 |
|
בבל , , 8/2/2010 |
|
| ||
|
|
|
|
אילנה ברנשטיין
|
|
||
Ilana Bernstein אילנה ברנשטיין נולדה ב-1957 בישראל, גרה בתל אביב, בוגרת אוניברסיטת ניו יורק, עורכת ומלמד כתיבת פרוזה. |
|
"נשכבתי ליד הגופה, שעד לפני רגע היתה בעלי, ולא ידעתי מה להרגיש. הייתי די רגועה, אפילו עייפה קצת. רציתי לעשן סיגריה. בעלי לא הרשה לי לעשן. הרגשתי את הכוח שלי בכפות הידיים. הוורידים היו מלאים דם. התחשק לי לדבר עם מישהו. רציתי לספר מה עשיתי. >>> שני סיפורי אהבה עזי מבע, בהירים ומבהירים: "פנטזמה" ו"מושבת האהבה".
נשכבתי ליד הגופה, שעד לפני רגע היתה בעלי, ולא ידעתי מה להרגיש. הייתי די רגועה, אפילו עייפה קצת. רציתי לעשן סיגריה >>> בן ורד ואילנה ברנשטיין כל העולם ילדים (שיחה) עם יציאת ספרו הראשון "כלבי קיץ", משוחח הסופר הצעיר בן ורד עם הסופרת והעורכת אילנה ברנשטיין. >>> אני מהללת את עצמי, שרה וולט ויטמן לחיי הגברים. אני כותבת את עצמי מבעדךָ וחושבת על נשים שלא אהבתי די. מקדמת את פניךָ כמו סדק אור על כרית נוצות. גָּוֶן שאין לו בעלים. אני ניחוח הבוקר, חלב וחמאה. >>> נדרשתי למשמעת מלים, לקוצב שפתיים. רוחות הזמן לא נשאו לי חסד. נכשלתי בלשוני, טבעתי במים מוכים, אלוהים לא מרחם על ילדות. זה היה שיעורי הראשון, למדתי את יסוד המים. חיפשתי משפט להתחיל בו את היום, אבל המשפטים הטובים היו תפוסים. >>> "על קרן מסוננת נתבהרו ובאו פנים רבות, מסודרות בתור, לבנות את גופי ליפעה מאין כמוה. היה לי צורך בכל היופי הזה, נהייתי משוגעת ליופי. כל הלילה הייתי משוגעת, ובכול לילה."
הסיפור של הקרחת שלי שנה מעוברת המצב העברי כלבי קיץ משה בהיפוך אותיות ציון אהובתי
אילנה ברנשטיין בלקסיקון הספרות העברית החדשה דף המחבר של אילנה ברנשטיין. לקסיקון ביו־ביבליוגראפי של הספרות העברית החדשה משנות הששים של המאה העשרים עד לימינו אלה. "זה איננו כתב הגנה. החדירה לקרביים איננה מביאה להבנה או רחמים. היא כל כך מקוממת עד שלרגעים הנקמה בזוג הנורא הזה היא התחושה שלהפסיק לקרוא את הספר יהיה רגע של מרפא. אך האמת שאי אפשר להפסיק." דן לחמן על ספרה של אילנה ברנשטיין "עכשיו זה כתוב". e-mago >>> "היא רוצה לצרוח את מה שהיא כותבת, אבל עליה לשתוק. היא רוצה שכל העולם יידע, אך שתיקתה היא מחיר החופש שלה. אישה אחת רוצחת את בעלה כי מגיע לו וכתב האישום הוא נגד החברה כולה" מיה סלע על ספרה של אילנה ברנשטיין "עכשיו זה כתוב". ידיעות תל אביב >>> "גם בספרה החדש עוסקת אילנה ברנשטיין בחומרים קיצוניים של מערכות יחסים. הכי קיצוניים: אישה שרוצחת את בעלה המתעלל. ברנשטיין, פעם כוכבת ספרותית פרובוקטיבית ומתוקשרת, התחבאה בשנים האחרונות בשוליים. אבל נמאס לה מהפרופיל הנמוך, היא מודה. היא לא מכוונת אל רבי המכר אבל כן צמאה לקהל." "הצורה שבה כתוב הרומאן הקשה הזה תורמת באופן ניכר לעוצמתו. למעשה מונח בידי הקורא מונולוג וידוי נטול התנצלות שכתוב בשפה פשוטה, קשה וללא שום פילטרים מצנזרים. זוהי שפה שהכוח שלה נוצר מתוך הפעם האחת שבה המספרת לקחה את השליטה על חייה, מתוך הפעם שבה שחררה היא את עצמה. זהו מונולוג של מנצחת, ומכך כוחו הגדול". לירוי שופן על ספרה של אילנה ברנשטיין "עכשיו זה כתוב". וואלה!, תרבות >>> "כמו תמיד, ברנשטיין מצליחה להיות קולחת ומטלטלת, לשפד את הקורא לשעה של קריאה אינטנסיבית. היא מתמודדת היטב עם הנושא הטעון, שכן היא בוחרת לא להתמקד בניתוח של הגיבורה, אלא נצמדת לתודעתה, נותנת לגרסת האירועים להישמע בגוף ראשון, דרך כרוניקת המעשים והמחשבות לפני ואחרי הרצח. הקצב השועט, המונולוג האינטימי וההזדהות עם הגיבורה הרמוסה שמצליחה להתמרד ולרצוח את החרא אכן יוצרים תחושה עוכרת שלווה." יעל ישראל על ספרה של אילנה ברנשטיין "עכשיו זה כתוב". TimeOut והבלוג 'יעל ישראל עושה רוח' >>> "זה ספר אופטימי שיש לו סוף טוב. העובדה שהסוף הזה הוא מעשה של רצח מושלם יוצרת את הבעיה האידיאולוגית הטמונה בו, והיא גם סוד המשיכה שלו." "עכשיו זה כתוב" הוא רציחה פשוטה "'עכשיו זה כתוב' מציג תפיסה ספרותית חד-מימדית: עיקר הרומן הוא עלילתו. במלים אחרות, הרומן אינו מציג מערכת יחסים מורכבת שקדמה לרצח. הבעל הוא פסיכופת מבחיל: הוא כופה את עצמו על אשתו תדיר, אונס אותה, קוצב בקמצנות ותאוות -שליטה חולניות את כספה, משליט טרור נפשי בביתם המשותף. כשהבן שומע מאמו על מות אביו הוא אומר 'ברוך שפטרנו'. כך גם הקורא." "[...] קריאה לחברה, כלומר לקוראים, לשים לב, לא להיות שותפים לרצח, ולפחות לא לגנות אותו. ב"עכשיו זה כתוב" מדובבת ברנשטיין אשה הסובלת מהתעללות וחיה בהשפלה מתמדת. ייתכן שמספר גדול מאוד של נשים כאלה חיות בינינו, ולרוב הן מושתקות. לפיכך, ברנשטיין עושה מעשה חשוב כאשר היא מעניקה להן קול"
|
||
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
