בית

בבל , , 15/9/2019

                           

 

גיא רז ימי הביניים או פתח דבר

מתוך סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 124

ימי ביניים או: פתח דבר


"זה רובה, זה מצלמה, זה מצטלם כמו מלחמה"


אלף השנים המפרידות בין שקיעת האימפריה הרומית ובין תחילת תקופת הרנסאנס מכונות על-ידי ההיסטוריונים "ימי הביניים". את ימי הביניים ההם נהגו לזהות בעבר עם חשיכה תרבותית, פיאודליזם (שהושתת על יחסי אדון-צמית), שלטון יחיד של מונרכיה שקודשה בדת, עליית כוחם של הכנסייה ומוסדות הדת, שבטיות מפולגת, לאומים שונים, קרבות אבירים.

ומדינת ישראל של היום? כמו לא למדנו דבר מהרומאים ומכובשים אחרים אנו ממשיכים בבלי-דעת לקיים את אותן תופעות בלבוש עכשווי: את הכובש ואת הנכבש, את הרובה ואת החרב, את האדנות ואת העבדות, את הכוחנות ואת הדכאנות, את שלטון היחיד (בחירה אישית ונפוטיזם), את עליית קרנה של הדת וחיזוק הכפייה הדתית, את הפלגנות העדתית, את החשיכה התרבותית והייאוש ההולכים וסוגרים עלינו - ואת המצלמה.

המצלמה, ובגופה סרט הצילום, מאפשרים לנו את מה שלא התאפשר לאנשי ימי הביניים - את העדות. התצלום מאפשר את המבט המושהה על ההוויה, על העיוורון, על החשיכה. התצלום והדימוי החזותי בעת הזאת מאפשרים לנו לאתר את סימני השקיעה והניוון, לאפיינם ולקטלגם כדי שאם יבואו, בזמן כלשהו, רופא או היסטוריון - לפחות יעמוד לרשותם מסד של נתונים. הניסיון הזה - הנעשה, אולי, מאוחר מדי - הוא הברירה היחידה של "כתבי השטח" אשר יצאו מהמערה האפלה או שמא "מערת ישראל": הפילוסופים, האמנים, הצלמים - אנשי העט-מקלדת המכחול והמצלמה.

מתי החלה לשקוע "האימפריה הישראלית"? מתי תסתיים המלחמה?

***

הגיליון הנוכחי מהווה המשך לגיליון סטודיו מס. 113 "על היסטוריה של צילום מקומי" שיצא לאור לפני כשנה. כמו הגיליון הראשון, כך גם השני, מבקש להמשיך בניסיון לכתוב, לתעד ולהאיר חלקים מההיסטוריה העלומה של הצילום המקומי שמעולם לא טופלו. כמו הגיליון הראשון, כך גם גיליון זה מבקש לעודד דיון מקצועי ופורה בין אמנים פלסטיים לבין צלמים ובין אוצרי אמנות לבין צלמים, לאו-דווקא במחלקות נפרדות לצילום. עמדתי היא שמכאן ואילך הצילום הוא חלק בלתי-נפרד מעולם האמנות ואין לשוב וליצור חלוקות פנימיות שאינן רלבנטיות.

הניסיון שהוצע בגיליון הקודם להקים באופן פיזי את "המרכז לשימור ומחקר של צילום מקומי" עניין רבים, אך עדיין, מסיבות בירוקרטיות וקשיים אחרים, לא הגיע לידי מימוש. בינתיים, מכוחם של הצורך והנחיצות הדחופה, פועל "המרכז" באופן וירטואלי, מעל רשתות המחשבים ובחללים מושאלים. אחד מהחללים הללו הוא הגיליון הנוכחי.

בגיליון זה עוברים כחוט "ימי ביניימי" כמה נושאים וביניהם: תצלומי מתים, היבטים מאוחרים של מלחמת העולם השנייה ותמונות מהסכסוך היהודי-ערבי באזורינו.
מצבם ההולך ומחמיר של ארכיוני-צילום פרטיים וציבוריים בארץ מיוצג בגיליון על-ידי הארכיון הפרטי של אפרים ארדה המופיע בפתח הגיליון. ארכיון מקיף זה, שהופקד לפני מותו של ארדה בידי מוזיאון העיר תל אביב (מוזיאון ארץ-ישראל) נמצא במצב מתכלה וחלקים ניכרים ממנו העלו עובש ונפגמו עד כדי אובדן מוחלט. רק התעוררות מהירה ופעולה מקצועית אינטנסיבית יכולים להציל את חלקיו הנותרים. בעקבות "מות הארכיון" נחשפת סדרה של צילומי Post-mortem משנות העשרה של המאה שעברה - נושא שלא נחקר כלל בצילום הישראלי. על שניים מהם - תצלומים שלאחר המוות של שתי חלוצות צעירות שמתו ממחלה ומשברון לב, כתבה לאה פרץ מנקודת מבט היסטורית של אמנות נוצרית. מאיר ויגודר כותב על משמעותה התרבותית של נורמה חדשה בעיתונות הישראלית - פרסום תצלומי-הלם ושוק שאינם מסתירים עוד דבר. במקביל, בודק יוסי נחמיאס יחסי טקסט-תמונה ברפורטאז'ות מצולמות משנות ה40- וה50- המדווחות על פליטים בפלסטין/א"י משתי נקודות מבט - המקומית והאוניברסלית. בהמשך נפתח פרק של שלושה מקבצי-גלויות: הראשון מציג גלויות מתחילת המאה ה20- המשתמשות בצילומיהם של שלמה נרינסקי היהודי, גרבאד קריקוריאן הארמני וחליל ראאד הערבי-נוצרי; מקבץ שני משלב את הגלויות של "פלפוט" (palphot) - חברת הגלויות הגדולה בארץ שנוסדה ב 1935-6 עם צילומיה של אסנת אוסטרליץ המציגה מתצלומי ארכיון החברה בעבודתה העכשווית ; מקבץ שלישי יציג חלקים מעבודתה של אפרת שלם המצלמת בשנה האחרונה גלויות משלה; חיים לוסקי ממשיך לפענח את מהות הצילום האופקי ובועז טל משוחח עם רפי לביא על הקשרים הפנימיים שבין מוסיקה, ציור וצילום בסצינה הישראלית של שנות ה70-80-; שני צילומים של שמחה שירמן פותחים פרק העוסק בייצוגים שונים של השואה באמנות ובתרבות הישראלית: אריאלה אזולאי דנה במאמרה בייצוגים שונים של אדולף היטלר באמנות הישראלית; הצלם שי אלוני מציג את ה "ווטרנים" - גיבורי מלחמת העולם השנייה עטורי המדליות בביתם במרכז הקליטה בעפולה. יסגור את הפרק ראיון שערכתי עם ורנר בראון בן ה83- על צילומיו במשפט אייכמן וצילומים אחרים.
בתחום ביקורת תערוכות וספרים בנושא צילום - סוקרת רונה סלע את תערוכות הצילום ההיסטוריות המרכזיות מהשנה האחרונה ורונית שני כותבת ביקורת על ספרה של סלע "צילום בפלסטין/ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים". גיליון זה מסתיים במפגש מטאפורי קצר בין הסופר והמשורר האמריקאי ריימונד קארבר לבין מיכאל רורברגר, הנע על צירה של מצלמת Polaroid אחת, ששני צלמים אוחזים בה, זה הבדיוני וזה החי. סיפורו הקצר של קארבר "עינית" החותם גיליון זה, נפתח כך: "איש בלי ידיים בא לדלת למכור לי תצלום של הבית שלי..."

גיא רז, תל אביב, מאי .2001
סטודיו - גליון 124

מאיר ויגודר מאולף או מטורף

"צילום הלם" באינתיפאדת אל-אקצה מתוך סטודיו גליון 124 >>>

רונה סלע מאה שנות בדידות

סיכום תערוכות הצילום ההיסטוריות בשנת 2000 מתוך סטודיו גליון 124 >>>

אריאלה אזולאי חזרתו של המודחק

"להיות יהודי פירושו לשמור את היטלר בחיים..."(סטיינר) אריאלה אזולאי מתוך סטודיו 124 >>>

צלם לא ידוע היטלר עולה במדרגות וכובעו בידו

תצלום של היטלר עולה במדרגות וכובעו בידו (יד ושם) מתוך המאמר של אריאלה אזולאי "חזרתו של המודחק" סטודיו גליון 124 >>>

צלם לא ידוע דף תצלומים של היטלר

תצלומי תעמולה משנות העשרים והשלושים. תצלומי סטודיו נקיים שבהם היטלר נראה מביים עצמו לעיני המצלמה.מתוך המאמר "חזרתו של המודחק" בסטודיו 124 >>>

ורנר בראון קיבוץ נאות מרדכי

צילום של ורנר בראון - קיבוץ נאות מרדכי, אפריל 1950 מתוך סטודיו גליון 124 >>>

 

סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 113

על ההסטוריה של צילום מקומי - עורך אורח גיא רז. >>>

גלריה לימבוס טבולה ראסה

יצירה משותפת של 4 אמניות: דפנה איכילוב, מרגרט אנדרטון, ג'וליה דוגרה-ברזל וברנדה מיו. בתערוכה יוצגו עבודות צילום, רישום, סאונד, 8 מ"מ, ומיצבים שתוכננו לחלל הגלריה - מקלט. התערוכה תפלרטט עם ארכיטקטורת המקלט. >>>

דליה אמוץ בקעה

דליה אמוץ דיר צמית 3

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית