בבל החטיפה של מישל וולבק

ב- 16 בספטמבר 2011, במהלך מסע לקידום ספרו "המפה והטריטוריה", נעלם זוכה פרס גונקור לשנת 2010, הסופר מישל וולבק. >>>

רוצים להשתתף במפגש קוראים עם מישל וולבק?

מבצע מיוחד של YNET, בבל, ידיעות ספרים, שגרירות צרפת והמכון הצרפתי לרגל ביקורו של מישל וולבק בישראל והשקת הספר "המפה והטריטוריה".
שלחו טקסט בן 150 מילה לכל היותר, ובו הסבר מדוע דווקא אתם צריכים לפגוש את מישל וולבק.
אם זה יהיה משכנע, תוכלו להשתתף במפגש מצומצם של הסופר עם עשרים קוראים ישראלים. >>>

למה מישל וולבק הצרפתי הוא הסופר האהוב ביותר על הקוראים הרוסים

"על חשיבותו של התרגום מצרפתית בתרבות הרוסית, מהתרגום ל"אדולף" של קונסטאן ועד ל"אפשרות של אי" של מישל וולבק. האם "טיפוס האיש הרוסי האמיתי" לא נבנה בעצם מחומרי השירה האנגלית והפרוזה הצרפתית."
מאיה קגנסקיה, הארץ תרבות וספרות >>>

למה מישל וולבק כל כך משועמם?

"בעולם של מוצרים, ייצוגים וגירויים מאלחשים נראה שרק אירועים מבעיתים או פורנוגרפיים יכולים לחבר אותנו בחזרה למציאותי. המבעית, אם כך, הוא התגובה לשיעמום משום שנראה שהוא מצליח - לרגע חולף - לעורר אותנו מהנמנום; והאירוניה נהפכת למפלט האחרון, אולי האימפוטנטי, של האינטליגנציה בפני עולם שמניח לנו להיסחף בחירות חסרת מרכז ומשקל."
אווה אילוז על ספרו של מישל וולבק "המפה והטריטוריה", מוסף ספרים, הארץ >>>

סוף סוף אפשרות ביניים בין תשוקה עד מוות לתשוקה למוות

"בין ארגון שוקק חיים להמתות-חסד לבין בית בושת ישנוני, מבין גיבור ספרו החדש של מישל וולבק ש"ערכם המסחרי של הסבל ושל המוות, נהיה גבוה יותר מזה של העונג ושל המין". גם וולבק עצמו, כך נראה, הפנים את הלקח. לא תמצאו ב'המפה והטריטוריה' ולו כוס רפוי אחד, אבל מוות יש בו במנות נדיבות. אולי זה מה שזיכה אותו בפרס גונקור. בנוסף לעובדה שמדובר בספר נפלא."
שלומציון קינן על ספרו של מישל וולבק "המפה והטריטוריה", 7 לילות >>>

הבוקר שאחרי

"בכתיבה צלולה ונוקבת ובעלילה חסרת רחמים מציג מישל וולבק את צדדיה האפלים ביותר של המתירנות המינית. גיבורי ספרו הם מי שהפסידו מהמהפכה: הילדים המוזנחים של גרושים; המכוערים, השמנים וחסרי הביטחון שהמהפכה רק העצימה את עלבונם ואת תסכולם; רווקות מבוגרות הכמהות למשפחה ולילד; ואפילו היפות והיפים, שאף שלכאורה הרוויחו מהמתירנות, הרי שההיחשפות המוקדמת למין הקהתה את רגשותיהם והפכה אותם ליצורים מתגוננים ומנוכרים. המפתיע הוא שקול הנכאים הזה, היוצא בכאב ובזעם מתוך הליברליזם כנגד האָשׁיות שלו עצמו, ושמצא לו תהודה גדולה כל-כך, בוקע דווקא מצרפת - ארץ המסמלת בעיני רבים את השחרור המיני המתקדם. הצלחתו הגדולה של 'החלקיקים האלמנטריים' מעידה על כך שלמרות, ואולי בגלל, הבוטות הגדולה המאפיינת קטעים ממנו ('החלקיקים האלמנטריים' כולל תיאורים ארוכים ומדכאים של החיים בקומונות נודיסטיות, ושל אורגיות), הוא נגע בעצבים חשופים של החוגים המתירניים באירופה."
ניל מנוסי על ספרו של מישל וולבק "החלקיקים האלמנטריים", ארץ אחרת, גליון 4, 2001 >>>

מישל וולבק על המפה

"אפשר לדבר על מישל וולבק, בטח שאפשר. הבעיה היחידה היא שכל מה שיש למישהו להגיד עליו הוא בעצמו כבר אמר טוב יותר. בספרו החדש הוא מתאר דמות הנושאת את שמו ואת דמותו, וכך מצליח לתעתע בקוראיו אפילו יותר."
ליאת אלקיים על ספרו של מישל וולבק ״המפה והטריטוריה״, הארץ ספרים >>>

מישל וולבק המפה והטריטוריה

כשז'ד מרטן נסע לאירלנד לפגוש את מישל וולבק כדי לשכנע אותו לכתוב הקדמה לקטלוג התערוכה השנייה שלו, סדרת "המקצועות הפשוטים", הוא היה אמן כמעט נשכח. >>>

בועט בעזרת העט

"מישל וולבק, אחד הסופרים המדוברים בעולם, נחשב לבוטה, גאון אנטי-ממסדי ופורץ דרך. בעקבות זכייתו בפרס הגונקור: ניסיון לנתח את דמותו השנויה במחלוקת ואת הפיוט וההתרסה בספריו."
שרי שביט על מישל וולבק, YNET ספרים >>>

מישל וולבק, ברנאר-אנרי לוי אויבי הציבור

"ברנאר-אנרי לוי היקר, אין לנו שום דבר במשותף, כמו שאומרים, למעט נקודה אחת, מהותית: שנינו אנשים מאוסים למדי ... יחד אנחנו מהווים סמל מופתי להתנוונות המחרידה של התרבות והאינטליגנציה
הצרפתיות, כפי שציין לאחרונה, בחוּמרה שצִדקתה עמה, המגזין 'טיים' ... >>>

ריפוי בפישוק: הרומן החדש של מישל וולבק

"הספר החדש של מישל וולבק, די בסדר - אבל את עמית קלינג מעניין יותר לדבר על האופן בו גיבוריו הם גברים אומללים שמוצאים את האושר במפגש הבלתי אמצעי עם הכוס."
עמית קלינג על ספרו של מישל וולבק "לצאת מהמאה העשרים", נענע 10 >>>

הקצה הצמחי של החווייה

"הוא דומה לחיים ולא לאידיאה שלהם: למאבק המתמיד לשימור האובייקט הטוב. ובאסוציאציה לאמריקאים: מעלה על הדעת את ריימונד קארבר. גם אצלו הטוב מסתתר בתוך קונכייה של כאב. אבל אצל קארבר הכאב בחוץ, ואז אתה יודע לאשורו שהאהבה בפנים. אצל וולבק צריך לחפש, בלי וודאות שהיא תימצא. אבל בכל זאת, שלא כחנוך לוין, נדמה שהוא לא הרסני. לא הרסני כי מתעקש שיצירתיות היא עניין נפרד מן השיווק שלה, מן הפרסום המתלווה אליה, מן ההגדרה המוענקת ליצירה וליוצר על ידי העולם. היא קיימת לעצמה. וולבק לא הרסני, הוא מינימליסט; יש מעט מאד דברים שהוא מאמין בהם, אבל הוא עקבי באמונתו. אפילו כנביא זעם של תרבות שוקעת הוא לא הרסני. הוא פוסע על סף התהום, אבל לא נופל; הוא רק מתריע."
אסתי פלד על ספרו של מישל וולבק "המפה והטריטוריה", לא ערוך >>>

פגישה עם הסופר מישל וולבק

עשר שנים אחרי המסה המרתקת שפרסם על "החלקיקים האלמנטריים" בכתב העת "ארץ אחרת", חוזר ניר מנוסי לפגוש את האיש שהחזיר אותו בתשובה. >>>

הסלוגן הוא המסר

"בין חמדת ואגינות לשנאת מוסלמים, שלל פרובוקציות וריבוא קלישאות, מישל וולבק נותר בכל זאת קופירייטר מבריק של רעיונות."
אירי ריקין על ספרו של מישל וולבק "לצאת מהמאה העשרים", NRG תרבות מעריב >>>

מישל וולבק אפשרות של אי

מי מביניכם ראוי לחיי נצח?

דניאל הוא קומיקאי ציני שעשה קריירה מטאורית מבדיחות מרושעות ונבזיות על מין, מוצא, דת וגזע.
סיפור החיים שלו הוא רדיפה אחר אהבה, מין ונעורים, ובריחה מהשיעמום, מהבדידות ומהזיקנה. >>>

מישל וולבק להישאר בחיים

בטקסטים אלה, הנעים בין מסה, כתבה עיתונאית, מניפסט, סיפור קצר, שירה ושירה בפרוזה, מסמן וולבק בכתיבתו החדה, המחוספסת והלקונית את המתווה הראשוני של עולמו: השמים ריקים, המבטים אבודים, הזמנים מתים. >>>

מישל וולבק פלטפורמה

על גברים מאירופה ונשים מתאילנד, על תעשייה, תיירות, מין, תקשורת, כלכלה, אהבה, פוליטיקה. וולבק ממשיך לתעד את שקיעתו של האדם המערבי ומוסיף לקטלוג ההבלים של ההוה שלל מפגשים בלתי אפשריים שבין העולם הראשון ובין העולם השלישי. >>>

מישל וולבק החלקיקים האלמנטריים

מישל וברונו הם שני אחים למחצה שנולדים בשנות החמישים ומתבגרים עם המאה העשרים, החברה הצרכנית והפורנוגרפיה. החלקיקים האלמנטריים הוא הרומן השני של מישל וולבק שהציב אותו כדמות הפרובוקטיבית והחשובה של הספרות הצרפתית העכשווית. >>>

מישל וולבק ו"החלקיקים האלמנטריים" - מסה על היצירה ועל הקשריה האינטלקטואליים

"'החלקיקים האלמנטרים' היא ככל הנראה יצירת הפרוזה החשובה בדורנו ומחברו הוא כפי הנראה הסופר החשוב בדורנו. הרומן, שראה אור בצרפת ב – 1998, נמכר במאות אלפי עותקים והפך את מחברו, מישל וולבק, יליד 1958, לאחת הדמויות המסעירות והשנויות במחלוקת בצרפת ומחוצה לה.
זו יצירת הפרוזה החשובה בדורנו על אף קיומן בדור האחרון של יצירות פרוזה מעודנות ומתוחכמות ממנה, על אף היותה של היצירה הספרותית הזו אנטי-אמנותית מבחינות רבות, ועל אף שהיא מכילה קטעים פורנוגרפיים ללא כחל ושרק שיקשו על שוחרי ספרות טובה רבים את צליחתה."
אריק גלסנר על ספרו של מישל וולבק "החלקיקים האלמנטריים", מבקר חופשי, אתר רשימות.
(זהו נוסח מורחב של מאמר שמופיע בגיליון החדש של מגזין "ארץ אחרת", גיליון מס' 54: "גופניות: בין משטור לחופש") >>>

מישל וולבק יגיע לביקור בישראל

הסופר הצרפתי יגיע בקרוב ארצה להשקת ספרו החדש, "המפה והטריטוריה", שזיכה אותו בפרס גונקור לשנת 2010. "אני מאחל למדינת ישראל חיים ארוכים", אמר לקראת ביקורו.
מרב יודילוביץ', YNET >>>

כולנו קצת כושלים, כולנו קצת אמנים

"הציניות הבוטה של מישל וולבק מקפלת בתוכה פגיעות גדולה. העיסוק שלו בביניים, באמצע, מאפשר לו לכוון את הבעיטות המדויקות שלו ישר לתוך הבטן הרכה."
שירה סתיו על ספרו של מישל וולבק "לצאת מהמאה העשרים", הארץ ספרים >>>

כמה ספרים מעניינים שראו אור לאחרונה שהזדמן לי לקרוא

"זה רומן טוב מאד. לא כמו 'החלקיקים האלמנטריים' או 'אפשרות של אי', אבל טוב, ואולי בעיקר: מושך מאד לקריאה. וולבק מתגלה בו כסופר טוב מאד מן המניין, כלומר לא כקוריוז חולף, לא רק כמבקר חברתי, אלא כמי שהוא גם בעל מלאכה ספרותי מצוין."
אריק גלסנר על ספרו של מישל וולבק "המפה והטריטוריה", מייסיי >>>

מישל. סיפור אהבה

"לכבוד פרסום הספר 'המפה והטריטוריה' למישל וולבק, מדפדפת ענת רוזיליו בין דפי ספריו ומנסה להסביר מדוע הוא המבקר הכי גדול של הליברליזם, וגם בכלל לא שונא נשים. מסה."
ענת רוזיליו על מישל וולבק, אתר העוקץ >>>

בבל מישל וולבק בישראל

אנו שמחים לבשר לכם שמישל וולבק יגיע בסוף השבוע לישראל.

ביום שישי ה- 1 באפריל, בשעה 14:00 בסינמטק בתל אביב,  יתקיים מפגש לרגל יציאת הרומן "המפה והטריטוריה" בעברית . >>>