|
|
בבל , , 30/4/2021 |
|
|
|
פרוזה - תרגום פרוזה - מקור עיון - תרגום עיון - מקור בבל-עיון שירה - תרגום שירה - מקור פנאי עזר אמנות קולנוע ארכיטקטורות סביבה ישראלית בבל (חברה) בבל (דרום) ספרי כיס הספרייה של בבל הספרייה השחורה בבל (ילדים) מתח משפחה |
||||
|
אפריל 1994. ההמון משתולל בקיגאלי, והאזרחים הזרים מפונים בבהלה מרואנדה. ימיהם של האבירים חלפו. בקרוב יצמח טחב בזירת הרמחים. עתה הגיעו ימיהם של המלווים בריבית, ימיהם של מנַכסֵי ספינות אויב ברישיון המלך; בנקאי יושב עם בנקאי, ומלכים הם הנערים שמשרתים אותם. >>> כפי שמעידה כותרת המשנה של ״פתח גדול מלמטה״, הספר מכיל סיפורים מאוד רומנטיים שעניינם יחסים בין נשים וגברים, המתוארים מנקודת מבטה של אישה. >>> ז'ורז' פרק עם רובר בובר סיפורים מאליס איילנד "מה שאני, ז'ורז' פרק, באתי לחקור כאן אדוארד אבי כנופיית המקלות בגלגלים ג'ורג' וושינגטון היידיוק, חובש לשעבר בכוחות המיוחדים וחובב פצצות, בירה וטבע, חוזר מווייטנאם לביתו ביוטה ומגלה שאנשי עסקים, פוליטיקאים ומכונות חברו יחדיו כדי להחריב את הטבע הנדיר של ארץ המדבר האהובה שלו באמצעות שורה של מיזמי ענק מיותרים. >>> יניב חג'בי המדריך התימני לכתיבת אגדות "וספר זה הוא בכורי פטר ידי וגם קרבן נדִבתי כמאמר המשורר ולד ימיר פר ופעוט שה תמורתו. והספר באר יבאר היטב את שלושים ושנים החלקים הם יסוד מלאכת האגדה וגם מביא משל לאגדה השלמה למען יבין הקורא את מלאכת הכתיבה דבורה על אופניה. >>> ברט איסטון אליס נולד ב- 1964בלוס אנג'לס לאב שעסק בנדל"ן ולאם עקרת בית. לאחר גירושי הוריו ב-1982 (על פי תביעתה של אמו), הוא גדל עם אמו בפרוור בעמק סן פרננדו. >>> בעקבות שרשרת של צירופי מקרים ואי-הבנות, הסתובבה בפריז בתחילת שנות השבעים שמועה עיקשת שהסופר והמשורר האמריקאי הארי מאת'יוס, שחי אז בעיר, הוא סוכן סי-איי-אי. >>> שאול רובינזון הוא מבקר ספרות בן 33 שפִּרסם כמה ספרים של פרוזה ניסיונית ועיקר עיסוקו גניבות ספרותיות קטנות. כמה צלחות חומוס במסעדת "עבאס" בירושלים עם חבר ילדות, המשורר נחמן לורי, בבוקר אחד של יוני במהלך שבוע הספר שלפני רצח רבין, משכנעות אותו לשדוד ספרייה. >>> "דבר לא נדרש ממני. היה עלי להניח רגל, ועוד רגל, ולצפות שבאחד הימים אתרחק מספיק מן השמש השחורה והקרה שלי כדי לחמוק בעדינות מן המסלול. >>> "אסור להתחיל לספר. השקר מתגנב מיד, באין רואה, משתקע, מתבצר, וזהו. שקר על גבי שקר. >>> דברים מוזרים קורים בסיפוריה של קלי לינק: איש מת שולח מכתבים לאשתו, חייזריות בלונדיניות פולשות למנהטן, זוג בירח דבש משתתף בתחרות יופי אפוקלפיטית, בלשית צעירה ניזונה מחלומות. ג׳ימי לונץ הוא איש תמים (פחות או יותר). אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?" וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן", הרומן השלישי שלו, מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל >>> ג'ולי, בתם היחידה והמרדנית של בנקאי לבן ועשיר מיוהנסבורג ושל בעלת בתי קזינו מקליפורניה, פוגשת בעבּדו, מכונאי במוסך. עבדו הוא מהגר לא חוקי החי תחת זהות בדויה מפחד שלטונות ההגירה. עזמי בשארה כיסופים בארץ המחסומים "היום עצמו עשוי לכלות את זמנו בהמתנה מול המחסום. הזמן עצמו מחכה שם במקום." שלושה פסנתרנים צעירים נפגשים ב- 1953 במוצרטאום בזלצבורג כדי ללמוד אצל הורוביץ הגדול: ורטהיימר מווינה והמספר מזלצבורג הם מוכשרים מאין כמותם, טובים מרוב הווירטואוזים בני זמנם, ונכונה להם קריירה עולמית מבטיחה. הצעיר השלישי, שמגיע מקנדה, הוא גלן גולד. >>> כדי להפוך שקר לנבואה, מחליט כהן-בוזוקי, צעיר ישראלי שבור לב, לצאת לגלות. גלות אמיתית, פוליטית, מטאפיזית. וירז'יני דפנט בֶּז-מוּאָה (זיין אותי) נדין ומנו, שתי צעירות מהפריפריה הצרפתית, נפגשות במקרה ומגלות שיש להן הרבה במשותף: שתיהן פליטות של החברה התעשייתית, ניצולות של העיר המנוכרת, ובעיקר פצועות מהאלימות הגברית. לשתיהן צמאון אינסופי לוויסקי ולבירה, לזרע ולדם. >>> סימבלין, אחד המחזות המאוחרים שכתב שקספיר, לא תורגם עד כה לעברית. עתה ניתנת לקוראים הזדמנות ראשונה להתוודע ליצירה מפתיעה זו. >>> קיץ אחד באמצע שנות התשעים. עולם קטן בשולי הכרך, תחום בין כבישים סואנים, לרגלי הר זבל, בצל מטוסים שממריאים ונוחתים. לאחר שהתייתם מאמו שנפטרה בלידתו ומאביו שנהרג זמן לא רב אחר כך במלחמה, גדל שְרִירַאם אצל סבתו במַלְגוּדִי וימיו עוברים עליו בפינוק ובבטלה. >>> זהו סיפורו של הנרי ג'יימס, הסופר הגדול יליד ארצות הברית, שהפך לאשף הגלוּת וחי בין אמנים ובני אצולה בפריס, רומא, ונציה ולונדון. "לפתע פילח את השמים כוכב נופל: מי מביניכם ראוי לחיי נצח? בטקסטים אלה, הנעים בין מסה, כתבה עיתונאית, מניפסט, סיפור קצר, שירה ושירה בפרוזה, מסמן וולבק בכתיבתו החדה, המחוספסת והלקונית את המתווה הראשוני של עולמו: השמים ריקים, המבטים אבודים, הזמנים מתים. >>> אתה צריך שמישהו יאהב אותך כדי שתוכל להיות מי שאתה. השנה היא 1943. אי שם בלב האוקיינוס האטלנטי צפה סירת גומי ובתוכה שני ניצולים. האחד, קטוע זרוע, הוא טייס אמריקאי. האחר הוא מפקד צוללת גרמני. מיכאיל בולגקוב רשימות של רופא צעיר ספטמבר 1917. רופא צעיר בעל מראה צעיר במיוחד נשלח מיד עם תום לימודיו לעבוד בבית חולים בכפר נידח במחוז רוסי רחוק ומנותק שהקידמה טרם הגיעה אליו. נְגוּגִי וַה ת'יוֹנְגוֹ מטיגארי מַטיגַארי מַא נְג'ירוּנְגי, לוחם חופש במדינה אפריקאית ללא שם, שב ממלחמת עצמאות עקובה מדם נגד המתיישבים האירופיים. הוא עוזב את היער, יורד מההרים, מתפרק מנשקו וחוגר את חגורת השלום, ויוצא לחפש את בני משפחתו כדי לבנות איתם מחדש את ביתו ולפתוח בעתיד אחר, שלֵו. >>> בין המזבלה למכון לטיהור שפכים, קרוב לתחנת השנאים הגדולה, ממש בקצה מסלול ההמראה הצפוני של שדה התעופה, שם נמצאת המשחטה, מקום העבודה שלו. צבי הוא דוקטור להיסטוריה של ארץ ישראל, שמנסה ללכוד את המעשה הציוני באמצעות הלשון העברית. מינה, סטודנטית לשעבר, היא בת זוגו שכמהה לתינוק אך לא נענית. >>> משה שקורא לעצמו אפרים, חושב שהוא המשיח החדש. ברגע של אשמה, בטקס בר המצווה שלו, הוא מבין שההשגחה העליונה סימנה ועליו לצאת למסע. סיפור פשוט: חייל משוחרר הולך לאוניברסיטה, לומד שפות, גומר תואר ראשון בבלשנות. אמא לוחצת להמשיך לתואר שני. הודו לא קוסמת לו, סמים הוא לא אוהב. יש לו חברה, יפה אבל נודניקית. מה עושים? הולכים לעבוד במרכז לבריאות הנפש, באמצע הדרך בין ירושלים לבית-שמש. >>> הוא ישכב על גבו במיטתם, שהיא המיטה שלהם, והיא תיטול את העט העבה שינוח על השולחן הסמוך למיטה, והיא תגיד לו, תתהפך. ואז ישכב על בטנו במיטתם, במיטה שלהם, והיא תכתוב על גבו, בעט העבה, שייך לאריאלה. מוטי זה הינו אישי ואינו ניתן להעברה. >>> אי שם בנבכי הזמן, מלך ממלכי סאסאן אשר מלך על הודו ועל סין, שָהְרִיָאר שמו, גילה כי אשתו בוגדת בו. כרת המלך את ראשה והחל לנהוג מנהג חדש - לקחת לו נערה בתולה מדי לילה, לקטוף את בתוליה ולהרוג אותה בו בלילה. >>> "כי עכשיו כשאני עומדת להיעלם, אני כאן יותר מתמיד. עכשיו כשאני אוויר ולא יותר, השאיפה היחידה שלי היא לנשום אותו. עכשיו, כשדממתי לעד, חה חה, בשבילי הכול מילים מילים מילים. עכשיו, כשכבר איני יכולה להושיט יד ולדעת, זה הרצון היחיד שלי, לגעת. >>> מהדורה מחודשת של "ספר האי-נחת", גולת הכותרת של יצירת הפרוזה של פרננדו פסואה, אחד היוצרים הגדולים בספרות העולמית של המאה העשרים. >>> "לימונוב אינו דמות בדיונית. אני מכיר אותו. >>> עם אקדחים זולים שעשויים להתפוצץ לך ביד כשאתה לוחץ על ההדק, במכוניות של שישים דולר שאפשר להתנגש בהן בעמוד טלפון בלי שיקרה שום דבר, צעיר אמריקאי חסר שם וחבריו המסוממים והשיכורים חולפים על פני נופים של חורבן אנושי וסביבתי, נוסעים בכבישים ישרים וארוכים על >>> הוֹרַסיוֹ קַסטיינוס מוֹיָא איוולת בעקבות מאמר עיתונאי מעורר מחלוקת שכתב, נאלץ המחבר להימלט מארצו לגלות בגואטמלה. |
מארק ון דר יאכט הסיפור של הקרחת שלי מארק ואן דר יאכט הוא סטודנט וינאי לפילוסופיה, השקוע בכתיבת שירה חיפוש נואש אחר L'amour fou, אידיאל האהבה המשוגעת של המשוררים הסוריאליסטים. אבל אני, אני סיימתי. עכשיו ממש סיימתי. הנה, אני מסתלק מהסיפור הזה. אני רוחץ את ידי ממנו. אני רוחץ את ידי אף שאי-אפשר. אף שאסור. הרי הכול כאן נעשה בכוונה. אולי לא בחוכמה, נכון, אבל בהחלט בכוונה. >>> לוסי היא מכשפה כושלת במקצת שחיה חיים נטולי קסם עם בעלה ושתי בנותיה התאומות בווילה שבמתחם "בנה ביתך" חדש ליד עיר שדה קטנה. חברים דמיוניים, אהובים חלומיים, זיכרונות רחוקים. ספר הביכורים של רחלי רוטנר, הצד האחר של העולם, הוא יצירת קומיקס למבוגרים המורכבת משני סיפורים (”חלום”, “בית”) ונובלה (”שער”). סיפור צריך להאמין בעצמו, לתכנן, לקוות, להתבדות, להזדקן, להחוויר, להתקמט, לצבור חטאים ומעשים טובים, להתרחש רחוק מכל אפשרות של הצלחה. צבי אבינר ופני כל שאר התביעות מוגזמות אישה ואיש נפגשים בחנות ספרים ירושלמית. האם נפגשו באקראי? היא עכשיו סופרת נודעת והוא בעל סוכנות נסיעות, אבל פעם, לפני שלושים שנה כמעט, הם אהבו זה את זה. >>> סמאדר הוא סיפור התבגרותה של נערה צעירה שחייה וחיי משפחתה משתנים לבלי הכר בקיץ אחד, שבו עזבה את ביתה עם אמה ועברה להתגורר בבית סבה ודודה. כך מתחיל סיפור התבגרות מקומי ואוניברסלי גם יחד, על פגיעה, הכחשה, חברות וחציית גבולות. >>> גריידי טריפ הוא ילד פלא לשעבר, סופר מסטול בהווה ופלרטטן מועד. טריפ, שנשוי בשלישית, תקוע באמצע כתיבת אפוס בן 2611 עמ' בשם 'ילדי פלא', ובינתיים מתפרנס מהוראת כתיבה יוצרת בקולג'. >>> "בגיל שלושים חטפתי את החיים בפרצוף. רק אז הפסקתי להתייחס לעצמי כמלך העולם והפכתי לאדם בוגר כמו כולם, שעושה כמיטב יכולתו עם מה שהוא. חיכיתי לגיל שלושים כדי להפסיק לתהות מה זה בדיוק סבל ודאגה, חיכיתי לגיל שלושים כדי להתחיל לחפש, כמו כולם, אחר האושר. >>> פרנסואה הוא פרופסור לספרות בסורבון המתמחה ביצירתו של הסופר בן המאה ה-19 ז'וריס–קרל הויסמנס. בזמנים רגילים, הוא היה יכול לקוות לחיים שלווים, לקריירה אקדמית משעממת אך מספקת ואולי אפילו למערכת יחסים בקובץ סיפורים זה, כותב קולם טובין על משפחות: אלה שאנחנו נולדים בהן, ואלה שאנחנו מנסים, כמיטב יכולתנו, להקים לעצמנו. הוא כותב על נאמנויות סותרות, על הומוסקסואליות, על עזיבה ועל שיבה, על נקמנות ועל אבל. >>> "הגוף מתוכנת למצוא פתרונות שימנעו מאיתנו למות מצער, קצת כמו שתחת עינויים בסופו של דבר מתעלפים" >>> וילהלם גנצינו אישה, דירה, רומן שנה בחייו של נער בן שבע-עשרה. ויגנד נזרק מבית הספר התיכון. אמו המאוכזבת מחפשת לו מקום עבודה כשוליה בחברה כלשהי, לא משנה איזו, העיקר שירוויח כסף וילמד מקצוע, אבל הוא משוכנע שאין זה אלא שלב מעבר בדרך לחיים של כתיבה. >>> שֵרוּת לָקוֹחוֹת שָׁלוֹם זוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת כשז'ד מרטן נסע לאירלנד לפגוש את מישל וולבק כדי לשכנע אותו לכתוב הקדמה לקטלוג התערוכה השנייה שלו, סדרת "המקצועות הפשוטים", הוא היה אמן כמעט נשכח. >>> בעודו יושב על כורסה גבוהה בדירתם המפוארת של בני הזוג אוורסברגר שבווינה, נזכר המספר, סופר אוסטרי שחזר לא מכבר לווינה אחרי שנים ארוכות בלונדון, איך האוורסברגרים, שהוא אהב לפני שלושים שנה ואחר כך שנא אותם, תפסו אותו ברחוב כדי לבשר לו על התאבדותה של ידידת >>> ״חוש המאבק״ (Le sens du combat), קובץ השירה השלישי של מישל וולבק ראה אור לראשונה ב-1996. >>> מלכות השמים עצובה. החיים בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים באניסקורתי, עיירה קטנה באירלנד, לא צופנים בחובם אפשרויות גדולות. אייליש לייסי עדיין צעירה, אך היא כבר יודעת שלכשתסיים את הקורס לניהול חשבונות לא תהיה לה עבודה. >>> רג'ינה מועלם מחכה כבר שנים לשובו של בנה מנשי, שנעלם יום אחד בלי להשאיר מאחוריו הסברים או עקבות. כשאינה יושבת בחדרה שבבית גיל הזהב על-שם למברג ומחכה ליד מכשיר הטלפון היא מחפשת אחרי מנשי ברחובות העיר. שנותיה הראשונות של רוזי קארפ עברו עליה בעיר בריב-לה-גיארד שבדרום מערב צרפת, שם גדלה עם אחיה לזאר והוריה, מרת קארפ, שנעשתה אחות ופתחה במרכז העיר עסק קטן לטיפולי קוסמטיקה ביתיים וקארפ, שהיה רב-סמל ראשון. >>> אסטריד מצלמת שְׁחָרים בסוני הדיגיטלית שלה. התריס בחדר של מגנוס מוגף תמיד. הוא אף פעם לא מתרחץ, לא במקלחת ולא באמבטיה. >>> תשעה סיפורים על אהבה בין נשים וגברים שהם אמהות ובנים, ועל הרגשות, המתיחויות, ההחמצות, החשדות, המרווחים והשתיקות שעומדים ביניהם. "היה היתה פעם מלחמה. אלן רוצה להתגרש מלאבי, אבל כשאתה נשוי לרוח רפאים הפרוצדורה מסתבכת והכול תלוי בעצם במדיום שמגשרת ביניהם. סבתא של ג'נבייב תמיד מנצחת אותה בשבץ-נא עם מילים בבאלדזיוורלקיסטנית, שפתו של הכפר שכלוא בארנק המכושף שהיא נושאת עמה לכל מקום. >>> בחודשי חייו האחרונים הגה הצייר סרז' ולן את הרעיון ליצור תמונה אחת שתכנס את כל ניסיונו: יהיה בה כל מה שאי פעם נרשם בזיכרונו, כל התחושות שחלפו בו, כל החלומות שלו, התשוקות שלו, כל המרכיבים הזעירים שסכומם היה חייו. >>> "אמא שלי מאמינה שאנחנו החלומות של המתים. אני לא מוכן להיות חלום של מת. בגלל זה אני מקשיב לדברים שהיא אומרת כאילו אני קורא מכתבים שאינם ממוענים אלי. >>> אלמוג בהר אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" מבקש אחד מגיבוריו של אלמוג בהר לקרוא מול השוטרים. אבל קריאתו אינה שמה אותו בין היהודים דווקא. זעקתו אילמת ומותירה אותו, כמו גיבורים אחרים בספר, בין שמים לארץ. >>> אנגליה בתחילת המאה השש-עשרה עומדת על סף אסון. אם המלך ימות בלי יורש זכר, תיקרע הממלכה לגזרים במלחמת אחים. לפיכך, מבקש הנרי השמיני לבטל את נישואיו לקתרינה מאראגון ולהתחתן עם אן בולין למרות התנגדות האפיפיור והתנגדותם של רוב שליטי אירופה. >>> "פשוט כך: אנשים 'מטעינים' אנשים אחרים באנרגיה מינית, או באהבה, וככה חיים להם ברצינות גמורה: עושים בשבילם דברים, משנים מסלולים בגללם, משתדלים מאוד, רבים ומתפשרים בכאב גדול, וגם עושים ילדים. גם את הילדים שלהם אנשים מטעינים באנרגיית החיים, אהבה. >>> רונלדו קוּרֵיָה דִי בְּרִיטוּ הגליל שלושה דודנים נוסעים להיפרד מסבם, הגדול, שגוסס בחוות הגליל הנידחת שבלב הערבה בנפת אִינְימָוּנְס, במדינת סִיאָרָה שבצפון מזרח ברזיל. >>> לאסלו קרסנהורקאי תוגת ההתנגדות האטרקציה היחידה בקרקס הנודד שהגיע העירה היתה גווייתו החנוטה של לווייתן, מעין מפלצת משותקת, אולי סמל לרודני העבר שגוויותיהם מוצגות במוזוליאומים, אבל גם התגלמות מעוררת חלחלה של הטבע החנוט, המסואב, שאין לחיות בו עוד: האדמה הקפואה, הבתים שהביתיות היא מהם >>> אי שם באפגניסטן או במקום אחר. גילברט קית' צ'סטרטון האיש שהיה יום חמישי מה יותר פואטי, רכבת המגיעה ליעדה או רכבת המחמיצה אותו? הסדר או הכאוס? החוק או הפשע? הבריאות או המחלה? בעיני גבריאל סיים התשובה ברורה. >>> העולם הוא בגודל בינוני. רופא ואשתו שהתיישבו באי טרופי מקבלים אורח לא צפוי; גבר בודד מחכה בלוס אנג'לס לרוצח שלו; טייסי קרב מחליפים רשמים אחרי מלחמת העולם השנייה; טייסים צרפתיים באפריקה פוגשים משרת אפריקאי ששר בצרפתית; מהנדס צרפתי מצרף אליו את אשתו לנסיעת עבודה מסוכנת בג'ונגלים של >>> לפניכם הכרך השני בתרגום החדש של מבחר סיפורי אלף לילה ולילה, ובו המשך העלילות המופלאות שטוותה שהרזאד היפהפייה והחכמה מדי לילה בלילה כדי להפוך את לבו של המלך שהריאר האכזר. >>> רגר, מבקר המוזיקה הזקן של הטיימס, מזמן את חברו הקשיש אטצבאכר לפגישה דחופה במוזיאון ההיסטורי לאמנות בווינה בשעה אחת-עשרה וחצי. גשר, נהר חרב בנוף שומם, ביתן של שומר מדוכדך, דרך נעלמת באופק, בעל חנות שתוהה על העולם, זקן אחד, ילד קטן אחד. המתנה. כיצד ניתן להימלט מכוחה המקרי, הצפוי והמשתק של היציבות? היא ילדה, הוא ילד, ואלה ימי ראשית האהבה. בהמשך היא אישה, הנשים כולן, והוא הגבר שלא יהיה לה לעולם. כל הגברים כולם. לפעמים הוא חוקר ספרות. גם הוא ברבים. ובעבר. אף כי בראשה נחשבות מחשבות על עתיד. אולי בגלל היותה סופרת. לפעמים הוא אישה. ילדה פגועה מינית. >>> |
|||
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved