בית

בבל , , 23/9/2019

                           

 

טליה הלקין הפרעות בדרכי החישה

מתוך סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 121



טליה הלקין: איזה הקשרים אפשר ליצור, לדעתך, בין העולם התרבותי והטכנולוגי של סוף המאה ה- 19, שבו אתה מתמקד בספרך, ובין התרבות והטכנולוגיה העכשוויים?
ג'ונתן קררי: לכתוב היום פירושו לכתוב ברגע היסטורי, שבו החוויות שלנו מעוצבות באמצעות מגע ממושך ואינטנסיבי עם התרבות הטכנולוגית. הטלוויזיה היא דוגמה מרכזית לאופן שבו התרבות הזו מעצבת את ההתמכרות שלנו להרגלי צריכה מסוימים כחוויה בעלת אופי חיובי ומהנה. האינטרנט הוא התגלמות חדשה יותר של אינטראקציה מאותו סוג.
הלקין: איפה אתה ממקם את הקולנוע ביחס למערך החוויות הזה?
קררי: היו תקופות שבהן צפיתי בסרטים כל יום. אבל מבחינתי, מה שנקרא פעם "קולנוע" אינו קיים עוד היום. ז'אן לוק גודאר אמר, שהקולנוע היה בעצם "עיסוק של המאה ה- 19, שלא בא על סיומו עד המאה ה- 20". כיום, אף שאנו ממשיכים לעשות סרטים, תנאי ההפקה והצריכה שלהם שונים כל כך מהתנאים שעיצבו את החוויה הקולנועית במחצית הראשונה של המאה ה- 20, שלא נותר ביניהם אלא קשר פורמלי קלוש. זוהי אבחנה על אודות חוסר היציבות והארעיות לא רק של הקולנוע אלא של כל הצורות התרבותיות הנוצרות בעולם המודרני.
הלקין: אתה מצביע על האופי המתמשך של הגורמים החברתיים והכלכליים המעצבים, לטענתך, את אופי התפוקה התרבותית במאה השנים האחרונות. זוהי טענה המעמידה בסימן שאלה את המשמעות של הגדרות כגון "מודרניזם" ו"פוסט-מודרניזם", כאמצעי לסימון תנודות מרכזיות בהיסטוריה התרבותית והאמנותית.
קררי: מישל פוקו, ז'יל דלז וז'אק דרידה הם כמה מהוגי הדעות החשובים של העשורים האחרונים, שהצביעו על חוסר הרלוונטיות של המושג "פוסט-מודרניזם". זהו מושג המצביע על שינויים סגנוניים מסוימים, אבל הוא חסר ערך אם אנחנו מבקשים להצביע על הדרכים, שבהן המודרניות כרוכה מהותית בהתהוותו ובהמשכיותו של מערך כלכלי קפיטליסטי. מנקודת מבט זו, לומר "פוסט-מודרני" פירושו לומר גם "פוסט-קפיטליסטי". פרדריק ג'יימסון, לדוגמה, מדבר על האופן שבו המושג "פוסט-מודרני" מצביע על לא יותר מאשר שלב חדש בהתפתחות הקפיטליזם הגלובלי.
הלקין: הזכרת עכשיו את פוקו ודלז. שניהם, כמו גם גי דבור, הם הוגי דעות עכשוויים, שהיתה להם השפעה חשובה על עבודתך. האם אתה מזהה מכנה משותף לפרויקטים האינטלקטואלים השונים שלהם, לאור הקישורים שאתה יוצר ביניהם בעבודתך?
קררי: בעיני, המכנה המשותף לפרויקטים של דלז, דבור ופוקו הוא הדרך החדשה שבה הם חושבים על הקשר שבין חוויותיו של הפרט (individual experience) לבין היווצרות ארגונים ממסדיים ומבני כוח תרבותיים וחברתיים, ועל האופן שבו קשרים כאלו הם תמיד בעלי התניה היסטורית.
הלקין: למה אתה מתכוון במונח "experience"?
קררי: השאלה שאליה אני חותר היא, כיצד מבנים חברתיים וכלכליים מייצרים סוגים מסוימים של חוויות הנתפסות כרצויות.
הלקין: בספרך החדש אתה מתווה סדרת הקשרים בין אמנות, טכנולוגיה ומגוון של אופני שיח מדעיים ופילוסופיים. מה מנחה את הגישה הבין-תחומית הזו?
קררי: מבחינה היסטורית, בתחילת המאה ה- 19 התרחשה באופן החלטי הפרדה ממסדית בין תחומי מחקר שונים, שנתפסו לראשונה כמבודדים זה מזה. אני מעוניין באופן שבו אפשר להציב אלטרנטיבות להפרדות הדיסציפלינריות האלו.
הלקין: זוהי גישה מתודולוגית יוצאת דופן למדי בתחום תולדות האמנות.
קררי: אינני מרגיש שאני עובד עם מתודולוגיה מוכתבת מראש. אני מאמין שכל יצירת אמנות מעצבת גישה המיוחדת לה - סרא, למשל, היה עסוק במדע ובפילוסופיה של זמנו יותר מאשר מאנה, שעבודתו התפתחה מתוך מערך אינטלקטואלי שונה לגמרי. אני חושב על היצירות כעל אתרים, שאפשר להיכנס אליהם ולצאת מהם שוב ושוב מבלי למצותם, כחלק מתהליך אינסופי של חקירתם כממצאים היסטוריים.
הלקין: דיברת על הקשר התיאורטי בעבודתך בין התפתחויות מדעיות, פילוסופיות ואסתטיות ברגע היסטורי מסוים. האם המחקר שלך התפתח גם מתוך קישור אישי יותר בין התחומים האלו?
קררי: אישית, הייתי מעורב ישירות בצילום ובקולנוע. בית הספר לאמנות קדם אצלי למעורבות אקדמית, כך שבעצם הפכתי את סוגי היצירה שבהם עסקתי למושאי מחקר אינטלקטואלי והיסטורי.
הלקין: אלו סוגי אמנות עכשווית מעניינים אותך, מבחינת השאלות שאתה עוסק בהן?
קררי: אני רואה כיום מגוון של אמנים צעירים, שמציעים בעבודתם מודלים אלטרנטיביים של חוויות חושיות. בשבילי, החשיבות של עולם האמנות העכשווי היא ביכולתו לחקור אפשרויות כאלה. אני מתעניין במיוחד בקולנוע ובווידיאו וביכולת שלהם לבדוק הפרעות בדרכי החישה, שאנו מורגלים בהן על ידי המדיה.
הלקין: מה שמעניין אותך, אם כן, הוא מגוון של צורות יצירה אנטי-ספקטקולריות.
קררי: אבל בו-בזמן אני די ציני בקשר לאפשרויות כאלה, בגלל המהירות שבה הן ממוחזרות ומוכלות מחדש בתוך המערך הכלכלי והחברתי, שמתוכו הן מבקשות לפרוץ. אינני מרגיש שאפשר לדבר על עולם האמנות של היום כרגע מהפכני מבחינת היצירה האמנותית.
הלקין: בעבר דיברת על האופן שבו אתה רואה את המונח "תרבות חזותית" לא כמונח א-היסטורי, שבאמצעותו אפשר להגדיל את תחום האובייקטים המוגבל שבהם מתעניינת הדיסציפלינה של תולדות האמנות, אלא כמונח המגדיר תקופה היסטורית מסוימת, שבה הוקנה לחוש הראייה מקום חדש בהיררכיה של החושים. בעבודתך אתה מצביע על נקודת ההתחלה ההיסטורית של התרבות הזו. האם אפשר כיום להצביע גם על נקודת הסיום שלה?
קררי: אנחנו כבר מתחילים לראות תנודה עצומה ביחס שבין החושים. זהו יחס שנמצא בתנועה מתמדת. בעתיד הקרוב, הגישה לאינטרנט דרך הוראות קוליות, למשל, תשנה מהותית את הקשר החזותי שלנו למחשב. בחמש או עשר השנים האחרונות, המושג "תרבות חזותית" נמצא פחות ופחות בשימוש. בעצם, אפשר לומר שזהו מושג שהתפתח ברגע היסטורי מסוים, שבו חוש הראייה איבד מכוחו - תהליך המתבטא בכך שהחוויה שאנו קוראים לה "הסתכלות" הולכת ונחלשת עד שהיא כמעט מפסיקה להתקיים.


1


סטודיו - גליון 121

אפרת שוילי שרים בקבינט הפלסטיני

שרים של מדינה שאיננה, אפרת שוילי על סדרת תצלומי
שרים בקבינט הפלסטיני - סדרה של 20 תצלומים שהוצגה במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי סאלח תעאמרי

סאלח תעאמרי - שר לענייני מתנחלים, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי זיאד אבו-זיאד

זיאד אבו-זיאד - שר ללא תיק, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי עימאד אל-פאלוג'י

עימאד אל-פאלוג'י - שר הדואר והתקשורת, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי הישאם עבד אל-ראזק

הישאם עבד אל-ראזק - שר לענייני אסירים ואסירים משוחררים,מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי נביל עמר

נביל עמר - שר לעניינים פלמנטרים, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

אפרת שוילי ריאד זענון

דוקטור ריאד זענון - שר הבריאות, מתוך הסדרה "שרים בקבינט הפלסטיני" של אפרת שוילי במוזיאון ישראל. >>>

יהושע גוטמן אינטליגנציה מלאכותית

הולנד מציבה את עצמה, בשנים האחרונות, כמעצמת-על אדריכלית. יהושע גוטמן מתוך סטודיו-גליון 121 >>>

De Architekten Cie הלוויתן

De Architekten Cie הלוויתן, בית מגורים, אמסטרדם 1995-2000 מתוך סטודיו גליון 121 >>>

נעמי סימן-טוב כולם חושבים שאני צייר

נעמי סימן טוב בשיחה עם יצחק ליבנה, מתוך סטודיו - גליון 121 >>>

טליה הלקין התנועה המתמדת שמעבר למעקה

על ספרו של ג'ונתן קררי - Suspensions of Perception: Attention," "Spectacle and Modern Culture

בשלהי ספטמבר 1907 יוצא זיגמונד פרויד מחדר המלון שלו ברומא לעבר כיכר קולונה, כמנהגו מדי ערב בזמן שהותו בעיר. בקצה האחד של הכיכר מנגנת תזמורת צבאית. >>>

צבי אלחייני סופרלנד

אדריכלות, אורבניזם ואדריכלות נוף עכשוויים בהולנד, מתוך סטודיו - גליון 121 >>>

MVRDV העץ

"העץ" בית דירות, הנגלו, הולנד >>>

 

דונאטיין אלפונס פרנסואה (המרקיז) דה סאד ז'וסטין או יסוריה של המידה הטובה

ברומן פורנוגרפי ופילוסופי זה מתאר המרקיז דה סאד את סיפור תלאותיה של ז'וסטין, בתולה מהוגנת וצדקת ואת סיפור מסעה הקצר והמיוסר בעולמו של סאד: עולם שכולו רוע צרוף ומנומק, שיש בו אולי השגחה, אבל אין בו אלוהים. >>>

פרננדו פסואה ספר האי-נחת

מהדורה מחודשת של "ספר האי-נחת", גולת הכותרת של יצירת הפרוזה של פרננדו פסואה, אחד היוצרים הגדולים בספרות העולמית של המאה העשרים. >>>

גדעון עפרת ההחטאה הפילוסופית והסיכוי הרליגיוזי

על האמנות - מסה לסוף מילניום וראשיתו. >>>

נקודת היעלמות

למצוא מחדש את קסם האוטוסטרדה והמרחק, והאלכוהול הקפוא במדבר והמהירות, לחיות את כל זה מחדש בווידיאו בבית, בזמן אמת - לא למען העונג הפשוט של הזיכרון, של ההיזכרות, אלא מפני שההיקסמות מחזרתיות אווילית כבר נמצאת כאן, בהפשטה של המסע. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית