Atiq Rahimi
אפגניסטן - צרפת

עתיק רחימי נולד ב-1962 בקאבול, אפגניסטן. למד בתיכון הצרפתי-אפגני "אסתיקלל" בקאבול, ואחר כך ספרות באוניברסיטת קאבול.
בגלל המלחמה עזב את אפגניסטן ב-1984 ועבר לפקיסטן, ולאחר מכן ביקש וקיבל מקלט מדיני בצרפת. הוא השתקע בפריז והמשיך את לימודיו בסורבון לתואר דוקטור לתקשורת אודיו-ויזואלית.
ספרו הראשון "עפר ואפר", שראה אור בשנת 1999, תורגם ל-21 שפות.
ב-2003, צילם עתיק רחימי באפגניסטן את הגרסה הקולנועית ל"עפר ואפר". הסרט הוקרן בפסטיבל קאן (2004) וזכה בפרס "מבט אל העתיד".

"אבן הסבלנות" הוא ספרו הרביעי והראשון שנכתב בצרפתית. הספר זכה בפרס "גונקור" לשנת 2008.

כיום מחלק רחימי את זמנו בין פריז וקאבול.

אבן הסבלנות

אי שם באפגניסטן או במקום אחר.
החדר קטן, מלבני, חף מכל קישוט. על מזרון אדום כמו צבע הרצפה שרוע גבר פצוע. כבר שלושה שבועות הוא מחוסר הכרה. אשתו סועדת אותו. בחוץ מלחמה. האישה לא יודעת אם הגבר שלה שומע אותה, אך סוף סוף, לראשונה בחייה, היא מדברת אליו. >>>

עפר ואפר

גשר, נהר חרב בנוף שומם, ביתן של שומר מדוכדך, דרך נעלמת באופק, בעל חנות שתוהה על העולם, זקן אחד, ילד קטן אחד. המתנה.
דבר אינו זז או כמעט אינו זז.
זוהי אפגניסטן בתקופת המלחמה נגד ברית המועצות. >>>

אבן הסבלנות: הפתיחה

החדר קטן. מלבני. הוא מחניק למרות קירותיו הבהירים, התכולים, ושני וילונותיו המעוטרים בציפורים נודדות הקופאות במעופן בשמים צהובים וכחולים. הווילונות מחוררים פה ושם, וזה מאפשר לקרני השמש לחדור פנימה, עד שהן נעצרות על הפסים הדהויים של שטיח קילים. >>>

עפר ואפר, ההתחלה

"אני רעב." אתה מוציא תפוח מצרור גוֹלֶה סִיבּ אדום, ומתכוון לנקות אותו בכנף הכותונת המאובקת שלך. התפוח מתלכלך יותר. אתה מחזיר אותו אל הצרור ומוציא תפוח אחר, נקי יותר, ונותן אותו ליאסין נכדך היושב לידך, ראשו שעון על זרועך העייפה. >>>

משולש צרפתי

"יאן אפרי, ניקולא פארג ועתיק רחימי, שלושה סופרים שהם מהקולות הבולטים ביותר בספרות הצרפתית, הגיעו ארצה ליריד הספרים הבינלאומי. תפסנו אותם לשיחה בבר תל אביבי", Ynet, תרבות >>>

הלב והאבן

"הניסיון לניקיון, ללשון תיאורית חפה מכל שייר "רגשי", מתגבש במהרה והופך לטון מיופייף מאוד, רגשני(...)הנקודות הרבות במשפטים של עתיק רחימי מתגודדות, מתקבצות יחד והופכות לסימן קריאה מהבהב, מסנוור; אבל גם קלוש מאוד, חסר כל ממשות."
נעמה צאל על ספרו של עתיק רחימי "אבן הסבלנות", הארץ ספרים >>>

"אבן הסבלנות" - עכשיו הסרט

הטריילר של "אבן הסבלנות", סרטו החדש של הסופר והבמאי האפגני עתיק רחימי שנעשה על פי ספרו, זוכה פרס גונקור לשנת 2008 >>>

"עפר ואפר" בפסטיבל קאן

דף הסרט "עפר ואפר" (אפגניסטן, צרפת 2003) בבימויו של עתיק רחימי, באתר פסטיבל קאן. >>>

מאז זרם כבר הרבה דם בנהרות העולם

"יתרונו של הרומן הקצרצר הזה טמון בכך שהוא כתוב בלשון פשוטה, נקייה - אבל כמעט כל מלה, כל משפט, מתפוצצים מעוצמת הרגשות שהם מכילים. ונקודה נוספת: הסיפור כולו כתוב בגוף שני יחיד. הזקן מדבר אל עצמו כאילו היה חיצוני לעצמו. הקול הוא קולו שלו, אבל הוא בוקע כביכול מחוצה לו. ה"נתק" המדומה הזה יוצר כוח מאגי שנצבר ומתעצם עם הקריאה, עד שמתחילים לחוש לפתע שהמספר מדבר אלינו אישית, ואז אנו, הקוראים המרוחקים, חשים את הכיווץ עמוק בלב."
ראובן מירן על ספרו של עתיק רחימי "עפר ואפר", הארץ, ספרים >>>

אתה קשיש אפגני

"רחימי נוגע בעצבים חשופים של אימה, כאב ועצב, אבל נזהר שלא לגלוש למחוזות מלודרמטיים כמו שעושה בן ארצו, חאלד חוסייני, מחבר 'רודף העפיפונים'."
סמי דואניאס על ספרו של עתיק רחימי "עפר ואפר", Time Out תל אביב >>>

"פרוזה מהמעלה הראשונה"

"שבעים עמודים מרוכזים מינימאליסטים של פרוזה נפלאה הנוגעת בכל עמקי הכאב...השפה המצומצמת מאוד, שמתאימה את עצמה ליכולת המילולית של הזקן הכפרי הנידח, מדהימה ביכולת החדירה שלה למעמקי הכאב. יכולת הכתיבה של עתיק רחימי הופך את הספר הצנום הזה לכתיבת פרוזה מן המעלה הראשונה.זהו אחד הספרים האנטי מלחמתיים האפקטיביים ביותר שקראתי..."
דן לחמן על ספרו של עתיק רחימי "עפר ואפר", e-mago >>>

"למרות הכל - יש חיים"

"ספרו הראשון של רחימי, 'עפר ואפר', תורגם כעת מדרי (פרסית-אפגנית) והכרך הצנום כבר ניצב על המדפים. בתוכו מחכה לכם חוויה מטלטלת ומופלאה, כזאת שהדים והדהודים שלה ילוו אתכם במשך שנים."
אריאנה מלמד על ספרו של עתיק רחימי "עפר ואפר", ביקורת וראיון. YNET >>>

ניגון עתיק

"'עד כמה קטן בית החזה שלך, ועד כמה גדול לבך, כגודל צערך', נוכח דאסתגיר לגבי עצמו, ובמקביל בעצם שואל את הקורא: עד כמה אתה יכול להבין את הצער, עד כמה הסיפור שלי משפיע עליך? בהתאם לאיכותו של הספר, התשובה, אף שהיא ספוגה בדמעות, היא תשובה של עונג."
יובל אביבי על ספרו של עתיק רחימי "עפר ואפר", וואלה >>>

אפגניסטן, חצי יובל אחרי כן

זלמאי, צלם יליד קאבול שגלה מארצו בשנת 1980 וזכה למקלט מדיני בשוויץ, שב לצלם בה לאחר כחצי יובל >>>

שמונה סיפרייא

"סגנונו של רחימי הוא איטי, תקצירי במידת מה, מדויק, לפעמים מדויק מדי, אבל כדאי להיות אבנים של סבלנות לקראת סופו; הסוף הוא כמו סלע בפרצוף. תוך כדי קריאה חשים שמשהו דרמטי הולך לקרות שם, רק לא ברור מה בדיוק, כל האופציות פתוחות, ועדיין, כשהספר נחתם - קשה להתמודד עם הטלטלה. רחימי, בעקבות ספר זה, עלול לסלול את דרכו להיות סלמן רושדי הבא."
עמיחי שלו על ספרו של עתיק רחימי "אבן הסבלנות", YNET >>>

הוצאת POL

לא רודף עפיפונים

"הוא ברח מאפגניסטאן, אבל לא מצליח להתנתק ממנה גם אחרי 20 שנה. בספרו החדש "אבן הסבלנות", הרואה אור בעברית, כותב עתיק רחימי על מולדתו מנקודת מבט מפתיעה."
מיה סלע בשיחה עם עתיק רחימי על ספרו "אבן הסבלנות". הארץ, גלריה >>>

גירסה להדפסה