ג'יין ג'ייקובס (תצלום: מאגי סטבר, פלנניג מגזין, 1986)

Jane Jacobs
ארצות הברית, קנדה

ג'יין ג'ייקובס (2006-1916), עיתונאית, סופרת ופעילה חברתית, היא אולי המבקרת השנונה ביותר של תכנון הערים המודרני במחצית השנייה של המאה ה־20 - לא מעט משום שמעולם לא רכשה השכלה פורמלית בתחום.
ג'ייקובס נולדה בסקרנטון, פנסילווניה, תחת השם ג'יין בוצנֶר. בגיל 19, בעיצומו של השפל הכלכלי הגדול באמריקה, הגיעה לניו יורק ועבדה בעבודות מזדמנות - ביניהן גם כעיתונאית. ב־1944 נישאה לאדריכל רוברט ג'ייקובס. עניינה בנושאים המשיקים לארכיטקטורה ולתכנון ערים הלך וגבר לאחר מינויה לתפקיד עורכת המשנה של כתב העת ארקיטקטורל פורום בשנת 1952. על רקע פרויקטי השיכון, התכנון והפיתוח אדירי הממדים שהגה רוברט מוזס, "מתאם הבנייה" של עיריית ניו יורק, לאחר מלחמת העולם השנייה, התחדדה הביקורת של ג'ייקובס על השינויים שהתחוללו מול עיניה ושהגיעו עד לסף דלתה. התוצאה היתה "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות".
"מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" קיבע בן־לילה את מעמדה של ג'ייקובס ככוהנת הגדולה של המאבק נגד תכנון הערים המודרני. ג'ייקובס הגבירה את פעילותה הציבורית ונהגה להתעמת תדיר עם הרשויות בניו יורק בנושאים הקרובים ללבה. ב־1968 החליטה להגר עם בעלה, שני בניה ובתה, לטורונטו, במחאה על המעורבות האמריקאית בווייטנאם ומחשש שבניה יגויסו לצבא. גם שם המשיכה לכתוב ולמלא תפקיד ער במאבקים ציבוריים על דמותה של סביבת החיים העירונית. ג'ייקובס נפטרה בטורונטו ימים ספורים לפני יום הולדתה ה־90.

מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות

ב־1958 הביטה ג'יין ג'ייקובס מחלון דירתה ברחוב הדסון 555 בגריניץ' וילג' בניו יורק, וראתה שהעיר הנהדרת שבה בחרה לחיות הולכת ונעלמת. >>>

המדרכה

"אין במדרכה עירונית כשלעצמה ולא כלום. היא הפשטה. יש לה משמעות רק בזיקתה לבניינים ולשימושים אחרים הגובלים בה או במדרכות סמוכות. אפשר לומר דברים דומים על כבישים, שכן הם משמשים למטרות אחרות מלבד תנועת כלי הרכב הנעים בטבורם. >>>

הרחובות של ג'יין

בלוג עירוני בהשראת ג'יין ג'ייקובס >>>

מבט מהמרפסת ברחוב הדסון 555

"ג'יין ג'ייקובס - הכוהנת הגדולה של העירוניות, עיתונאית ואקטיוויסטית אורבנית - מתה ביום שלישי בשבוע שעבר בעיר מגוריה טורונטו שבקנדה, זמן קצר לפני יום הולדתה ה-90, שאותו היתה אמורה לציין ב-4 במאי. ג'ייקובס השמיעה קול יוצא דופן בתחום תכנון הערים, קול אישי, ביקורתי ונשי, בתחום שהיה אז ממסדי וגברי-בלעדי."
אסתר זנדברג על ג'יין ג'ייקובס, הארץ, גלריה >>>

דף הבית של ג'יין ג'ייקובס

לא נס ליחו

"'מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות' הוא ספר מעולה, שלמרות שעברו יותר מ-40 שנה מאז פורסם, עדיין לא נס ליחו... את רוב הקריאה בספר ליוותה תחושה של הארת עיניים. שאלות רבות של תכנון עירוני שהטרידו והעסיקו אותו קיבלו לפתע פרשנות והסבר. הרבה סוגיות שקולטים 'מן האוויר' - בהגשות, בדיונים או בעיתונות והן אף פעם לא מבוארות ומפורשות די צרכן (לפחות עבורי) קיבלו לפתע הסבר ופרשנות - מן הסתם כי 'האוויר' קלט את הרעיונות האלה מספריה של ג'יין ג'ייקובס."
ערן טמיר טאוויל על ספרה של ג'יין ג'ייקובס "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות". ערסיטקטורה, רשימות >>>

הספר הכי חשוב בתחום תכנון הערים תורגם לעברית

"אני רוצה לחזור על מה שכתוב בכותרת: זה הספר הכי חשוב שנכתב אי-פעם בנושא תכנון ערים. הספר נכתב ב-1961 והיווה פריצת דרך בביקורת התכנון העירוני בקריאה של ג’ייקובס להפסיק את הרס הערים ולהחזיר את המרחב לאנשים. [...] לפני הכל אני רוצה לציין שהספר מיועד לקהל הרחב ולא רק לאנשי תכנון ואורבניסטים. הספר כתוב בשפה פשוטה ונהירה וברור לכל מי שמסוגל לקרוא. מי שרוצה להבין כיצד ערים פועלות, מדוע שכונה אחת מצליחה ואחרת לא, מדוע אזורים מסויימים חשופים לפשיעה יותר מאחרים ולמה צפיפות עירונית זה טוב כדאי שיקרא את הספר הזה."
יואב לרמן על ספרה של ג'יין ג'ייקובס "מותן חייהן של ערים אמריקאיות גדולות", עוד בלוג תל אביבי >>>

בשבחי הצפיפות

"ג'ייקובס מבכה את הפרווריות השמרנית שהתעצמה בארה"ב, מתנגדת להשקעות ממשלתיות בשיכון וטוענת שתכנון נוגד את טבעה של העיר. מעניין לבחון את דבריה בהקשר הישראלי" תמר ברגר על ספרה של ג'יין ג'ייקובס "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות". הארץ, ספרים >>>

מותן וחייהן של הערים האמריקאיות הגדולות עם יואב לרמן

ב-1961 ג'יין ג'ייקובס כתבה על המשבר שבו היו שרויות הערים האמריקאיות הגדולות. חלק מהרעיונות שלה, אומר יואב לרמן, כבר מקובלים היום בשיח התכנוני; אבל בפועל החשיבה התכנונית תקועה עם הרבה מהרעיונות שהביאו לנו את השיכונים של שנות ה-50 וה-60.

"אני מקווה שמה שג'יין ג'ייקובס כתבה לא יישאר רק בדיבורים; למרות שעברו 50 שנה, משבר העירוניות ומשבר הנדלן העירוני שאנחנו מרגישים אותו התעצם, לא רק בתל-אביב, הוא התעצם בכדור הארץ."

מה צריך כדי לבנות עיר "טובה"? מה לא עבד בברזיליה, בשיכון Pruitt-Igoe בסנט לואיס? מה בין אשדוד וערד לתל-אביב? מה רק ברעיון של פינוי-בינוי, ואיזה כלים אחרים יש להתחדשות עירונית?

כל זאת (ועוד!) בראיון עם יואב לרמן, כותב "עוד בלוג תל-אביבי", חבר הועד המנהל של עמותת "מרחב" לעירוניות מתחדשת בישראל, ועורך הבלוג שלה, "הרחובות שלנו". רדיו הכוורת >>>

בין גריניץ' וילג' לנוה צדק

"ספרה של ג'ייקובס נכתב ב-1961 ונחשב עד היום לחיבור המשפיע ביותר בתכנון הערים במחצית השנייה של המאה ה-20. זאת, אף שלמחברת לא היתה השכלה רשמית בתחום. הספר הוא שיר הלל לעיר הישנה והטובה וכתב אישום נוקב נגד תכנון הערים המודרני." אסתר זנדברג על ספרה של ג'יין ג'ייקובס "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות". הארץ, גלריה >>>

גירסה להדפסה