 |
|
בבל , , 27/2/2020 |
|
| ||
|
|
|
|
יוסף אליהו שלוש
|
|
||
יוסף אליהו שלוש בסוף שנות העשרים Yosef Eliyahu Chelouche יוסף אליהו שלוש נולד ביפו ב- 1870 ומת בתל אביב ב- 1934. |
|
ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>>
"הלא אחים אנו, לא רק לגזע ולמולדת כי אם גם אחים לצרה: כמונו כמוכם הננו עמים של עבר מזהיר, של תרבות ומסורת עתיקה ושל שאיפות לאומיות נעלות, וגורלנו אינו ניתן בידינו אנו. >>> "חלק מהציוניים שבארץ מבליטים לנו בזמן האחרון, על-ידי נאומיהם באספות ומאמריהם בעיתונות, כי יש בעולם שני מיני יהודים, חלק מהם ציוניים וחלק אחר יהודים סתם. >>> עדותו של יוסף אליהו שלוש על ביקורו של הרצל ביפו בשנת 1898 ועל מפגש חטוף איתו בתחנת הרכבת של יפו. >>> קול קורא להספרדים ולעדות המזרח בארץ ישראל "חי נפשי שתמיד לא הייתי מבדיל אפילו במצפוני בין יהודי זה ליהודי אחר, אלא אחרי שנוכחתי לדעת בהזדמנויות שונות הוא בזה שבני המזרח בכללם מסתפקים במועט וענייהם ויתומיהם וזקניהם וחוליהם אינם דורשים עזרה אלא ברגע האחרון עד שידם אינה משגת ועד שבאים מים עד נפש. >>> "התאמצתי כפי יכולתי לרשום את זיכרונותי למען יישארו לבני משפחתי אחרי, וגם להמעוניינים בתולדות ובהתפתחות היישוב העברי ביפו, ועל היחסים הטובים ששררו בינינו ובין שכנינו הערבים במשך תקופה של עשרות שנים עד בואם של 'גואלי' ארצנו האנגלים. >>> "על כן לכל הפחות הכתבן הזה היה צריך לחתום שמו הפעם לא מזג טוב אלא מזג רע" (טוק-בק של אחרי פורים) מכתב למערכת עיתון דואר היום מיוסף אליהו שלוש בעניין דיווח העיתון על בחירת בת אחיו רקטה שלוש לאסתר המלכה של שנת 1927.
"פרשת חיי" של אחד ממייסדי אחוזת בית ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוּש הוצא מחדש על ידי בן-נינו. הספר, שנכתב על ידי אחד מהבנים הידועים בשבט השלוּשים של נוה צדק, פורסם לראשונה ב-1931. דוד הכהן, YNET >>> עברי וערבי, ציוני ופלסטיני, תל אביבי ויפואי. פעם היה אדם כזה עפרה ישועה-ליית על ספרו של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי", הארץ, מוסף ספרים >>> "ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש התפרסם לראשונה בראשית שנות השלושים, כשלוש שנים לפני מותו. הוא שב וראה אור בתחילת שנות השבעים, אך נותר ספון בהוצאה פרטית בלא שיגיע לתודעת הציבור הרחב. זהו חיבור מרגש. יש בו רטט של מגע בחומרי ההיסטוריה המוחשית של העיר ובפרטים הגינקולוגיים מחדר הלידה של אותו תינוק אורבני המכונה תל אביב", אלי שי על ספרו של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי". העיר, 2005 >>> " מדוע אין לומדים את סיפרו של שלוש במערכות החינוך במדינת ישראל? מדוע אין משתמשים בו כחלק מן השיח המקרב בין יהודים-ישראלים ובין פלסטינים-ישראלים? מדוע בית שלוש או רחוב שלוש בנוה צדק הם מקומות ידועים לכל,וידוע חלקם בייסוד תל-אביב (יוסף אליהו שלוש היה רע קרוב של מאיר דיזינגוף, לימים ראש העיר הראשון של תל אביב; הם שיתפו פעולה בפעולות הצלה רבות),אבל אין יודעים כמעט דבר על הגותו המדינית של שלוש ועל קריאתו לחיים יהודים-ערביים משותפים, ולכינון חברה משותפת, שכלל אזרחיה בונים אותה, מבלי שהדברים יינגדו את חזונו הציוני? נהיר כי הביקורת הנוקבת שהשמיע שלוש באחרית סיפרו כנגד כזבהּ של התעמולה ההרצליאנית וממשיכיה שגרסו כי הארץ היתה ריקה ושוממת עד התחדשות העליות הציוניות אליה, ואשר גרמה לדידו לכך שהעולים החדשים כלל לא האירו את פניהם לתרבותם של בני הארץ הותיקים (ערבים ויהודים שחיו בצוותא דורות על גבי דורות) ובאו ארצה מתוך עמדה לפיה באו ליצור יש מאין,וכל היש שכבר עמד כאן היה בעיניהם כאין— לא עלתה בקנה אחד אף עם הציונות המדינית הבן-גוריונית,שעל פיה נוסדה לבסוף מדינת ישראל."
|
||
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
