Stephan Vanfleteren

Arnon Grunberg
הולנד

ארנון גרונברג (נולד ב-1971) הוא כיום אחת הדמויות הבולטות בספרות ההולנדית. הוא החל את הקריירה הספרותית שלו לאחר שנזרק מבית הספר התיכון בגיל 17, כשהקים הוצאת ספרים המתמחה ב"ספרות גרמנית לא-ארית".
ב- 1994 זכה לראשונה בפרס Anton Wachter לרומן ביכורים (עבור "ימי שני כחולים") ואחר כך זכה בשורה ארוכה של פרסים ספרותיים בהולנד ומחוצה לה, והיה הסופר הראשון בהיסטוריה שזכה בפרס Anton Wachter פעמיים.
לבד מהיותו סופר פורה (הוא מפרסם רומן אחד בשנה בשמו או תחת הפסבדונים מארק ון דר יאכט), גרונברג כותב מאמרים, מחזות ותסריטים.

"אם לקפוץ ממיטה למיטה היה מקצוע אולימפי, ארנון גרונברג היה לבטח זוכה במדליית ארד במכבייה." (גיורא לשם)

ימי שני כחולים

"אמא שלי מאמינה שאנחנו החלומות של המתים. אני לא מוכן להיות חלום של מת. בגלל זה אני מקשיב לדברים שהיא אומרת כאילו אני קורא מכתבים שאינם ממוענים אלי. >>>

יש לי עדיין עשרים סוסים בברלין

אבא שלי סחר בבולים. בכל אופן זה מה שאמא שלי ואני חשבנו. אמא שלי סיפרה לי שלאבא שלו היה בית מרקחת. בית מרקחת על עגלה. האיש הסתובב כל היום ברחבי ברלין עם העגלה הזאת. >>>

התבגרות בועטת

"ספר חניכה פרוע ובוטה מנסח את הייאוש ואת הפתרון לו בכתיבה מצחיקה ומדויקת. דווקא בתהומות מוסר וייאוש ניכר כי החיפוש אחר הנערה הבאה הוא חיפוש אחר משמעות דתית לחיים."
אורין מוריס על ספרו של ארנון גרונברג "ימי שני כחולים", מוסף מקור ראשון לתורה, הגות, אמנות וספרות >>>

הסיפור על הקרחת של ג'ון מלקוביץ'

על פי דיווחים בעיתון ההולנדי Volkskrant, עתיד ג'ון מלקוביץ' לביים סרט על פי ספרו של ארנון גרונברג "הסיפור על הקרחת שלי". הספר ראה אור בספרייה של בבל תחת שם העט מארק ון דר יאכט. DutchNews.nl [אנגלית] >>>

מארק ון דר יאכט

גבר מהדור הישן

"כל אנקדוטה בסיפור משולה לאותו משחק טראומטי מבית הספר היסודי - סטירת לחי, כשהסוטר מתחמק ממך ברגע שאתה מסתובב לראות מי זה היה."
מיקי אנגל על ספרו של מארק ון דר יאכט "הסיפור של הקרחת שלי", טיים אאוט תל אביב, גליון 240 >>>

סיפור גדול על זין קטן

"רומן מצחיק, נועז, שנון ומתעתע שנקרא כמהתלה מקברית, או כווידוי מצמרר ואפלולי בגוף ראשון. ויש גם סיפור מעניין ומטורף לא פחות הקשור למחברו. שווה ביותר ."
יעל ישראל על ספרו של מארק ון דר יאכט "הסיפור של הקרחת שלי", בלוג "עושים רוח", רשימות >>>

"מזמן לא קראתי ספר כל כך מהנה"

"שאלתי את עצמי אם זה יהיה מוגזם להתחיל בהצהרה שזה אחד הספרים היפים והטובים שקראתי לאחרונה...כבר אחרי שתי שורות ידעתי שנפלתי על אחד מהספרים השובבים. רמאיים בתכלית. מסוג הספרים המצחיקים מאוד בסגנון הכתיבה ומסתירים בעמקם מיני כאבים ומחשבות על הקיום האנושי."
דן לחמן על ספרו של ארנון גרונברג "הסיפור של הקרחת שלי", e-mago >>>

ספר חדש לארנון גרונברג

ספרו של הסופר היהודי הולנדי ארנון גרונברג יליד 1971 "מבקש המקלט" רואה אור בימים אלה בהוצאת "חרגול". ספר הביכורים השני של גרונברג "הסיפור של הקרחת שלי" שנכתב תחת הפסבדונים "מארק ואן דר יאכט", יצא לפני כשנתיים במסגרת הספרייה של בבל.
ספר הביכורים הראשון שלו, שהתפרסם כשהיה בן 23, "ימי שני כחולים", יראה אור ב- 2009 בספרייה של בבל. >>>

על ימי שני כחולים

״אם קראתם את ׳מה מעיק על פורטנוי׳ של פיליפ רות', אין לכם מה לחפש ב׳ימי שני כחולים׳. כנ"ל אם קראתם כל דבר מאת ארט ספיגלמן, אלן גינזברג וצ'רלס בוקובסקי. והיה ומעולם לא נחשפתם לכתיבתם, ייתכן ותמצאו עניין מסוים בתעלוליו של ארנון גרונברג.״
נועה אסטרייכר על ספרו של ארנון גרינברג ״ימי שני כחולים״, תרבות מעריב >>>

חניך מצטיין

״אין בספר "ימי שני כחולים" דרמות גדולות. יש פה יצירה גבישית שמפכפכת מים מתוקים עצובים, כמו מבט ספוג אלכוהול באחד הגשרים הציוריים של אמסטרדם, אבל בנגטיב שלו.״
עמיחי שלו על ספר הביכורים של ארנון גרונברג ״ימי שני כחולים״, הארץ ספרים >>>

יום ראשון דיכאון, יום שני עצבני

"ספר הביכורים של הסופר היהודי-הולנדי ארנון גרונברג, הוא רומן חריף, הרווי בהומור עצמי ובאירוניה, שעומד על החרדה קהת החושים של בני גיל הנעורים. אך מתוך הכתיבה הצעירה והתוססת עולה בעיה: כבר אמרו את זה קודם, טוב יותר."
יותם שווימר על ספר הביכורים הראשון של ארנון גרונברג ״ימי שני כחולים״, YNET >>>

אלהים משחק גוּלוֹת עם נסיכוֹת רחוב

"ספר של אי-נחת, מעורר ומערער את האדמה תחת כפות הרגליים: את הזהות היהודית, את ההשתייכות הציונית; זו אינה יצירת מופת,אבל זו יצירה נוקבת,עתים מקוממת בגסותהּ,המותירה קורא כמוני,עם שפע סימני שאלה בלתי מרפִּים.הנה כי כן דווקא בגלל התהום הרוחשת תמיד תחת הרגליים,בגלל החרדה הנוכחת,ההליכה לאיבוד בתוך הזהות היהודית האירופית, שהמאורעות הפוליטיים של המאה העשרים, הפכו אותה לכעין רוח-רפאים, המתדפקת על שערי הנפש, אבודה ומטורפת, ללא מקום בעולם; מתוך כל אותם שאלות והרהורים, שהעלה אצלי גרונברג בעד ספרוֹ, אני רואה בו יוצר קיוּמי-מאתגר, הפונה אל קוראו ודורש אותו באופן ישיר (עדינות אינה הצד החזק שלו,אף ניכרת בכתיבתו הנאה שבאי-עִדּוּן)לבחון שוב את חייו,את מקומו,את בחירותיו; יצירה כגון ימי שני כחולים הופכת בלתי-שכיחה יותר ויותר בין כל אותם המבקשים לבטא ביצירותיהם את הדעות התקינות, הנכונות, המכירוֹת; כל שכן בימים אלו שבין כסה לעשור,שבהן חנויות הספרים מתהדרות באלבומי חג, המציגים את היהדות כהרמוניה אנושית, ברית שליוה, מחויכת-מזמינה, נסוכה מדור אל דור; אלבומים המעלימים את הכאב הגדול שבעצם היות יהודי: את העצב השותת, את החנק בגרון ואת תחושת חוסר-המוצא."
שועי רז על ספרו של ארנון גרונברג "ימי שני כחולים", בלוג "פרא אדם חושב" >>>

ההולנדי המעופף

"גרונברג מספר איך הצליח לזכות פעמיים בפרס לספר ביכורים, ומגלה מי חשף לבסוף את התרמית הקטנה שלו."
נטע אחיטוב משוחחת עם ארנון גרונברג על ספר הביכורים שלו "ימי שני כחולים", הארץ, גלריה >>>

עד שהוויזה תפריד בינינו: מסע לאוקראינה

"במחיר של 15 אלף דולר נוסעים גברים בשנות ה-50 לחייהם לצוד לעצמם כלות צעירות. הסופר ארנון גרונברג הצטרף במסווה, אך חזר רווק."
ארנון גרונברג ב-NRG >>>

גירסה להדפסה