמות מן המקומות הקדושים, אבל כבר ב1865- החל להתמסד הצילום המקומי, תחילה על ידי צלמי הקהילה הארמנית בארץ ואחר כך, עם העלייה הראשונה, גם על ידי צלמים יהודים וערבים. יש עדויות על קשרים בין צלמי תחילת המאה ה- 20 המקומיים, ואפילו על עבודה משותפת בסטודיות, החלפת ידע מקצועי ואסיסטנטים. כאמור, הצילום המקומי התפתח במקביל להתפתחותו בעולם, אבל מחוסר מוסדות מקצועיים ואקדמיים לא נלמד המקצוע בארץ בצורה מסודרת ודידקטית. גלי העלייה השונים הביאו ארצה צלמים, שלמדו את תורת הצילום בארץ מוצאם והביאו לידי ביטוי בארץ את יכולתם המקצועית. עם קום המדינה נשתמר המצב, ואסיסטנטים למדו את המקצוע כתורה שבעל פה מבעלי המקצוע המבוגרים מהם. עם זאת, ולמרות הקושי הרב והמחסור בחומרי גלם, היו צלמים שהצליחו להשאיר אחריהם גופי עבודה גדולים ומרשימים, הן מבחינת היקפם והן מבחינת איכותם, גופי עבודה שאינם נופלים מאלה שנוצרו בעולם המערבי. גופי עבודה אלה מקפלים בחובם לא רק את ההיסטוריה האבודה של הצילום המקומי אלא גם את ההיסטוריה של התפתחות היישוב המקומי. חשיפתו המלאה יכולה להאיר באור מלא יותר את שהתרחש כאן בשלהי המאה ה- 19 וסוף שנות ה- 60 של המאה ה- 20.
חומר צילומי חשוב זה שורד ללא בית. נכון לשנת אלפיים, אין בישראל גוף רשמי ומרכזי אחד המטפל בשימור ובחקר הצילום המקומי. יתר על כן, על אף פתיחתם של בתי הספר והמגמות לצילום בארץ בסוף שנות ה- 70, אין ברוב המוזיאונים אוצרים המתמחים בצילום ובהיסטוריה שלו, העולמית והמקומית. וכפועל יוצא מכך - אין תערוכות של צילום היסטורי מקומי, אין קטלוגים ואין הוראה מקצועית של ההיסטוריה של הצילום המקומי בבתי הספר לאמנות ולצילום ובמחלקות לאמנות באוניברסיטאות, וזאת על אף שמדיום הצילום הוא מדיום נגיש ומובן לצופים רבים ואמנות בעל מעמד שווה לשאר האמנויות הפלסטיות. החסך אם כן הוא דו-כווני, גם כלפי העבר וגם כלפי ההווה והעתיד.
לדעתי, אם נחשוף את ההיסטוריה של הצילום המקומי יהיה לצלמי ולאוצרי ההווה והעתיד מצע היסטורי ותרבותי רחב יותר. לדידם של רוב הצלמים ואנשי האמנות המציגים צילום, הצילום המקומי החל בסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20, אבל למעשה ראשיתו של הצילום המקומי בשנות ה- 70 של המאה ה- 19. אחת הבעיות של הצילום המקומי העכשווי היא התנכרותם של העוסקים בו לעברו, בעיקר בגלל חוסר ידע ובורות. אנשים פרטיים ניסו ב- 30 השנים האחרונות להתחקות אחר ההיסטוריה האבודה הזאת, אבל הממסד, שהתבסס על מחקרים זרים, הוציא לאור בעיקר את תצלומי המאה ה19- ולא יזם מחקר של צילום מקומי. מאות אלפי תשלילים, רובם מזכוכית, שרויים עדיין באפילה ומחכים לגאולה במרתפים עלומים. אוספים רבים נמצאים במצב שימור גרוע, וחלקם אף נכחדו במהלך השנים. שלא כמו הציור והפיסול בישראל, לצילום בישראל יש היסטוריה שגילה כגיל ההיסטוריה של הצילום בעולם המערבי והוא איננו סובל מריחוק מן המסורת המערבית. אם נשכיל לבנות תשתית רצופה יותר ונאיר את המרתפים החשוכים באופן מבוקר, נוכל לבסס את לימודי תולדות הצילום והאמנות על חומר מקורי מרתק, הממתין למחקר וגילוי.
בסוף שנות ה- 80, כסיכום של עשר השנים "הראשונות" של הצילום המקומי, נערכו הביינאלות לצילום במשכן לאמנות בעין חרוד (1986,1988,1991). הביינאלות עסקו למעשה בהיסטוריה של הצילום הישראלי הידוע עד אז, ועל אף חשיבותן הרבה לטיפוחו של דור צלמים חדש, הן ביטאו את שיאו של הניתוק של הצילום המקומי מעברו. התערוכות העלו על נס את הצילום "האמנותי-אישי", שיוצג על ידי מורי הצילום שחזרו מלימודים באירופה ובארה"ב ותלמידיהם. צילום זה ראה בצילום ההיסטורי צילום מגויס (פוליטית) וקיטשי, דבר הנכון רק בחלקו, והותיר צל כבד על כל הצילום המוקדם, צל שלא נמחה עד היום. במקביל לביינאלה השלישית לצילום יצא גיליון "סטודיו" (מס' 25), ש"הוקדש" לצילום. מתוך 60 עמודים בגיליון רק 16 עמודים עסקו בצילום, וכמובן שלא נכתבה בהם אף מילה על הצילום שקדם לשנות הביינאלות. צלמי ואוצרי שנות ה- 80 וה- 90 פעלו על מצע צר מאוד ביחס להיררכיה של תולדות הצילום המקומי והתעלמו משנות החשיכה שלו. לדוגמה, התערוכה החשובה "קדימה - המזרח באמנות ישראל", שהתקיימה במוזיאון ישראל ב1998-, לא יצרה כל זיקה לתערוכה "המוקד - המזרח", שהתקיימה במוזיאון ישראל עשר שנים קודם לכן באצירת המחלקה לצילום ועסקה בצילום הצלייני של המאה ה19-. בתערוכה "קדימה" לא הוצג צילום מוקדם וגם בקטלוג התערוכה לא ניתן ביטוי לצילום זה. כל העובדות הללו מעלות את השאלה: האם מעמדו האמנותי של הצילום בארץ הוא אכן שווה בין שווים? הצילום המקומי צריך להילחם על מורשתו אם ברצונו לזכות בעצמאות.
גיליון מיוחד זה של "סטודיו", שבו רונה סלע ואנוכי מציעים מסגרת להקמת "מרכז למחקר ושימור של צילום מקומי", אינו בא לכנס בין דפיו את כל ההיסטוריה העלומה הזאת, אלא רק לפתוח צוהר אל החשכה בתקווה שזו תואר עוד בעתיד. עוד בגיליון: מיומנו של היסטוריון צילום ותיק - אייל און. תיקי צילום היסטוריים: אייל בן-דוב על יעקב בן-דוב, ויויאן סילבר-ברודי על יוסף שווייג וגיא רז על הלמר לרסקי. תיקי צילום עכשוויים המתדיינים בעבודותיהם עם צילום היסטורי: מיכל היימן, עדי נס ושרון יערי. מאמרים אישיים: עודד ידעיה על מיכה בר-עם, מאיר ויגודר על דוד פרלוב. מאמרים היקפיים: עמי שטייניץ על צילום פלסטיני במחצית הראשונה של המאה ה- 20, רונה סלע על נשים-צלמות משנות ה- 30 עד שנות ה- 60, גליה בר-אור על הבייאנלות לצילום, ראיון אישי עם פטר מירום וטקסט הסיום של המערכה האחרונה מתוך המחזה "כנרת, כנרת" לנתן אלתרמן. אסיים זיכרון דברים זה בקטע מדברי הצלם במחזה לקבוצת חלוצים שהעמיד לצילום קבוצתי: "עכשיו מנוחה. עוד מעט תזרח השמש. נעמוד הכן לתפוס אותה בזינוקה. הנה כבר מהבהב נגהה מאחורי ההר וכבר אתם עומדים בתוך האור...".



סטודיו - גליון 113

עודד ידעיה הרטוריקה של המיתולוגיה: על הצילום של מיכה ברעם

מיכה ברעם מטפל בהרואיזם הגברי-לאומי. מכוח אישיותו וחינוכו ומתוך הסיטואציה הציונית-תרבותית, הוא פותח פתח לנוסחה מיוחדת במינה: מעשה הצילום כמעשה לחימה הוא שביל צדדי שיכול להוות מצע למעשה האמנותי. >>>

מאיר ויגודר צילום רחוב והיומיום - פרלוב כעובר אורח

דיון על צילום רחוב - על עובר האורח האנונימי, המשוטט ברחובות, ממש כמו הצלם, ולעיתים קרובות משקף את פעילותו של הצלם >>>

אברהם סוסקין קורס כוורנות

אברהם סוסקין בית הקברות הארעי בתל-חי

בית הקברות הארעי, שנבנה לששת הרוגי תל-חי ב 1920, שהועברו אחר כך לקבר-אחים מתחת למצבת האריה השואג בכפר גלעדי. >>>

מיכה בר-עם סייר, גזרת בית שאן 1968

מיכה בר-עם הפגזה, תעלת סואץ, מלחמת יום כיפור 1973

מתוך סטודיו כתב עת לאמנות, גליון 113 על היסטוריה של צילום מקומי. >>>

מיכה בר-עם מסיבה, קיבוץ דגניה ב

מיכה בר-עם תקרית אש, גבול הצפון 1957

דוד פרלוב פרלוב כעובר אורח 1

דוד פרלוב פרלוב כעובר אורח 2

דוד פרלוב פרלוב כעובר אורח 3

 

גליון 162

גליון 161

דיווח מהביאנלה של ונציה, גיא בן נר בביתן הישראלי, כיבוש+באוהאוס ותערוכת ההתנחלויות ב- 1983. >>>

גליון 128

בגליון 128 של סטודיו- יהושע נוישטיין על ניו-יורק שאחרי, אפשרת שלם משוחחת עם רועי קופר, איתמר לוי על "חוסר הצורה" בעבודות של יואב אפרתי, יאיר גרבוז על הציור של רות הלביץ-כהן ועוד. >>>

גליון 126

בסטודיו - גליון 126 - יאיר גרבוז על ברט הווידיאו של גיא בן-נר, יהושע נוישטיין על אורי קצנשטיין, רועי רוזן על "במת האנושות" בביאנלה בוונציה ועוד. >>>

גליון 125

בגליון 125 של סטודיו: אריאלה אזולאי על סיגלית לנדאו, שירלי שור - המדיום הוא לא המסר, גי דבור והאינטרנציונל הסיטואציוניסטי, מארק וויגלי - היפר ארכיטקטורה של תשוקה, ועוד. >>>

גליון 124

גליון 124 של סטודיו, על היסטוריה של צילום מקומי 2 עורך אורח גיא רז. >>>

גליון 122

בגליון 122 של סטודיו אמנות דיגיטלית, תערוכות נבחרות, תהליך העבודה על "מקום תחת השמש", חשיפה, על הספר "העיניים של רמברנדט", "הנני" של מיכאל סגן-כהן, פרידה מיעקב רכטר. >>>

גליון 121

בגליון 121 של סטודיו: השנה ה-33 אמנים נגד היד החזקה, אפרת שוילי - הקבינט הפלסטיני, שיחה עם יצחק ליבנה, ג'ונתן קררי - הצופה המודרני. פברואר-מרץ 2001 >>>

גליון 120

בגליון 120 של סטודיו: יהודית לוין, טומוקו טאקהאשי, צבי אפרת, משה אלחנתי, קנת אנגר, בוגרים 2000 >>>

גליון 119

בוגרים 2000 מבחר, רועי רוזן על יאיר גרבוז, "אסון האהבה" ו"אני שונא/ת אותך ביוני" במשכן לאמנות עין חרוד, מיוחד לסטודיו: אדם רבינוביץ, יזי מיכלוביץ, פרס טרנר 2000, בשדה, תערוכות בארץ ובעולם ועוד. >>>

גליון 118

שבא סלהוב על התערוכה Heaven סיגל אשד על עבודת הווידיאו של אבי מוגרבי, שבא סלהוב בעקבות מאמרו של ז'אן-לוק נאנסי צבי אפרת - גודל בניה ואדריכלות 1948-1973 אפרת שלם משוחחת עם שרון יערי. >>>

גליון 116

תמר גטר נגד תרבות החשיפה וייצוג הקורבן השותק. עבודת קיץ: תשבץ אמנות - רועי רוזן. הביינאלה לאדריכלות בוונציה. דוד הד על החיץ בין הצופה לאמנות בעבודות של מונה חאטום. . >>>

גליון 115

קתרין אופי-יופי, בחילה או וידוי. יגאל תומרקין. גדעון עפרת - מסה לסוף המילניום וראשיתו. מיוחד לסטודיו - רוזנבלום/מונטאן. >>>

גליון 114

אריאלה אזולאי מסבירה איך זה נראה לה ועונה לשאלות קשות, קרן רוסו- שיחה, בוריס מיכאילוב, קומר ומלמד עושים את זה עם פילים, טייט מודרן, יהודית סספורטס במוזיאון ת"א, קרן היינריך בל- סיכום ביניים. >>>

גליון 74

המוזיאון שלא היה. גיליו מיוחד בעריכת אריאלה אזולאי >>>

גיליון 62

 

הביתן הספרדי

אודיטוריום בנידורם, מודל 1:50 50X30X60 ס"מ. בעקבות הביינאלה השביעית בוונציה >>>

הביתן הווירטואלי, אפוקליפסה עכשיו , PUSH

בעקבות הביינאלה השביעית לאדריכלות בוונציה. >>>

 

ולטר בנימין היסטוריה קטנה של הצילום

ולטר בנימין הוא אחד הפילוסופים הבודדים שתרמו באופן משמעותי לצילום. המסה שנכתבה ב-1931 מובאת בצרוף אחרית דבר של אריאלה אזולאי. >>>

אספיס גליון מספר 2

אספיס- מגזין אמנות ואופנה, גליון 2 מו"ל: Aspis Foundation. עורכת: יעל ברגשטיין, עיצוב: אדם רבינוביץ. משתתפים: אבנר בן-גל, גיל שני, ניר הוד. >>>

יגאל נזרי טייגר

יובל יבנה הזמן העירום

שיט, שוב נגמר הקפה, כמו תמיד ברגע שהכי בא לי קפה, ברגע שבא לי לשבת בכורסא עם הניו יורקר ולהשקיף על ברודווי. רגע אחד התלבטה מוירה בין העצלנות ובין התשוקה לקפה, התשוקה לקפה הכריעה. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית