בית

בבל , , 19/7/2019

                           

 

יהושע גוטמן אינטליגנציה מלאכותית

מתוך סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 121




הדיון על הנוף המלאכותי בהולנד אינו מטפורי. במדינות צפופות במיוחד כמו הולנד (או ישראל), מיטשטשים הגבולות בין הנוף העירוני לבין הנוף הפסטורלי. היחסים בין הסביבה הבנויה למרחב הפנוי נזילים ודינמיים מכדי שיתאימו לתוכניות האב הקיימות. ההכרה הגוברת במוגבלות של שיטות התכנון המסורתיות בהולנד מניעה את פיתוחן של אסטרטגיות אדריכליות עכשוויות המכונסות תחת הכותרת "נוף מלאכותי".
העיקרון המשותף לאסטרטגיות האלה הוא החדרת מערכות תשתית (מים, חשמל, ביוב, כבישים) לנוף, עוד לפני שהוחלט על שיטת ארגון מרחבית או תפקודית ועל חלוקת מגרשים והכנת הקרקע לקראת תהליכי התפשטות, בינוי ואכלוס עתידיים. מערכות התשתית הופכות לרשתות מלאכותיות הנושאות מידע ישיר ותכליתי מהשטח ועליו (בניגוד לשיטות תכנון פורמליות המקבעות מראש סכימה תכנונית). הן יוצרות מגבלות המאפשרות גמישות תכנונית רבה אבל מצריכות כישורים בתחום איגוד ועיבוד הנתונים וכשרון רב בתחום הפרשנות הפלסטית הנפחית.
העיסוק האובססיבי בנתוני-מידע והחושניות הממוחשבת של הנופים המלאכותיים ההולנדיים לא מסמנים אופנה תיאורטית חדשה. מדובר במגמה מפורשת של "חזרה לאדריכלות"; בתגובת-נגד לשימוש הנפוץ בתרופות וברעלים פילוסופיים מיובאים; בהתעניינות מחודשת בעובדות הקשות, השגרתיות, הכרוניות, של הזמן והמרחב המודרניים (כמו מידע כלכלי, נסיבות אקולוגיות, קודים מבניים ועירוניים, התנהגות הצרכן, הרגלי עבודה ופנאי, לוחות זמנים וכד'). מבקרים זריזים כבר הדביקו לאדריכלות ההולנדית העכשווית את התואר "סופר-מודרנית". מונח זה אינו מציין פטישיזציה של הקידמה הטכנולוגית וגם לא חזרה נוסטלגית לאסתטיקה החמורה של האוונגרד המודרניסטי, אלא פרגמטיזם תרבותי המבוסס, מעל הכל, על מודעות סביבתית גבוהה. בעיני עצמה, הולנד היא ייחודית (particular) אבל לא מיוחדת (unique). התרבות האדריכלית ההולנדית חסרה דחף למיוחדות ועוד יותר מכך היא חסרה תודעה של אותנטיות. בשל "מומים" אלה דילגה הולנד על האפוקליפסה הפוסט-מודרנית והדה-קונסטרוקטיביסטית של שנות ה70- וה80- והמשיכה במסלול היחיד שהתקבל בטבעיות: מודרניות-מודרניזציה, פרטיקולריות-גלובליזציה - מעכשיו אמור: "סופר-מודרניזם".

תשתית סובסידיות
אפשר לתלות את הצלחתה של האדריכלות ההולנדית העכשווית בכישוריהם של אדריכלים מסוימים, או ביופיו של פרויקט זה או אחר, אבל בכך נחמיץ את העיקר. מתחילת שנות ה90- פועל בהולנד מנגנון סבסוד ממוסד ומשוכלל להפליא, התומך ביוזמות אדריכליות בתחומי מחקר, תצוגה, פרסום ובנייה. המנגנון הזה מעודד אדריכלים צעירים לפתח סביבת עבודה פרודוקטיבית, שאינה מסחרית בלבד, וגם ממקד את הנושאים המקצועיים העומדים על סדר היום ההולנדי ומכתיב קריטריונים ברורים וסטנדרטים גבוהים. מנגנון הסבסוד מייצר הזדמנות או מפעיל לחץ גם על המשרדים הוותיקים ל"בזבז זמן" על מחקר ופיתוח.
הסובסידיות לאדריכלות, שמעניקים הממשל הלאומי, המחוזי והמקומי בהולנד, מסתכמות בכ10- מיליון יורו בשנה. זהו חלק מזערי מהתל"ג ההולנדי, סכום הקטן פי מאה מתקציב התרבות ההולנדי, וסכום קטן פי אלף מהשכר שמקבלים משרדי האדריכלות בעמלות. אף על פי כן, מדובר בהזרקה אפקטיבית ביותר לנותני הטון האינטלקטואלי בקרב הקהילה המקצועית והאקדמית. מקורן העיקרי של הסובסידיות הוא תקציב התרבות של משרד החינוך, התרבות והמדע. מקורות נוספים נמצאים בתקציבי משרד הדיור, התכנון המרחבי והסביבה, משרד החקלאות, ניהול משאבי הטבע והדייג ומשרד התחבורה והעבודות הציבוריות.
מערכת של ארכיונים, ספריות, מכוני מחקר, מוסדות תצוגה ועמותות למיניהן, הקשורים זה בזה, מתוחזקים באמצעות קרנות ציבוריות במטרה משותפת לחשוף ולקדם את התרבות האדריכלית בהולנד. שתי הקרנות הראשיות במערך זה הן קרן האדריכלות ברוטרדם - המעניקה כ- 2.5 מיליון יורו מדי שנה, והקרן לאמנויות, עיצוב ואדריכלות באמסטרדם (BKVB) - המעניקה כ- 8 מיליון יורו בשנה. סכום זה מתחזק בעיקר את מכונת התערוכות של המוסד ההולנדי לאדריכלות NAI)) (שקיבל ב- 1999 כ- 3.2 מיליון יורו) ומכון ברלחה [ [Berlage - בית הספר לאדריכלות לבעלי תואר ראשון (כ- 700,000 יורו בשנה). 350,000 יורו מוקדשים כל שנה לארגונים כמו Architectuur Lokaal, הסניף ההולנדי של Europan, (המארגן תחרויות בינלאומיות לאדריכלים אירופים צעירים), וArchprix-, (הבוחר ומציג מדי שנה את הפרויקטים האקדמיים הטובים ביותר בהולנד).
קרן האדריכלות ההולנדית, שנוסדה ב- 1993, מקבלת בממוצע יותר מ200- פניות ממגוון רחב של ארגונים, איגודים, מוסדות חינוך, עיריות ומחלקות עירוניות המעורבות בארגון אירועים אדריכליים, הוצאות לאור, מוזיאונים וגלריות, כתבי עת ועיתונים (OASE נותר בחיים זה שנים בזכות סובסידיה שנתית של כ- 40,000 יורו) ומשרדי תכנון כמו Mecanoo, MVRDV, West 8, שהגישו בקשות לסובסידיה עבור תצוגות בינלאומיות. גם גופים זרים המבקשים לעסוק בחומרים הולנדיים זכאים לתמיכה. בית הספר לאדריכלות Sci-Arc בלוס-אנג'לס, למשל, קיבל מענק להצגת "Nine+One", תערוכה של המכון לאדריכלות הולנדית. באופן כללי, יותר ממחצית מהפניות השנתיות נענות על ידי קרן האדריכלות ומקבלות בממוצע כ- 20,000 יורו כל אחת.
לבד מחלוקת סובסידיות, הקרן ההולנדית לאדריכלות יוזמת גם פעילויות קידום עצמאיות, שבזמן האחרון התרכזו במיוחד בעידוד כשרונות צעירים. Ground Control, פרויקט שארגנה הקרן עם המשרד לתכנון אורבני Must, טווה את הרשת הראשונה של מתכננים אורבניים צעירים, תחילה בהולנד ולאחר מכן מחוצה לה. פרויקט נוסף היה סדרת תערוכות, שארגן משרד האדריכלות DAF, ובו הציגו קבוצות של מתכננים, שהתארגנו על בסיס תחומי עניין דומים ולא על פי השתייכותם הפורמלית למשרדים.
גם משרדי אדריכלות מסחריים ומתכננים עצמאיים רשאים להגיש בקשות תמיכה לקרנות. מספר גדל והולך של טירונים בתחומי האדריכלות, התכנון האורבני, אדריכלות הנוף ועיצוב הפנים זוכים לקצבה בסכום של 15,000 יורו או מענק עבודה של 20,000 יורו (ולפעמים שניהם), שיש בהם משום קרש קפיצה עבורם להקמת משרדים משל עצמם. אפשר להגיש בקשה גם למענק-פרויקט, מענק-כתב-יד, מענק-פרזנטציה, או מלגת נסיעה לצורך לימודים. רשימת מקבלי המענקים מהקרן בחמש השנים האחרונות מכילה שמות של מתכננים רבים, שהפכו בינתיים לידועים ביותר בהולנד ומחוצה לה. לצדם אפשר למצוא את שמותיהם של המבוססים והמפורסמים מלכתחילה, כמו רם קולהאס, Raul Bunschoten, Wiel Arets, Lars Spuybroek.
כמו במקרה של מענקי הקרן לאדריכלות, כמחצית מ50- הבקשות בממוצע המוגשות לקרן לאמנויות, עיצוב ואדריכלות ((BKBV לקבלת מענקי עבודה ולקצבות-התחלה נענות מדי שנה. המענקים מסתכמים בכחצי מיליון יורו לשנה והם הפריט הגדול ביותר בתקציב האדריכלות של הקרן. סכום נוסף מוקצב למענקי לימודים. ב- 1999 קיבלו שישה מועמדים מענקים בסכומים שבין 11,000 ועד 28,000 יורו ללימודים בקופר יוניון [[Cooper Union בניו-יורק, ב-AA בלונדון או במכון ברלחה באמסטרדם. ה-BKVB העניקה גם כמה סובסידיות למשרדים ולבודדים עבור השתתפות בתחרויות בינלאומיות, בנימוק שתחרויות הן הזדמנות לפיתוח רעיונות ולביצוע ניסיונות. אפשר לטעון כי במקרים האלה, קידום התרבות האדריכלית מתקרב במידה מדאיגה לכדי הענקת יתרון כלכלי.


סטודיו - גליון 121

אפרת שוילי שרים בקבינט הפלסטיני

שרים של מדינה שאיננה, אפרת שוילי על סדרת תצלומי
שרים בקבינט הפלסטיני - סדרה של 20 תצלומים שהוצגה במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי סאלח תעאמרי

סאלח תעאמרי - שר לענייני מתנחלים, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי זיאד אבו-זיאד

זיאד אבו-זיאד - שר ללא תיק, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי עימאד אל-פאלוג'י

עימאד אל-פאלוג'י - שר הדואר והתקשורת, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי הישאם עבד אל-ראזק

הישאם עבד אל-ראזק - שר לענייני אסירים ואסירים משוחררים,מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי נביל עמר

נביל עמר - שר לעניינים פלמנטרים, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי ריאד זענון

דוקטור ריאד זענון - שר הבריאות, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

De Architekten Cie הלוויתן

De Architekten Cie הלוויתן, בית מגורים, אמסטרדם 1995-2000 מתוך סטודיו גליון 121 >>>

נעמי סימן-טוב כולם חושבים שאני צייר

נעמי סימן טוב בשיחה עם יצחק ליבנה, מתוך סטודיו - גליון 121 >>>

טליה הלקין התנועה המתמדת שמעבר למעקה

על ספרו של ג'ונתן קררי - Suspensions of Perception: Attention," "Spectacle and Modern Culture

בשלהי ספטמבר 1907 יוצא זיגמונד פרויד מחדר המלון שלו ברומא לעבר כיכר קולונה, כמנהגו מדי ערב בזמן שהותו בעיר. בקצה האחד של הכיכר מנגנת תזמורת צבאית. >>>

טליה הלקין הפרעות בדרכי החישה

טליה הלקין בשיחה עם ג'ונתן קררי, על ספרו החדש Suspensions of Preception >>>

צבי אלחייני סופרלנד

אדריכלות, אורבניזם ואדריכלות נוף עכשוויים בהולנד, מתוך סטודיו - גליון 121 >>>

MVRDV העץ

"העץ" בית דירות, הנגלו, הולנד >>>

 

סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 126

בסטודיו - גליון 126 - יאיר גרבוז על ברט הווידיאו של גיא בן-נר, יהושע נוישטיין על אורי קצנשטיין, רועי רוזן על "במת האנושות" בביאנלה בוונציה ועוד. >>>

סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 116

תמר גטר נגד תרבות החשיפה וייצוג הקורבן השותק. עבודת קיץ: תשבץ אמנות - רועי רוזן. הביינאלה לאדריכלות בוונציה. דוד הד על החיץ בין הצופה לאמנות בעבודות של מונה חאטום. . >>>

ז'אן נובל להעז את האורנמנט

מאמר מוקדם (1981)מאת ז''אן נובל בעד האורנמנט הגלוי ונגד האורנמנטיקה הלטנטית של ארכיטקטורת הבטון של שנות השישים והשבעים. >>>

דרור בורשטיין הגן בגבעת רם

גן אמיתי יודע את מקורו ומתייחס אליו. והמקור הוא גן-עדן, אבי כל הגנים. דרור בורשטיין על הגן בגבעת רם. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית