 |
|
בבל , הודפס ב, 13/10/2021 |
|
|
דניאל סטברו
|
|
||
|
Daniel Stavrou בריטניה דניאל סטברו נולד בישראל בשנת 1976, גדל בפתח תקוה ובכפר סבא. כיום מתגורר בלונדון. ספרים כדי להפוך שקר לנבואה, מחליט כהן-בוזוקי, צעיר ישראלי שבור לב, לצאת לגלות. גלות אמיתית, פוליטית, מטאפיזית.
דברים אולי עמדתְּ שם מחוץ לחדרי, עיניים-חומות, הרי את רחוקה עד כדי כך. שמעת את קולות המשתה הבודד ושמעת גם שהצחוק שלך חסר לי, את מוכרחה לאהוב אותי, אני פרי, והריקבון שלי יפה לעין. >>> לוקח הרף עין לזהות עולם. לזהות את העולם עם הסיפור שהוא חייך, כשאומרים את זה באמונה. עדיין חשוך בחוץ, ואני בחלק הטוב של הסיפור. אני בגלות. גלות אמיתית, פוליטית, מטאפיזית, אני חייל של הנרטיב. וכן, הרחקתי את עצמי ממנה. >>>
קישורים שיר מאת דניאל סטברו. "אחרי שהברמנית בפאב התל אביבי "המנזר" שברה את לבו, החליט המשורר השתיין דניאל סטברו לנסוע ללונדון ולכתוב על זה את ספרו הראשון בפרוזה. בשבוע שעבר הוא חגג את הוצאת הספר ב"מנזר" עצמו, בנוכחותה." "דניאל סטברו הוא דווקא בחור מוכשר, אבל "ציון אהובתי", על מסע הגאולה דרך הביבים של צעיר תל אביבי בלונדון - מרגיש כמו עוד חיקוי של בוקובסקי." "...ספר חדש שנפל לידי, ומיד כבש את לבי בצ'טוויניות שלו. שמו "ציון אהובתי", מאת דניאל סטברו... עד כמה רחוק צריך גבר ללכת כדי לזכות באהבת חייו? "כהן מאלנבי ממציא את עצמו חדש כבוזוקי ונודד בכל אירופה רק כדי להיות ראוי לעיניים חומות. הוא לא יוצא למסע לבדו. הוא לוקח איתו ענן אלכוהול, ספרים של המינגווי, קזנצאקיס ופנחס שדה שנותנים לו השראה לכתיבת הסיפור שהוא חייו." "ברומן הביכורים שלו 'ציון אהובתי', שואף דניאל סטברו להיות כמו כל ההמינגוואים המאוהבים בעצמם ובמילותיהם, שחיפשו את שרידי גבריותם על הבר, עם שברי משפטים נאים, זיונים עלובים בעמידה בסמטה שמאחורי הבר וגלונים של אלכוהול. ברגע שייפטר מהמניירות, מהניים-דרופינג האינטלקטואלי ומלהיתלות באילנות גבוהים, אני מאמינה שייצא ממנו סופר מצוין, בניגוד לכמה מעמיתיו המקומיים לז'אנר."
|
|
|||